לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גמול שעות נוספות / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

גמול שעות נוספות

 

קוראיי הנאמנים כבר יודעים שניתן לשלם לעובד גמול שעות נוספות גלובאלי. אך יש לעמוד בתנאים שקבעה לכך הפסיקה. וביניהם כי תשלום הגמול יופיע כרכיב נפרד בתלוש. לא אחת פונה אלי לקוח ומספר כי אמנם סיכם עם עובדיו כי שכרם כולל שעות נוספות. אך בפועל אין לכך ביטוי בתלוש. והשאלה היא האם כעת ניתן ל"תקן" את המצב בדיעבד. ולפצל את התלוש על ידי הפחתת שכר היסוד. פסק דין שנתן לאחרונה (13.7.21)* בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה זו. ומפאת חשיבתו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – תביעת זכויות, ובתוכן גמול שעות נוספות.

באותו עניין עבד התובע אצל חברה כנהג מחפר, החל מחודש ינואר 2012 ועד חודש מרץ 2016. העובד הגיש תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה. ובהן גמול שעות נוספות. לענייננו, יש לחלק את עבודתו של העובד לשתי תקופות. הראשונה, מיום 1.1.12 ועד חודש יולי 2014. בה שילמו לעובד שכר כולל, ללא רכיב נפרד של גמול שעות נוספות. השנייה, מיום 1.8.14 ועד לסיום ההעסקה. בה ערכו פיצול בתלוש השכר. כשהפחיתו את שכר היסוד, ובמקביל נוסף בתלוש רכיב של גמול שעות נוספות. תחילה גלובלי ובהמשך אריתמטי. היינו חישוב שעות מדויק (להלן: התקופה השנייה).

דיון ראשון וערעור.

בתיק דן תחילה בית הדין האזורי לעבודה. אשר קבע כי התמורה שסיכמו עם העובד היתה עבור מתכונת העסקתו בפועל. קרי כל שעות עבודתו, לרבות השעות הנוספות. לכן, בגין השעות הנוספות זיכה בית הדין את העובד בתשלום 25% בלבד. היינו ה'דלתא' בין השעה הנוספת לשעה הרגילה. על קביעה זו הגיש העובד ערעור. כאשר טענתו העיקרית סבה על כך כי הוא זכאי לערך השעה עצמה. ולא רק לתוספת הגמול בשיעור של 25%.

גמול שעות נוספות בהתאם לחוק הגנת השכר.

בראשית פסק דינו מדגיש בית הדין הארצי כי ככלל. כאשר משלמים לעובד שאינו שעתי שכר כולל. (ללא רכיב נפרד בתלוש השכר של גמול שעות נוספות). יש לשלם לעובד גמול מלא (125% או 150%) ולא את ההפרש בלבד (25% או 50%). זאת בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר האוסר על תשלום "שכר כולל". עם זאת, מציין הארצי, סעיף 5 לחוק אינו חל. כאשר לעובד משלמים רכיב גמול שעות נוספות כשורה נפרדת בתלוש השכר. ובלבד שהפיצול אינו מלאכותי. תשלום גמול השעות הנוספות כרכיב נפרד בתלוש יכול שיהא על בסיס אריתמטי או גלובלי. כשתשלום גמול שעות נוספות גלובלי העומד בתנאים שקבעה לכך הפסיקה ממצה את הזכאות לגמול זה.

תמיכה בהחלטת בית הדין האזורי.

בית הדין הארצי פוסק כי בענייננו אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי. בדבר מהות התשלום ששילמו לעובד. קרי בעובדה כי זה מבטא תשלום מוסכם עבור כל שעות העבודה בהן עבד העובד בפועל. במתכונת הקבועה הכוללת שעות נוספות. שאלה נפרדת היא, ממשיכים שופטי הארצי, מהי משמעותה המשפטית של קביעה עובדתית זו. ביחס לזכאות לגמול שעות נוספות. זאת, ביחס לתקופות שציינו לעיל.

התנגדות להחלטת בית הדין האזורי.

כאמור, בית הדין האזורי פסק כי יש לשלם לעובד את ההפרש (הדלתא) של 25% משכרו ביחס לכל תקופת ההעסקה. אלא שעמדתו של בית הדין הארצי שונה. והוא קובע שיש להבחין בית שתי התקופות. אשר לתקופה הראשונה – השכר ששילמו למערער אינו מתאים לסעיף 5 לחוק. ולכן יש לקבל את הערעור. במובן זה שהמערער זכאי לתשלום גמול השעות הנוספות המלא בסך 125%. אשר לתקופה השנייה – לגביה קבע בית הדין האזורי כי הפיצול בתלוש השכר לרכיב גמול שעות נוספות ולשכר יסוד, תוך שהפחיתו את שכר היסוד, הינו פיקטיבי. לטעמם של שופטי הארצי, מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה העובדתית. כי התשלום הכולל שקבעו בתחילת ההעסקה היה בגין כל שעות עבודתו של העובד.

דיון – חלוקה לשכר יסוד + גמול שעות נוספות.

הארצי מתקשה לראות כיצד עיגונה של הסכמה זו על גבי התלוש מהווה בנסיבות העניין חלוקה פיקטיבית. בית הדין מדגיש כי אין בכך כדי לקבוע. כי בכל מקרה ומקרה פיצולו של שכר לרכיב גמול שעות נוספות ושכר יסוד הוא פיצול אותנטי. והדבר תלוי בתשתית הראייתית ובהתרשמותו העובדתית של בית הדין האזורי.

בענייננו, כאשר בית הדין האזורי שוכנע עובדתית. כי הסיכום בין הצדדים כלל הלכה למעשה תשלום קבוע בגין השעות הנוספות שביצע העובד. (גם אם בשלב ראשון לא בא התשלום לידי ביטוי בתלוש השכר). כאשר מסקנתו בדבר פיקטיביות התלושים בתקופה השנייה התבססה כמעט בלעדית על מבנה התלוש. ועל כך שלא בכל חודש קיימת התאמה בין גמול השעות הנוספות לעבודה הנוספת שביצע בפועל

– אך כאשר משלמים גמול גלובלי לא תמיד קיימת התאמה בכל חודש וחודש. וכאשר החלוקה הכספית בין שכר יסוד לגמול שעות נוספות תואמת, גם אם באופן גס, את מספר השעות הנוספות שביצע העובד בפועל במסגרת מתכונת עבודתו הקבועה –

שוכנע בית הדין הארצי כי אפשר לקחת בחשבון את רכיב השעות הנוספות ששילמו לעובד לפי תלושי השכר בתקופה השנייה כתשלום על חשבון גמול השעות הנוספות המגיע לו בתקופה זו. מכאן עובר בית הדין לערוך חישובים. בסופם הוא קובע כי העובד זכאי לסך של 62,183 ₪. כאשר מכך יש להפחית סך של 38,721 ₪ שכבר פסק לו בית הדין האזורי. היתרה לזכותו, מעבר לסכום שנפסק, היא לפיכך סך של 23,462 ₪.

 

 

*ע"ע (ארצי ) 62413-06-20 שריף רביעה – דניאל הרוש דיפון חפירה ופיתוח בע"מ (נבו 13.07.2021).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button