לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תיקון פקודת מחלות בעלי חיים

בחודש יוני 2012 פרסם היועץ המשפטי של משרד החקלאות תזכיר חוק שמטרתו להביא לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים. בשעתו התרעתי בהזדמנויות רבות. כי השלכות התיקון המוצע לא יטיבו עם ציבור החקלאים. אולם, מגדלי העופות לא הקימו קול צעקה. וההליכים לתיקון הפקודה התקדמו כסדרם. עד שלאחרונה, ביום 6.8.13 דנה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של פרופ' אבישי בוורמן. ואישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון "פקודת מחלות בעלי חיים".
גם היום, מאבק משותף של המגדלים. עשוי להקטין את היקף הפגיעה שעלולה להיגרם נוכח התיקון המוצע.

מפאת חשיבות הדברים ראיתי לנכון להביא בפניכם את תמצית הסעיפים. שיובאו בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

התיקון ב- פקודת מחלות בעלי חיים.

לפי התיקון, שר החקלאות ימנה ועדה. שתפקידה יהיה לבדוק בקשות לתשלום פיצויים. שיגישו חקלאים אשר המדינה הורתה להשמיד את בעלי החיים שבבעלותם נוכח מחלת בעלי חיים. התיקון מסמיך את הוועדה לשלול מהחקלאי פיצויים. במקרה שהוא הפר הוראה מהותית מהוראות הפקודה. או מהוראות הביצוע. והוכח להנחת דעתה של הוועדה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. שבשלה הומת בעל החיים. שר החקלאות, באישור וועדת הכלכלה, יקבע סוגי הוראות. שיראו אותן כהוראות מהותית.

פיצויים חלקיים.

עוד נקבע, כי לפי אמות מידה שיקבע שר החקלאות. תהיה רשאית הוועדה להעניק לחקלאי פיצויים חלקיים. גם במקרה שהפר את הפקודה הפרה מהותית. חשוב להבין כי מדובר בשינוי משמעותי בנושא הפיצויים המגיעים לחקלאי. עת הושמד בעל החיים שבבעלותו. עד היום, המדינה היתה יכולה לשלול מהחקלאי פיצויים. לאור מעשה או מחדל שביצע, אך ורק אם הוכיחה קשר סיבתי. בין המעשה או המחדל לבין הידבקות בעל החיים במחלה. על פי רוב המדינה התקשתה מאד להוכיח כי המעשה/המחדל של החקלאי. הוא זה שגרם להידבקות במחלה. ובמרבית המקרים נאלצה לשלם את הפיצויים.
לפי התיקון, במקרה בו המדינה תגלה בדיעבד. כי החקלאי לא קיים אחת או יותר משלל הוראות הפקודה והתקנות. תוכל המדינה לשלול את הפיצויים. זאת, מבלי להוכיח כי הפרת ההוראה היא שגרמה באופן ישיר להידבקות בעלי החיים במחלה.

התנגדות.

יצוין, כי רק לאחר שנשלחה על ידי משרדי התנגדות לתיקון הפקודה. תוקן הנוסח המוצע ונקבע כי רק הפרה "מהותית". שיש בה כדי לגרום להפצת מחלה כלשהיא. תביא לשלילת הפיצויים. לאחר מכן תוקן הנוסח פעם נוספת. ונקבע כי על הוועדה להשתכנע כי ההפרה המהותית תרמה באופן מהותי. להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים. יחד עם זאת, אני סבורה כי התיקון המוצע מעניק לוועדה שיקול דעת רחב. אשר עלול ליצור מציאות חדשה לפיה קבלת פיצויים תיהפך לחריג של הכלל.

ועדה לבדיקת פיצויים על מחלות בעלי חיים.

כמו כן, לאור הניסוח הכללי של הסעיף, אני צופה קושי רב. בתקיפת שיקול דעתה של הוועדה בבית המשפט. לדידי, על החקלאים להרים את הכפפה. להתאחד ולעמוד על כך כי בוועדה יישב נציג החקלאים. (יצוין כי דרישה זו הועלתה בפני וועדת הכלכלה על ידי מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן. והדיון בה טרם הסתיים). כמו כן, יש לדרוש את צמצום היקף ההוראות שייחשבו הוראות מהותיות. והגבלת שיקול הדעת של שר החקלאות בקביעת אמות המידה.

הסדר ביטוחי.

נושא נוסף בו עוסק התיקון הוא הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים. התיקון קובע כי המדינה לא תשלם פיצויים לפי הפקודה אם לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם. לפי סעיף זה המדינה תעביר את תשלום הפיצויים לידי חברות ביטוח כשהחקלאים יהיו מחויבים בתשלום שיעור מסוים מהפרמיה. במקרה כזה, החקלאים לא יהיו זכאים לפיצויים מהמדינה אלא רק מחברת הביטוח. הסעיף קובע כי השתתפות המדינה בתשלום הפרמיה חייב להיות "בשיעור הולם", אולם לא נקבע באופן מפורש מהו אותו "שיעור הולם". נציג משרד האוצר ציין בפני וועדת הכלכלה כי השתתפות של 80% היא השתתפות בשיעור הולם אולם כאמור אמת מידה זו לא נכנסה לתיקון המוצע. המשמעות היא כי גם מידת ההשתתפות של המדינה בפרמיה נתונה לפרשנות, דבר שיכול לפגוע בעתיד בחקלאים.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים,מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי    וליטיגציה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אחריות בנזיקי השכן

במקרים רבים גובלים שטחים חקלאיים של קיבוצים בשטחים חקלאיים של אחרים (קיבוץ שכן, מושב, וכו'). פסק דין שניתן לאחרונה*, דן בחובתם של החקלאים להיזהר שלא

Call Now Button