במסגרת טור זה עסקתי לא אחת בהוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. צו זה מעניק לעובדים בחקלאות זכויות סוציאליות. מעבר לזכויות הקבועות בחוק. כגון זכות למענק שנתי, דמי כלכלה, תוספת וותק ועוד. אלא שכידוע, החקלאות בזמננו שינתה את פניה. והפכה עם השנים "טכנולוגית" ופחות "מסורתית". לאור התפתחות זו עולה השאלה אלו עובדים מחשיבים כעובדים ב"חקלאות" עליהם חל הצו. בעניין זה עסק פסק דין* שנתן ביום 5.8.19 בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. עליו הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין בערעור זה הכריע רק לאחרונה, ביום 21.6.20**. בשל חשיבות הנושא, בחרתי להביא בפניכם את עיקרי פסקי הדין. שנתנו בשתי הערכאות.
תיאור מקרה – צו ההרחבה בענף החקלאות.
הנתבעת באותו עניין היא חברה שעיסוקה בריבוי תרביות רקמה צמחית, בשיטות מתקדמות מתחום הביוטכנולוגיה. לחברה צוות מחקר ופיתוח המונה כ-8 מדענים. וכן מעבדת ייצור שבה מיישמים את ממצאי המחקר והפיתוח ומייצרים שתילונים ברקמה צמחית. בשיטה זו אפשר לשכפל כמות עצומה של שתילונים זהים לצמח המקור. זאת בזמן מהיר ביחס לשיטות מסורתיות. כמו למשל ריבוי באמצעות ייחורים. החברה עוסקת בעיקר בריבוי רקמה צמחית של צמח הבננה. והיא נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם לשתילונים מסוג זה.
בכתב התביעה, שהגישו 12 עובדות שעבדו בחברה בייצור שתילונים. הן טענו כי עיסוקה של הנתבעת הוא בחקלאות. ומכאן שחל עליהן צו הרחבה מענף החקלאות המעניק זכויות סוציאליות מעבר לאלו ששילמו להן.
הגדרת העיסוק כחקלאות.
בפסק דינו קובע בית הדין האזורי. כי המבחן העיקרי והמקובל לבחינה אם חל על מעסיק צו הרחבה הוא האם עיסוקו, או עיקר עיסוקו, הוא בענף שבו חל צו ההרחבה. אולם, במקרים מסויימים לא קל לקבוע מהו העיסוק. לעניין מקרים אלו, בהם יש ספק, קבע בית הדין הארצי כי: "כאשר קיים ספק אמיתי בעניין תחולתו של צו ההרחבה על המשיבה, יש לבחון את מכלול העניין ולפסוק על פיו".
בענייננו פונה בית הדין לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה (2011) שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וקובע כי סיווג זה משמש כלי עזר מקצועי ומעמיק לבחינה מהו הענף הכלכלי שבו עיקר עיסוקו של המפעל.
בית המשפט מציין כי ענף החקלאות נמצא בסדר A בסיווג האחיד. ענף 01 בסדר A עוסק ב"גידולים צמחיים", אותו מגדירים כך: "ענף ראשי זה כולל שני ענפי חקלאות בסיסיים – גידול יבולים וייצור מוצרים מן החי; כולל גם טיפוח חקלאות אורגנית וגידול יבולים בהנדסה גנטית".
כלומר, קובע בית המשפט, עורכי הסיווג האחיד היו ערים לכך שהחקלאות בעידן הנוכחי כוללת התקדמות טכנולוגית משמעותית, ולא סייגו את ענף החקלאות ל"חקלאות מסורתית". כך הם כללו בהגדרת "גידולים צמחיים" גם "גידול יבולים בהנדסה גנטית". עם זאת, מוסיף בית המשפט, נראה כי הכוונה ב"גידול יבולים בהנדסה גנטית" לא תואמת לפעילות המעבדה שמבצעת החברה, שכן, בהתאם למקורות אחרים מהם לומד בית המשפט, הכוונה ב"גידול יבולים בהנדסה גנטית" היא בפעילות חקלאית "טבעית", בשטח.
הרביית צמחים תעשייתית כענף חקלאות.
בית המשפט אף דוחה את טענת התובעות כי החברה עוסקת בחקלאות תחת ענף אותו כינה הסיווג האחיד "הרביית צמחים". בעניין זה קובע הסיווג כי הרביית צמחים (שלא באמצעות זרעים) עושים תוך שימוש בתהליכים טבעיים – ייחורים, שלוחות, חוטרים להרכבה ושתילים. לעומת זאת, קובע בית המשפט, האופן שבו מבצעים בחברה "הרביית צמחים" אינו "טבעי" אלא תעשייתי. אין זה חיקוי של שיטה טבעית או מסורתית. הנתבעת משכפלת רקמה צמחית באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בתנאי מעבדה, ובתהליך שדומה יותר לתהליך תעשייתי.
בהתאם לכך דוחה בית הדין את התביעה וקובע כי לא נכון יהא לקבוע שעיסוקה של הנתבעת הוא "חקלאות", שכן בחינת מכלול פעילותה הכלכלית מלמד כי לפעילות זו יש מכנה משותף רחב ביותר דווקא עם ענף התעשייה, הן מבחינת התשומות, סוג כוח האדם העובד בה, האנרגיה המושקעת, סביבת העבודה ותהליכי הייצור.
ערעור.
כאמור, על פסק דין זה ערערו התובעות לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין מיום 21.6.20 קובע בית הדין הארצי כי אמנם תרבית הרקמה הצימחית שמייצרת המעסיקה מיוצרת בתהליך של עיבוד חומר גלם האופייני לפעילות תעשייתית, הגם שלבסוף ובמסגרת תהליכי העבודה הביו-טכנולוגיים מקבלים מה שלימים יהפוך לשתיל. בית הדין קובע כי בחינת מכלול הפעילות הכלכלית של המעסיקה ובכלל זה התשומות, סוג כח האדם העובד בה, ובעיקר סביבת העבודה ותהליכי היצור, מתיישבים יותר עם סיווג פעילותה בענף התעשייה מאשר בענף החקלאות.
סיכום – הגדרת צו ההרחבה בענף החקלאות.
לסיכום, קובע בית הדין הארצי, לאור התמונה הכוללת המצטיירת מתוך התיק, יהא זה מלאכותי לסווג את פעילות המעסיקה כפעילות בענף החקלאות בהקשר של צו ההרחבה הענפי, בעיקר משאופי העבודה של העובדים אליהם מכוון צו ההרחבה שונה מהותית מאופי העבודה של המערערות ושל עובדי המעסיקה בתחום עיקר עיסוקה (המעבדה במסגרתה מבצעים את תהליכי היצור). לפיכך, דחה בית הדין הארצי את הערעור ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי.
* סע"ש (אזורי חי') 35717-05-16 איזבלה גולדפלד – חברת תרביות רה"ן (1998) בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2019)
**ע"ע 65641-09-19 איזבלה גולדפלד – חברת תרביות רה"ן (1998) בע"מ (21.6.20)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
