מעסיקים עובדים זרים ? הטור הזה מוקדש לכם.
חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל. (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004). תשס"ג-2003. קובע כי מעסיק חייב בתשלום היטל בשיעור מסוים מסך כל ההכנסה של עובד זר. לפני למעלה משנה קבע בית המשפט העליון, בפסק דין בעניין שלמה סעד*. כי מעסיקים של עובדים שנכנסו לישראל בניגוד לדין. ומחזיקים ברישיונות שהיה זמניים (מסתננים, מבקשי מקלט או מנועי הרחקה). חבים בתשלום היטל העסקת עובדים זרים בדומה למעסיקים של עובדים זרים חוקיים.
הגדרת עובד זר.
אולם, חוק הבראת הכלכלה ממעט מהגדרת "עובד זר", וכפועל יוצא גם מחובת תשלום ההיטל הקבוע בחוק. "עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי". פסק דין שניתן לאחרונה (15.1.19)** בבית משפט המחוזי בתל אביב נדונה טענת חברות. המעסיקות את אותם עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן, בבתי אבות שברשותן. כי יש לפטור אותן מתשלום ההיטל, מהטעם שעובדיהן נכנסים בגדר החריג של "עובד זר". בין היתר לאור התחייבות המדינה שלא לאכוף את איסור העסקתם. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.
סיעוד.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי למעשה, המחלוקת בפניו היא בשאלה. איזה תוכן יש לצקת למונח "העסקה כדין" בענף הסיעוד. פקיד השומה סבר, בניגוד לעמדת המעסיקות. כי משאין מחלוקת כי אין לחברות אישור להעסקת עובדים זרים בכלל ובתחום הסיעוד בפרט. ומשאין לעובדים הזרים המועסקים אשרות עבודה, לא ניתן לומר כי העסקתם היא "העסקה כדין". באופן הפוטר מהחבות בהיטל.
היתרי העסקה.
אם כן, השאלה הנשאלת בעניין זה היא, האם נכון לעמוד על התנאי הדורש היתר העסקה כדין. בנוגע לעובדים מסתננים – שכידוע אינם יכולים לקבל היתרי העסקה. לא בתחום הסיעוד ולא בתחום אחר – בנסיבות בהן הממשלה מתירה דה-פקטו את העסקתם. מכוח מדיניות אי האכיפה הננקטת על ידה. כאמור, לגישת פקיד השומה התשובה לכך היא בחיוב. הן מהטעם שלא ניתן לומר על העסקת עובדים כי היא "כדין". והן כדי למנוע תוצאה לפיה "ייצא חוטא נשכר". עם זאת מציין בית המשפט, עשויה להישמע הטענה. כי גישה זו של פקיד השומה אינה מתיישבת באורח מלא. עם ההלכה שקבע בית המשפט העליון בעניין סעד.
היטל העסקת עובדים זרים.
במה דברים אמורים? לכאורה, משנקבע בעניין סעד כי מעסיקים של מסתננים חייבים בהיטל. כשם שמעסיקים של עובדים זרים חוקיים חייבים בו. נכון לקבוע כי גם לעניין הפטור מהיטל יש מקום להשוואה בין מסתננים לעובדים זרים חוקיים. באותן נסיבות של העסקה. כשם שהאחרונים מוחרגים מגדר "עובד זר" בענף הסיעוד. כך יהיה דינם של המסתננים העובדים בענף זה. דין שווה אמור לחול, אפוא, הן לעניין עצם הטלת ההיטל. והן לעניין הפטור ממנו. לפי טענה זו, כשם שלצורך הטלת ההיטל אין בהעדרם של היתרי העסקה כדי למנוע את הטלתו על העסקת מסתננים. כך אין בהעדרם כדי למנוע את מתן הפטור מהיטל.
אשרת עבודה.
בית המשפט קובע כי בין הגישות השונות דעתו נוטה לגישה. לפיה אין לשלול את הפטור מהיטל בגין העסקת מסתננים בענף הסיעוד רק בשל העדרם של היתרי העסקה. זאת בשל החלטת הממשלה בה הצהירה מדינת ישראל. כי לא תאכוף על המעסיקים את איסור העסקתם של מי שחלה עליהם מדיניות אי ההרחקה הזמנית. כמו כן התחייבה המדינה להודיע 30 ימים מראש לפני שתחל בפעולות לאכיפת איסור העסקתם. כלומר, כל זמן שהמדינה לא הודיעה לציבור אחרת, אין מניעה לראות בהעסקת מסתננים, שהם בגדר מנועי הרחקה, כהעסקה על פי היתר. כאשר מסקנה זו מתיישבת גם עם זכותם של אלו להתפרנס בכבוד בשוק העבודה הישראלי. מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
סיעוד מוסדי מול סיעוד ביתי.
עם זאת, בית המשפט מקבל את טענת פקיד השומה לפיה בהתאם להחלטת הממשלה ונוהלי משרד הפנים, אין אפשרות לקבל היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד המוסדי, אלא בענף הסיעוד הביתי בלבד. הטעם לכך מתבסס על הנחת המחוקק כי בלתי אפשרי לאתר עובדים ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד בענף הסיעוד הביתי ולכן אין הצדקה לחייב ענף זה בהיטל, שמטרתו הקטנת סך העובדים הזרים אשר מעסיקים במקומם של עובדים ישראליים.
מועסק "שלא כדין".
מכאן, שכל עובד זר, בין מסתנן ובין עובד זר בעל אשרת עבודה, אשר עובד בטיפול סיעודי בבית אבות, ייחשב כמועסק "שלא כדין". כלומר, אי אפשר לומר כי העסקת המסתננים בענף הסיעוד המוסדי, בנסיבות בהן לא יכולים להינתן היתרי עבודה לעובדים זרים בענף זה, היא "העסקה כדין" באופן המאפשר לפטור אותה מחבות בהיטל. מסיבה זו את דרישתם של המעסיקות לקבלת פטור מהיטל בגין המסתננים דחה בסיכומו של דבר בית המשפט. עם זאת, זהו פסק דין חשוב, ממנו עולה כי לעמדת בית המשפט (יש לזכור כי אין זו פסיקת בית המשפט העליון ועל כן אינה מחייבת), על אף שהדבר נאמר ב"אמרת אגב", במקומות בהן אין מניעה עקרונית להעסקת עובדים זרים, אין לשלול את מתן פטור מהיטל בגין העסקת "מסתננים". מעניין יהיה לראות איך יתייחסו לעניין בעתיד עת יגיע הנושא לפתחו של בית המשפט.
* ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון (נבו, 12.09.2017)
**ע"מ 45494-01-16 מעונות-יניב בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן (נבו, 15.1.2019)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
