לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מעמדו של "מודל השינוי"/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

משכורת

 

כל קיבוצניק יודע כי החיים בקיבוץ מתנהלים על פי "תקנונים". וזכורה לטוב הבדיחה מסרט הפולחן "מבצע סבתא" על אותו "תקנון חתונות ולוויות". אלא שמשיחות עם לקוחותיי אני למדה כי קיים בלבול בכל הקשור למעמדם המשפטי של "תקנונים" בנושאים שונים. לבין מעמדו של  "תקנון הקיבוץ". לאחרונה עלתה סוגיה זו על סדר היום. במסגרת החלטה שניתנה על ידי כב' עוזרת רשם האגודות השיתופיות ומנהלת מחלקת בוררויות, עו"ד דנה ביאלר*. עניין זה עלה אגב הדיון בתחולתם של דיני העבודה על קיבוץ מתחדש המעסיק חבר ובעניין המשכורת שלו. וניתנו הכרעות מעניינות וחשובות שבחרתי להביא בפניכם בתמצית.

מודל השינוי וסוגיית המשכורת.

באותו קיבוץ התקבלה באסיפה הכללית החלטה בדבר שינוי בהסדרי התגמול של החברים. (להלן – "מודל השינוי"). לאחר קבלת ההחלטה התנהל הקיבוץ כקיבוץ מתחדש. עיקרו של מודל השינוי התבטא בהכנסת רכיב דיפרנציאלי בתקציב החברים. בהתאם למידת תרומתם של החברים לקיבוץ.

עבודת חבר ככלכלן.

החבר (התובע) הועסק כתמחירן/כלכלן בהיקף של משרה מלאה במפעל חיצוני שאינו שייך לקיבוץ. במקביל ובנוסף לתפקידו במפעל הועסק החבר בהיקף משרה חלקית כאחראי על הביטוח בקיבוץ. (להלן – "העבודה הנוספת").

תנאים סוציאליים.

בישיבת ועד ההנהלה של הקיבוץ מיום 27.2.2003 התקבלה החלטה. לפיה על עבודה נוספת בתחומי הקיבוץ אשר עולה על משרה מלאה (בכל עבודה: בין בקיבוץ ובין מחוצה לו). לא יופרשו תנאים סוציאליים. לטענת הקיבוץ – זאת בעקבות הנחיית האסיפה הכללית להפחית ממסי החברים ומהוצאות הקהילה.

בוררות בנושא המשכורת.

החבר, אשר לא השלים עם ההחלטה, הגיש תביעה בבוררות. בדרישה לחייב את הקיבוץ  בהפרשתם של תנאים סוציאליים בגין עבודתו בקיבוץ. בפסק הבוררות נדחתה התובענה. ועל קביעה זו הוגשה השגה אשר נדונה כאמור בפני כב' עוזרת הרשם. במסגרת הליך ההשגה טען החבר כי למן שנת 2000 החיל הקיבוץ על חבריו את הוראות מודל השינוי. אשר מעמדו זהה למעמדו של תקנון הקיבוץ. לטענת החבר, לאור העובדה שבמודל הוגדרה "צמידות לדיני העבודה התקפים בישראל". לא היה בסמכותו של ועד ההנהלה לקבל החלטה החורגת מכך, לרבות בעניין אי הפרשה פנסיונית בגין עבודה.

מודל שינוי לעומת תקנון האגודה.

טענתו של החבר נדחתה על ידי עוזרת הרשם. אשר מבהירה תחילה כי אין מעמדו של מודל השינוי כמעמדו של "תקנון הקיבוץ" או "תקנון האגודה". לתקנון האגודה דרישות נוקשות, בין השאר בשל מעמדו המחייב כלפי כולי עלמא. משכך מצא המחוקק להעמיד דרישה חד משמעית. כי רישום תקנון (או תיקון תקנון) אצל הרשם הוא רישום קונסטיטוטיבי בשונה מרישום דקלרטיבי. עוזרת הרשם קובעת כי דרישה זו בלבד מספיקה לצורך דחיית טענת החבר. לפיה מעמדו של המודל זהה למעמדו של התקנון.

רשם האגודות השיתופיות.

עוזרת הרשם מציינת עוד כי בפסיקה הודגש כי גם במקומות בהם התקבל "המודל" ברוב מיוחד. כל עוד לא הוכנס לתקנון האגודה, וקיבל את אישור הרשם. הרי ככל שיש סתירה, בינו לבין התקנון הקיים, יגבר האמור בתקנון. עוד הובהר בפסיקה כי העובדה שבחלק מן הקיבוצים ניתן שם להחלטות שונות כגון:. "תקנון בניה פרטית", "תקנון לימודים גבוהים"… אין בזה כדי להצביע כי הכוונה היתה "שתקנונים" אלו הינם חלק מתקנון הקיבוץ כהגדרתו בפקודה, והם גוברים על האמור בתקנון. נהפוך הוא, כל עוד לא קיבלו את הרוב הנדרש לשינוי תקנון והוכנסו לתקנון האגודה ואושרו ע"י הרשם. ככל שיש סתירה בינם לבין תקנון האגודה, יגבר האמור בתקנון האגודה.

שינוי אורחות חיים.

כב' עוזרת הרשם ממשיכה וקובעת כי גם אם הקיבוץ פעל דה-פקטו בהתאם להוראותיו של המודל. ובכך שינה למעשה את תקנון האגודה בהתנהגות. החלטת ועד ההנהלה אינה סותרת את המודל.

דיני עבודה.

בעניין זה מאשרת עוזרת הרשם את החלטת הבורר. אשר קבע כי "המודל" יוצר רעיונות וכללים לשינוי אורחות חיים. אשר לתוכם יש לצקת תוכן ברמה האופרטיבית/תקנונית. החלטות אשר אותן מקבל, בין היתר, ועד ההנהלה. שאלת ההפרשות להן זכאי התובע או לאו, הינה שאלה פנימית. ואין חובה כי "מודל השינוי", שהינו, כאמור, אוסף עקרונות וכללים אשר לתוכו יש לצקת תוכן. ייתן מענה על כל הסוגיות הנובעות מן האמור במסגרתו. לכן, החלטת הועד  אינה סותרת את המודל. שכן עסקינן בהחלטתו של הועד המנהל בדבר יישום עקרון כללי המופיע במודל. בעניין זה  יש להדגיש את הלשון הכתובה במסגרת המודל. לפיה "נעשה ניסיון להיצמד ככל שניתן לחוקי העבודה התקפים במדינת ישראל". קרי אין חובה, לאכוף את כללי העבודה במדינה. אלא שיעשה ניסיון להיצמד אליהם ככל הניתן ובהתאם להחלטות הנתבע ואורגניו.

קיבוץ מתחדש וענייני משכורת.

לאמור יש להוסיף כי בית משפט כבר קבע (בפרשת תל יוסף) שגם במודל של קיבוץ מתחדש היוצר יחסים שונים בין האגודה לחבריה, אין לראות בשינוי זה משום יצירת יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבריו וכפועל יוצא אין לראות את חוקי העבודה השונים, ככאלה החלים באופן אוטומטי על יחסי אגודה-חבר.

לבסוף, כב' עוזרת הרשם דוחה טענות נוספות שהעלה החבר ומאשרת את פסק הבוררות.

* תב' 770/294/2012 ניתן ב19.10.17 ע"י עו"ד דנה ביאלר, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הסיכונים בהעסקה במתכונת קבלנית

במהלך השנים האחרונות נדרש משרדי לטפל בתביעות המוגשות נגד קיבוצים ומושבים על ידי נותני שירותים. הטוענים בעת סיום ההתקשרות כי מגיעות להם זכויות נוספות מכח

Call Now Button