שאלה: המושב בו אני חבר מפרסם מכרז לרכישת "משק ריק" עבור מתיישבים חדשים. בעוד שבפועל חברי המושב משתמשים במשקים אלו. האם המושב והחברים המשתמשים במשקים אלו חשופים לתביעה משפטית הואיל ולא הוסדר פינויים של אותם חברי המושב שעיבדו את המקרקעין באותם "משקים ריקים" כביכול?
תשובה:
התופעה המתוארת בשאלתך שכיחה בלא מעט מושבים. וממש לאחרונה אף הגיעה לפתחו של בית המשפט. מקרה מעניין אשר נידון לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע עסק בשאלה זו. באותו עניין רכשו התובעים משק במושב במסגרת מכרז שפרסמה האגודה. אין מחלוקת כי במכרז פורסם כי המשק המוצע למכירה הינו "משק חקלאי ריק ללא בית". בעוד שבפועל חלקה א' של אותו משק היתה מעובדת על ידי 2 בנים של חברה ותיקה במושב.
משק ריק?
לאחר שזכו במכרז הועמדו התובעים לקבלה לחברות באגודה. בהחלטת האסיפה נקבע כי קבלת התובעים לחברות מותנית בתשלום של הסכום שהוצע עבור המשק. "וכן ענין הקרקע עם משפחת שמואל יוסדר". היינו בהסדרת פינויה של המשפחה אשר השתמש בפועל בחלקה א' של המשק שנמכר לתובעים (להלן: "המשתמשים").
תביעה.
במסגרת כתב התביעה, אותו הגישו התובעים הן נגד האגודה והן נגד המשתמשים, עתרו התובעים לפינוי המשתמשים מחלקה א' של המשק והריסת המחוברים שלהם. וכן למתן פיצויים בגין התקופה בה לא יכלו לעשות שימוש במשק.
דיון – פינוי חלקה.
לעניין סעד הפינוי קובע בית המשפט כי המכירה נעשתה על ידי האגודה. הפרסום היה של משק ריק אך נתון זה לא היה מדויק בהתייחס לחלקה א'. יחד עם זאת, נפסק כי העובדות היו ידועות לאביו של התובע מס' 1. אשר היה מעורב בעידוד בנו וכלתו ברכישת המשק. לכן, התובעים אינם יכולים לטעון שהופתעו כי חלקה א' היתה תפוסה. זאת, מעבר לכך שקבלתם כחברים באגודה היתה כרוכה הן בתשלום עבור המשק, והן במציאת פתרון למשפחת המשתמשים המחזיקה בחלקה א'. לפיכך, נקבע כי ההפרה היתה בחוסר המעש של האגודה למצוא פתרון למשפחת המשתמשים. ולמסור את המשק במועד סביר מכריתת החוזה.
חוסר מעש של האגודה.
בית המשפט קובע עוד כי האגודה אישרה כי חלק מתנאי הקבלה של התובעים לחברות כללו את העיקרון לפיו פינוי המשתמשים יהיה בדרכי נועם. יחד עם זאת, בית המשפט לא מקבל את הפרשנות של האגודה כי "דרכי נועם" משמעם העדר מעש של כ- 9 שנים מאז פרסום המכרז. נקבע כי מטעם האגודה לא הונחה תשתית ראייתית למעשים שנעשו לצורך פינוי המשתמשים מעבר לשיחות ומכתבים שהוציא עורך הדין מטעם האגודה. נקבע כי הסיבה לכך שמשפחת המשתמשים נותרה והמשיכה להחזיק את חלקה א' האמורה היא שהיא המתינה לקבל הצעה שוות ערך מהאגודה.
לא היתה פלישה ל"משק ריק".
בית המשפט דוחה את הטענה כי משפחת המשתמשים פלשה לשטח. וקובע כי היה על האגודה למצוא למשפחה זו חלקה ב' חלופית ולשחרר את חלקה א' של המשק. בדיון לא ניתן על ידי האגודה הסבר מספק מדוע לא נמצא פתרון למשפחת המשתמשים. אך יחד עם זאת לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי צריך להימצא מענה.
הסדר בדרכי נועם.
לאור האמור לעיל קובע בית המשפט, בסופו של דבר, כי על פי תנאי הקבלה של התובעים כחברים לא ניתן לתת צו לפינוי משפחת המשתמשים ללא הסדר חלופי שיושג בדרכי נועם. בית המשפט לא יכול להחליף את האגודה בקביעת ההסדר החלופי שיש לתת למשפחת המשתמשים. העתירה לצו פינוי מוקדמת מבחינה זו. ועל התובעים היה להפעיל את זכויותיהם כחברי האגודה ולהביא את הנושא לדיון באסיפה הכללית. לכן, התביעה לצו פינוי נדחתה. לנוכח תוצאה זו גם נדחתה התביעה למתן צו הריסה.
פיצויים על האובדן בגלל הפירסום של משק ריק.
באשר לתביעת הפיצויים, שהגישו התובעים בשל ההפסד שנגרם להם מאובדן הגידול שתכננו בחלקה א', טענה האגודה כי על התובעים חלה חובת הקטנת הנזק. למשל על ידי שכירת שטח אחר. או על ידי בקשה מהאגודה של שטח חלופי. בית המשפט קובע כי מאחר והאגודה הסכימה לקבל את תשלום התמורה בגין המשק, היה על האגודה להציע לתובעים חלקה חלופית, לביסוס ההכנסה שהם ציפו לקבל מהגידולים במשך כל אותו זמן בו לא פינתה האגודה את החלקה מהמשתמשים. חוסר המעש פועל במקרה הזה נגד האגודה שהסכימה שיש חלקות פנויות בשטחה אך לא הציעה אותן לתובעים. לפיכך, לאחר בחינת הנזקים נקבע כי על האגודה לשלם לתובעים סך של 45,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪.
*תא (שלום ב"ש) 1811/08 רמי כהן נ' שובה-מושב עובדים של הפועל המזרחי. (פורסם בנבו, 11.12.2014, בפני כב' השופטת מיכל וולפסון).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
