מפעלים קיבוציים רבים נוהגים להתקשר עם צד ג' על מנת שישווק את מוצריהם. מטבע הדברים, לא אחת עולים היחסים בין הצדדים על שרטון. ואז מבקש הקיבוץ להפסיק את ההתקשרות עם המשווק. השאלה העולה במקרה כזה היא האם זכאי אותו צד ג' להודעה מוקדמת או לפיצוי. בגין הפסקת ההתקשרות עימו. האם מחשיבים אותו ל"סוכן מסחרי" של המפעל הקיבוצי. או שמדובר ב"מפיץ" בלבד של הסחורה. בשאלה זו (של "סוכן מסחרי או מפיץ"), דנו בפסק דין מהעת האחרונה (16.4.20)*. מבית משפט השלום בתל אביב. ובשל חשיבתו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – שיווק מוצרי האגודה השיתופית = קיבוץ.
התובע באותו עניין עסק בשיווק מוצרים בתחום בידוד אקוסטי ותרמי. כשלנתבעת, אגודה שיתופית בבעלות קיבוץ, מפעלים העוסקים בתחום זה.
בשנת 2009 נוצר קשר בין הנתבעת לבין חברה העוסקת בשיווק מוצרים. בעקבות יצירת קשר זה, החלה החברה להפיץ ולשווק בישראל את מוצרי הנתבעת. בסמוך לשנים אלו, החלה החברה להעסיק את התובע בשיווק ומכירת המוצרים השונים אותם הפיצה. ובהם גם מוצרי הנתבעת. לאחר זמן הסכימו התובע והחברה כי לצד עבודתו של התובע בשיווק מוצרי הנתבעת במסגרת החברה. יחל התובע גם בפעילות עצמאית שלו בשיווק מוצרי הנתבעת.
בשלב מסוים נתגלעו מחלוקות בין התובע לחברה. וזו הודיעה לו על הפסקת ההתקשרות המסחרית ביניהם. למרות זאת המשיך התובע להפיץ ולשווק את מוצרי הנתבעת במשך מספר חודשים. מצב זה לא נשא חן בעיני החברה. אשר פנתה לנתבעת ובקשה ממנה לחדול מלשווק את מוצריה באמצעות התובע. בסופו של דבר, הנתבעת אכן הפסיקה גם היא את ההתקשרות עם התובע.
טיעוני הצדדים.
בכתב התביעה שהגיש טען התובע כי מעמדו מול הנתבעת היה של "סוכן מסחרי". ולפיכך, נוכח החלטת הנתבעת להפסיק ההתקשרות עמו, עומדת לו הזכות לפיצויים.
מנגד טענה הנתבעת כי קשריה עם התובע היו קשרים רגילים שבין ספק ללקוח. קשרים במסגרתם רכש התובע מוצרים מהנתבעת. ומכר אותם ללקוחותיו ולמעשה שימש כמפיץ בלבד.
דיון – סוכן מסחרי / מפיץ.
בראשית פסק דינו מפנה בית המשפט לחוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012. אשר מגדיר כי: "סוכן מסחרי" הוא "מי שעיסוקו באיתור לקוחות. או בפעילות, שמטרתם להביא להתקשרות בחוזה בין לקוח לספק. בקשר לרכישת טובין המשווקים על ידי הספק".
סעיף 4 לחוק זה קובע כי, צד לחוזה סוכנות: "רשאי לסיימו בהודעה מוקדמת לצד האחר בתוך זמן סביר מראש ובכתב". כאשר תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בתקופה בה עמד בתוקף החוזה. עוד קובעת הוראה זו (סעיף 4 (ג) בחוק חוזה סוכנות). כי במצב בו לא המשיכו יחסי הצדדים במהלך תקופת הודעה זו. כי אז ישלמו לסוכן פיצוי כ"דמי הודעה מוקדמת" על פי הנוסחה שקובע החוק.
מעמד התובע – סוכן מסחרי או מפיץ של הספק.
מכאן פונה בית המשפט לדון בשאלה העיקרית והיא האם התובע היה במעמד של "סוכן מסחרי" או שמא מעמד של "מפיץ". בעניין זה, בפסיקה נקבעו מבחנים שונים אשר יישומם עשוי לסייע בקביעת מעמדו של רוכש מוצרים. כך למשל, מבחן אחד שנקבע התמקד במידת הקשר שבין הספק ללקוח לאחר השלמת עסקת הרכישה ביניהם. לפי אותו מבחן נקבע כי מפיץ הוא סוחר עצמאי בעל עצמאות משפטית, הקונה את המוצרים מהיצרן (או מהספק) על חשבונו הוא ומוכר אותם בשמו הוא. הרווח (או ההפסד) שלו הוא ההפרש בין מחיר הקנייה (שהוא מקבל בהנחה) לבין מחיר המכירה. כלומר, הוא נושא בסיכון הפיננסי של עסק ההפצה.
מבחן אחר התייחס לקשר הנרקם אל מול הלקוח שלו מיועד המוצר הנרכש מהספק. אם אותו קשר יהיה קשר ישיר בין הספק ללקוח כאשר "הסוכן המסחרי" מנהל משא ומתן בשם הספק, או שמא בקשר שרקם עם הלקוח לא קיימת כלל יריבות מול הספק, שאז אפשר ואיננו עוסקים בקונה שהינו "סוכן מסחרי" אלא דווקא במי שהוא "מפיץ".
החלטה – התובע הוא מפיץ.
בענייננו, לאחר שמיעת הראיות, קובע בית המשפט כי לכל אורכה של תקופת הקשר בין התובע לנתבעת נהג התובע לרכוש את מוצרי הנתבעת ולשלם את תמורתם לפי המחירים שסיכם מול הנתבעת. התברר שהרווח היחיד שצמח לתובע מרכישת מוצרי הנתבעת היה ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר שגבה התובע מהלקוחות להם מכר את המוצרים. עוד התברר שלנתבעת לא היה כל קשר לעסקאות שביצע התובע וללקוחות להם הוא מכר את מוצרי הנתבעת, והתובע היה לבדו אחראי לתשלום לנתבעת. עוד ראה ביהמ"ש ראיות לכך שאת חלק ממוצרי הנתבעת אותם רכש התובע הוא העביר בכלל למחסן של התובע, ולא במישרין ללקוחות.
למעשה התברר שהתובע לא "ייצג" את הנתבעת ולא קבל הרשאה להתחייב בדבר בשם הנתבעת. התובע רכש את מוצרי הנתבעת ומכר אותם ללקוחותיו לפי שיקול דעתו המוחלט, בתנאים שקבע לבדו, כאשר הוא לבדו מחויב כלפי הנתבעת לתשלום וכאשר אין הוא זכאי לגמול כלשהו מהנתבעת.
בית המשפט קובע כי כל אלו מאפיינים מובהקים של מי שאיננו אלא מה שאנחנו מכנים "מפיץ", וגם ניתן לכנותו בכל כינוי אחר המאפיין יחסי מסחר, אלו אינם מאפיינים של "סוכן מסחרי".
סיכום.
לפיכך, בית המשפט דוחה את התביעה. וקובע כי התובע איננו "סוכן מסחרי". ואיננו יכול לבסס טענות על חוק חוזה סוכנות.
* ת"א (שלום ת"א) 52235-05-17. יצחק מזרחי נ' פלציב עין הנציב אגודה שיתופית חקלאית בע"מ. (פורסם בנבו, 16.04.2020).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
בין לקוחות המשרד נמנים תאגידים ממגוון רחב של מגזרים עסקיים, מסחריים ופרטיים. חברות, שותפויות, קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות חקלאיות. מפעלים קיבוציים, גופים העוסקים בתחומי חקלאות מגוונים, מועצות אזוריות, רשות ניקוז ועוד.
עו"ד איילת רייך- מיכאלי מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני חקלאות והתיישבות. ליטיגציה מסחרית, דיני עבודה, דיני תאגידים, דיני חוזים וחיובים, משפט מנהלי ודיני מכרזים. התקשרויות חוזיות בענפי חקלאות מגוונים בהתאם לחוק ההתיישבות. מקרקעין, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, איכות הסביבה, הפקעות, תביעות ביטוח, הליכי גבייה, ירושות וצוואות, גישור ובוררות.
* הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
