לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תביעה ייצוגית בגין מפגעים סביבתיים/ עו"ד איילת רייך-מיכאלי, נוטריון מגשרת ובוררת

במסגרת המעטפת המשפטית הכוללת שמספק משרדנו לאגודות אנו מטפלים גם בתביעות ייצוגיות. המוגשות מעת לעת כנגד האגודה ו/או המפעלים הקיבוציים. באמצעות התביעה הייצוגית יכול אדם שיש לו עילת תביעה אישית, לבקש מבית המשפט להגיש תביעה. בשם קבוצת אנשים גדולה. בטענה שהתביעה האישית שלו מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט. המשותפות לכלל החברים בקבוצה.

תביעה ייצוגית.

למעשה, מטרת מוסד התובענה הייצוגית היא לאפשר הגשת תביעה בשם קבוצה של נפגעים. במקרה שבו הנזק שנגרם לכל אחד מהם הוא קטן יחסית (ואינו משתלם להגיש בגינו תביעה אישית). אולם הנזק המצטבר שנגרם לכלל הקבוצה הוא גדול.

תביעות ייצוגיות כנגד קיבוץ.

בפסק דין שניתן לאחרונה (21.1.21)*. דן בית המשפט המחוזי-מרכז בבקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה. במסגרתה הועלו טענות כנגד קומפוסט לשימוש חקלאי שמייצר קיבוץ. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

תיאור מקרה – תביעה ייצוגית בעניין מפגע סביבתי.

באותו עניין טענה המבקשת, עמותת אזרחים למען הסביבה. כי פעילותה של אגודה שהקים הקיבוץ, העוסקת בייצור קומפוסט לשימוש חקלאי, גורמת למפגעים סביבתיים. הפוגעים בתושבי היישובים הסמוכים. העמותה הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית. על רקע טענות לקליטת כמויות עודפות של בוצה מעבר למותר ברישיון העסק של האגודה. ופיזורן באופן שגרם למפגעי ריח, לזיהום אוויר, זיהום מקורות מים וזיהום הקרקע. העמותה טענה כי כתוצאה ממפגעים אלה נגרם נזק לחברי הקבוצה. הכוללת את מי שנחשף למפגעים סביבתיים שמקורם בפעילות האתר של האגודה.

הסדר פשרה.

ביום 23.6.2020 הגישו הצדדים הסדר פשרה. שעיקרו הוא ביישום הליך טכנולוגי חדש לטיפול בקומפוסט. ובנוסף, פיצוי לחברי הקבוצה בדמות תרומה בסך 200,000 ₪ למרכז להנהגת בריאות בעמק המעיינות. הסדר הפשרה כולל הצעה לתשלום גמול העמותה ושכר טרחה לבאי כוחה.

אי אישור היועמ"ש.

פשרה בתביעות ייצוגיות כפופה לאישור היועץ המשפטי לממשלה. אשר הודיע כי הוא מתנגד להסדר הפשרה. לטענתו, מדובר בהסדר שאינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. ואינו מסיים את ההליך בדרך הוגנת, כדרישת החוק. את עיקר התנגדותו תלה היועץ המשפטי. בכך כי אין בהסדר הפשרה, והפתרון הטכנולוגי המוצע במסגרתו, כדי להביא להסרת המפגעים הסביבתיים.

דיון – אישור התובענה כייצוגית.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי עיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מעלה כי זו הוגשה על רקע הטענה כי האתר שמפעילה האגודה קולט כמויות בוצה הגדולות באופן משמעותי מיכולת הקיבול שלו ומרישיון העסק שניתן לו, מבלי שיש בידו יכולת לטפל בבוצה הנקלטת באופן הנדרש על פי חוק. כמו כן, נטען כי האגודה נהגה לפזר בוצה גולמית בשדות חקלאיים, בין היתר, לאור קליטת כמויות הבוצה העודפות שהאתר של האגודה אינו מסוגל לטפל בהן. התנהלות האגודה המתוארת לעיל, וקליטת בוצה בהיקפים אלו, גרמו – כך נטען בבקשה – למפגעי ריחות, זיהום אויר, קרקע ומקורות המים. 

הסדרה.

בעקבות הגשת הבקשה, הופחתו כמויות הבוצה העודפות והאגודה חזרה לקלוט את הכמויות המותרות לה ברישיון העסק. בית המשפט קובע כי עם קליטת הבוצה לפי הכמויות המותרות ברישיון העסק והפסקת פיזור בוצה גולמית בשטחים חקלאיים, מטרת התובענה הייצוגית, הלכה למעשה, הושגה. בכך, ממילא, בא על פתרונה ההסדרה העתידית, ככל שהיא נוגעת לטענה שעמדה במוקד ההליך דנן.

שיקולי היועמ"ש.

בית המשפט קובע כי בהתנגדותו לפשרה מערב היועמ"ש מין שאינו במינו, דהיינו שיקולים ואינטרסים רגולטוריים בתוך הליך אזרחי ייצוגי שעניינו נזק אשר לפי הטענה נגרם לחברי הקבוצה בשל הפרת תנאי הרישיון בקליטת כמות בוצה מעבר למותר.

חידוד נושא התובענה הייצוגית.

בית המשפט פוסק כי בהתחשב בעילת התובענה הייצוגית כמתואר לעיל, במשוכות המשפטיות והראייתיות העומדת בפני העמותה, ובמשאבים הנדרשים לניהול ההליך עד תומו – השאלה אינה האם הטכנולוגיה החדשה די בה על מנת למנוע מפגעי ריח באופן מיטבי, אלא האם יש בשימוש בה, בצירוף הפיצוי הכספי המוצע במסגרת הסדר הפשרה, משום פיצוי נאות לחברי הקבוצה על הנזק שנגרם להם, ככל שנגרם, בשל כך שהאגודה קלטה בוצה בכמות גדולה מהמותר לה ברישיון ופיזרה את הבוצה הגולמית בשטחים חקלאיים. בית המשפט כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב.  

אישור ביהמ"ש.

בית המשפט פוסק כי הסכם הפשרה המתוקן עולה בקנה אחד עם טובת חברי הקבוצה, וכי יש בו משום איזון נאות בין סיכויי התובענה להתקבל ופרק הזמן והמשאבים שיידרשו לניהולה מחד, לבין השגת תכליות התובענה – שהן בעיקרן אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו תוך מתן הטבה לחברי הקבוצה, שאינם ידועים באופן ספציפי, בגין נזקיהם, מאידך.

ייעוד התרומה.

עם זאת, קובע בית המשפט אין זה ראוי כי הכספים יועברו כתרומה למרכז להנהגת בריאות בעמק המעיינות, כי אם לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות שמטרתה לחלק כספים למקורות ציבוריות. בתוך כך, מציין בית המשפט, יש אף מקום לקבוע את ייעוד הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה, ובמקרה דנן – נושאים סביבתיים, תוך מתן דגש, ככל הניתן, לאזור שבו מצוי אתר האגודה ובו מצויים התושבים, חברי הקבוצה.

ת"צ (מחוזי מרכז) 34564-05-15 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' קומפוסט שלוחות אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 21.01.2021)

מידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מעניק מעטפת משפטית כוללת לכל צרכי הקיבוץ ותאגידיו, מתמחה בתחום דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה וליטיגציה. מדורג כמשרד מוביל ב- DUNS100 ו-BDI עו"ד רייך-מיכאלי מרצה בקורסים לדירקטורים ומשמשת כבוררת וכמגשרת.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

רישום סימן מסחר

עם הפיכתם של קיבוצים רבים לקיבוצים מתחדשים עברה האחריות לפרנסה מהקיבוץ לחבר. בעקבות כך החלו לפרוח יזמויות ובתי עסק שמקימים חברי וחברות הקיבוצים. מניסיוני ומהפניות

Call Now Button