לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

התנגדות להקמת רפת בטענת מטרד

שאלה: הנני חבר מושב. ולאחרונה הגשתי לועדה המקומית בקשה למתן היתר לבניית רפת. ההיתר תואם את התוכנית החלה על המושב. אולם מספר חברי מושב הגישו לועדה התנגדות בטענה כי הרפת תיצור מטרד. מה הסיכוי שבקשתי תתקבל?

תשובה:

בהתאם לסעיף 149 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965. כאשר אזרח מבקש מהועדה המקומית לאשר "שימוש חורג" או "הקלה". על הועדה לשמוע את מי שמבקש להתנגד לכך ולהכריע בהתנגדות. "שימוש חורג" מוגדר בחוק. כשימוש בקרקע או בבניין למטרה שלא הותר להשתמש בהם. לפי כל תכנית או תקנה אחרת החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר. "הקלה" מוגדרות בחוק. כהרשאה לבצע עבודה שהיא טעונה היתר לפי החוק. בסטיה מהוראות תכנית או תקנה אחרת החלות במקום הנדון ושאין בה משום שימוש חורג.
לסיכום. כאשר אזרח מגיש בקשה שאינה תואמת את התוכנית החלה על המקום. ומבקש מהוועדה אישור לשימוש חורג או הקלה. על הועדה לפעול בהתאם לסעיף 149 לחוק. לשמוע התנגדויות לבקשה, ככל שיהיו, ולהחליט בהם.

בקשה להיתר תואמת תוכנית מושב.

לעומת זאת, משאלתך עולה כי בקשתך להיתר הבניה לרפת תואמת את התוכנית. החלה על המושב בו אתה מתגורר. ואינך מבקש היתר לשימוש חורג או הקלה. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי במקרה כזה, כאשר הבקשה תואמת תכנית. קיימת לאזרח זכות מוקנית לבצע את אשר התכנית מאשרת. ועל הועדה המקומית לתכנון ובניה אף חובה לאכוף את תוכנית המתאר. ולאפשר לאזרח ליהנות מהזכויות. שתוכנית המתאר המאושרת מאפשרות למימוש. לפיכך, נפסק כי אין, באופן עקרוני, זכות התנגדות. מוקנית לבקשה להיתר תואמת תכנית. היות וזכות זאת מוצתה עת הליכי אישור התכנית. עוד נשמעה העמדה בפסיקה כי מוסדות התכנון יסרבו לבקשה תואמת תכנית. רק במקרים נדירים וקיצוניים בלבד.
לאור פסיקה זו, והיות ומדבריך עולה כי בקשתך לקבלת היתר אינה בגדר בקשה לשימוש חורג או הקלה, הרי שהסיכויים לקבלת היתר הבנייה מהועדה המקומית גבוהים. יצוין כי על החלטת הועדה המקומית ניתן לערור בפני ועדת הערר המתאימה.

מטרד בהקמת מוסך.

באשר לטענה כי הרפת תגרום למטרד מצאתי לנכון להפנותך להחלטה שניתנה במסגרת ערר (י-ם) 181/09 אליהו רוחמה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה (פורסם בנבו, 20.10.2009) על ידי ועדת הערר במחוז ירושלים והדרום. באותו עניין דובר בבקשה למתן היתר להקמת מוסך לטיפול בכלים חקלאיים. העוררת הגישה התנגדות לבקשה בטענה כי המוסך יגרום למטרדים רבים אשר פורטו בהתנגדות. הועדה המקומית דחתה את ההתנגדות ואישרה את הבקשה להיתר. על החלטה זו הוגש ערר לועדת הערר.

מטרד במושב.

לענייננו, יפים דברי ועדת הערר בנוגע למטרדים במושבים: "נבאר, כי המשיבה 1 (הועדה המקומית – א.ר.מ) רשאית להתנות את הבקשה להיתר בתנאים שיבטיחו את הקטנת המטרדים, ובתנאים אשר יבטיחו, כי ייעשה שימוש רק בהתאם למותר בתוכנית, אך היא אינה רשאית לסרב כליל לבקשה להיתר תואמת תוכנית, אלא במקרים חריגים שבחריגים.

אופיו של מושב.

יש לזכור, כי אף כי מדובר במושב, הרי את אופי המושב מגדיר התכנון החל עליו. מושב למרות האסוציאציה המיידית של שקט ושלווה, הינו גם מקום בו קיימת פעילות חקלאית אשר יש בה כדי ליצור מטרדים. כך, טרקטורים היוצאים מוקדם בבוקר לקציר, רפתות, לולים וכדומה בזה יוצרים כולם מטרדי רעש, ריח וכדומה. טיפול בכלים החקלאיים גם הוא חלק מהפעילות החקלאית של המושב, לכן אף אם זו יוצרת מטרדים, יש לטפל בכך כפי שמטפלים במטרדים הנובעים מרפת או מהלול ולא להפסיק את הפעילות.

מטרד רפת.

כפי שלא סוגרים רפת או לול במושב רק בגלל שהם יוצרים מטרדי ריח, אלא מטפלים במטרד הריח, כך אין מקום לסגור מוסך לכלים חקלאיים רק בגלל המטרד, והדרך הנכונה הינה לטפל במטרד". נדמה כי דברים אלו מדברים בעד עצמם, ומהם נובע כי טענה לגבי מטרד הנובע בפעילות חקלאית במושב אינה מהווה תנאי מספיק על מנת למנוע את אותה פעילות חקלאית.

 * "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי מינהלי וליטיגציה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיצוי בגין השמדת בעלי חיים

משרדי עוסק רבות בתחומי ענפי החקלאות השונים, לרבות בעלי החיים. משרדי צבר ניסיון משפטי רב בסוגיית קבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים.

Call Now Button