לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"המחאת חוב והמחאת זכות"

המחאת חוב המחאת זכות
המונחים "המחאת חוב" ו"המחאת זכות" לבטח מוכרים לרבים מכם. אולם, משיחות עם לקוחותיי נוכחתי לדעת, כי קיים בלבול רב ביחס למונחים אלו. לאור חשיבות הנושא, בטח ובטח לכל מי אשר מנהל עסקים. ראיתי לנכון להקדיש מדורי זה, בתמצית, להבדלים שבין מונחים אלו, נפקותם ועמדת הפסיקה בנושא.

חוק המחאת חיובים.

חוק המחאת חיובים תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"), קובע שני הסדרים שונים לפירעון חוב. סעיף 1 (א) לחוק קובע כי, ככלל, זכותו של נושה ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב. לדוגמא, אם ראובן חייב כסף לשמעון ושמעון חייב כסף ללוי, הרי שהצדדים יכולים לקבוע כי ראובן ישלם במישרין ללוי במקום שמעון. למעשה שמעון ימחה ללוי את זכותו לקבלת כספים מראובן. עסקה שכזו תיקרא המחאת זכות. במצב זה אין צורך בהסכמת ראובן כי לוי יפרע ממנו במקום שמעון.

המחאת חיוב.

לעומת זאת, סעיף 6 לחוק קובע כי, ככלל, חבותו של החייב ניתנת להמחאה בהסכם בין החייב לנמחה. שבאה עליו הסכמת הנושה. ובדוגמא שהבאנו, אם שמעון ימחה את החוב שלו כלפי לוי לראובן, בהסכמת לוי. התוצאה תהיה כי ראובן יהפוך לחייב של לוי. עסקה כזו תיקרא המחאת חיוב.

המחאת חיוב לעומת המחאת זכות.

לכאורה, התוצאה בשתי העסקאות דומה – ראובן הפך חייב של לוי. אולם, חשוב להבין תוצאה נוספת ומשמעותית. למעשה, בעסקה של המחאת חיוב הופך ראובן לחייב היחיד של לוי. במצב כזה מאבד לוי את זכותו לחזור אל שמעון במידה ולא יצליח לגבות את החוב מראובן. לעומת זאת, בעסקה של המחאת זכות נותר שמעון חייב של לוי, אלא שעתה מצטרף ללוי חייב נוסף והוא ראובן. במצב כזה, אם לא ישלם ראובן את חובו, יוכל לוי לחזור אל שמעון ולהיפרע ממנו.

חדלות פירעון.

להבדל בין המחאת חוב להמחאת זכות חשיבות מכרעת במצב בו ראובן חדל פירעון. במקרה כזה, אם ערכו הצדדים "המחאת חיוב", הרי שלוי יעמוד מול שוקת שבורה ללא יכולת לגבות את חוב. מנגד, לו ערכו הצדדים המחאת זכות יוכל לוי לחזור אל שמעון ולגבות את חובו.

הסכמת נושה.

השאלה כיצד תסווג עסקה מסוימת שערכו צדדים, כהמחאת חיוב או זכות, נדונה בפסיקה פעמים רבות. לעיתים, התשובה לשאלה זו אינה ברורה. שכן, מסכת עובדתית מסוימת יכולה להתפרש לכאן או לכאן. כשלהכרעה משמעות קריטית באשר ליכולתו של התובע (לוי) להיפרע מן הנתבע (שמעון). נכון להיום עמדת הפסיקה היא, כי גם כאשר נושה מביע את הסכמתו להצעת חייב שצד שלישי יפרע את חובו. הסכמה זו אינה מתפרשת בדרך כלל כהמחאת חבות. ומייחסים לנושה כוונה לשמור על זכותו להיפרע מהחייב המקורי, אם לא יצליח להיפרע מהצד השלישי[1]. בית המשפט העליון קבע[2]. כי בעסקה המסחרית רגילה קשה להעלות על הדעת שפלוני יסכים לקבל על עצמו חוב של אחר ללא תמורה. פועל יוצא מהאמור הוא כי העסקה הסבירה היא מסוג המחאת זכות. שכן בעסקה מסוג זה לא אבדה זכות החזרה אם לא ישולם החוב. עם זאת, ברי כי ישנם מקרים אשר להם תיוחס עסקה מסוג המחאת חבות.

סיכום.

על מנת שלא תמצאו עצמכם ללא יכולת להיפרע מהחייב המקורי אנו ממליצים לקבל ייעוץ משפטי מתאים טרם ביצוע המחאות למינהן.
 * "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, תאגידים ובתחום המסחרי-חקלאי.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.



[1] פרופ' לרנר, "המחאת חיובים", עמ' 117
[2] רעא 12027/04 נסר אלדין סלמאן נ' סליבא ובניו 1995 בע"מ (פורסם בנבו) (2005)

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מימון הוצאות משפט
מימון הוצאות משפט של בעל תפקיד

  ועדת ביקורת, הפועלת בקיבוצים רבים, מורכבת מחברי קיבוץ. אשר לקחו על עצמם, בדרך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים

Call Now Button