לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקרנת משחק בעסק- הפרת זכויות יוצרים? מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

קיבוצים רבים מפעילים בתי עסק בהם נוהגים לעיתים להקרין משחקי ספורט להנאת הלקוחות. לפני מספר חודשים סקרתי בטור זה פסק דין שנתן בית משפט השלום בתל אביב*. שדן בשאלה האם פתיחתו של מקלט טלוויזיה בבית עסק, בעת שידור משחק כדורגל בערוץ ציבורי, מהווה הפרת זכויות יוצרים?. על פסק דין זה, שדחה את התביעה שהגישו נגד בית העסק שהקרין את המשחק, הוגש ערעור. והוא נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביום 7.4.19 נתן ביהמ"ש פסק דין בערעור. בשל שכיחות הקרנת משחקי ספורט בבתי עסק בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקריו.

תיאור מקרה – הקרנת אירוע ספורט.

ראשית נזכיר כי הנתבעת באותו עניין הפעילה בית עסק תחת השם "בורגרים" למזון מהיר. בכתב התביעה טענה התובעת, חברה פרטית שעוסקת בהפקה ושידור של אירועי ספורט, כי משחקי כדורגל רבים שודרו על גבי מסך הטלוויזיה בעסק בשנים 2013 – 2014. ודרשה מהנתבעת תשלום פיצויים בסך של 100,000 ₪, בטענה שהשידורים היוו הפרת זכויות יוצרים שלה.

זכויות יוצרים.

הנתבעים לא הכחישו את שידור המשחקים. אך טענו כי אין בהקרנה זו כדי לחייבם בדבר. בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום נקבע כי אכן אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט מגיע כדי "יצירה מקורית". וזו זוכה להגנת דיני זכויות היוצרים. עם זאת, בית משפט השלום קבע כי הקרנת משחק כדורגל בעסק התבטאה רק בהפעלת מכשיר טלוויזיה פשוט. ללא אמצעי הגברה. ולכן לא מהווה "ביצוע בפומבי". ואין כאן הפרה של זכויות היוצרים. בית משפט השלום נדרש לכך שחוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007. החליף את חוק זכות יוצרים 1911. סעיף 13 לחוק החדש שכותרתו: "ביצוע פומבי" קובע: "ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור. במישרין או באמצעות מכשיר". סעיף 14 לחוק החדש שכותרתו: "שידור" קובע: "שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור".

ביצוע פומבי.

בפסק הדין של השלום נקבע כי לאור ההפרדה בין ההגדרות, יש ליתן פירוש מצמצם להגדרת "ביצוע פומבי". וכי פעולה שאיננה יותר מקליטת שידור בלבד, איננה "ביצוע". מי שרק מציב מקלט טלוויזיה אינו "מבצע". כאשר "קליטת" היצירה נעשית במקום ציבורי זהו לא "ביצוע פומבי" אלא "קליטה פומבית". כמו כן קבע בית משפט קמא, כי אפילו ניתן היה לקבל את הטענה שהקרנת יצירה משודרת כמוה כ"ביצוע" של היצירה – לא ניתן לראות בכך הפרה של זכות יוצרים במקרה זה. שכן עסקינן בשידור שנעשה בערוץ ציבורי.

ערעור.

על קביעות אלו של בית המשפט הוגש כאמור ערעור לבית משפט המחוזי.
כבר בראשית ההכרעה בערעור מציין בית המשפט כי דעתו שונה מדעת בית משפט השלום. בית המשפט מציין כי בהתאם לפסיקה שידור פומבי דומה במהותו להשמעה פומבית של יצירות מוזיקליות. המבחן לפומביות נגזר מאופי המקום ומהעובדה שיש בו אנשים מזדמנים ולא קבועים. לפי מבחנים אלו מדובר במקרה דנן ב"ביצוע פומבי". כך גם בשורה ארוכה של פסקי דין התקבלו תביעות בעלי זכויות יוצרים בקשר לביצוע פומבי באמצעות מכשיר מקרין או משמיע תוכן משודר. בית המשפט המחוזי קובע כי החוק אינו מבחין בין האמצעים בהם נעשה הביצוע הפומבי. והוא חל במידה שווה על כל אמצעי המשמש להצגת היצירה לציבור, ובכלל זה – רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכו'.

הפרת זכויות יוצרים.

לפיכך, כל ביצוע של היצירה בפומבי, מהווה הפרה של זכות היוצרים. עוד מציין בית המשפט כי פרק ד' לחוק החדש, הקובע אילו שימושים מותרים ביצירה, ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים וללא שהדבר יייחשב להפרה, אינו כולל השמעה או שידור של היצירה בבית עסק, שהוא מקום פומבי.

שידור ציבורי.

בית המשפט ממשיך וקובע כי הוראת הדין והפסיקה לא סייגו את החלת הוראות החוק על השידור הציבורי. לפיכך, העובדה כי המשחק משודר בערוץ ציבורי אינה פוגעת בזכות היוצרים של החברה המפיקה את המשחק.

סיכום – הפיכת פסק דין.

לסיכום, בית המשפט מחליט להפוך את פסק דינו של בית משפט השלום. וקובע כי משלא הוחרג בדין השידור הציבורי, ומשברור כי אין הכוונה למנוע מאדם לצפות בביתו במשחק בערוץ "ציבורי" אלא עסקינן ב"ביצוע פומבי" בבית עסק, אין סיבה לקבוע כי החוק לא הופר.

פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים.

באשר לסכום הפיצוי סבר בית המשפט כי במקרה דנן יש לפסוק סכום פיצוי על הרף הנמוך. בהתחשב, בין השאר, בעובדה כי הרווח "שצמח" לנתבעים בשל ההפרה הוא קטן ביותר. כמו כן יש להתחשב בתום ליבו של בעל בית העסק. אשר סבר כי שידור משחק בערוץ ציבורי אינו מפר את זכויותיה של התובעת. (להבדיל משידורי משחק בערוץ הספורט, אותם אסר על עובדיו להקרין בבית העסק). בנסיבות אלו חייבו את הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 18,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק.

* ת"א (שלום ת"א) 27019-09-15 צ'רלטון בע"מ נ' עולם הבאולינג בע"מ (פורסם בנבו, 06.08.2018).

**ע"א (מחוזי ת"א) 54238-10-18 צ'רלטון בע"מ נ' עולם הבאולינג בע"מ (פורסם בנבו, 07.04.2019).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

קביעת סיווג לנכס לצורכי ארנונה

לאחרונה פניות רבות הגיעו למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם. על כן, ראיתי לנכון להסב את תשומת ליבכם לחשיבות הרבה לסיווג נכון וראוי של הנכס

Call Now Button