לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חוקיות גביית דמי כניסה לאגודה מאת: עו"ד איילת רייך-מיכאלי

ישנם קיבוצים הנוהגים לגבות "דמי כניסה" לאגודה כחלק מתנאי הקבלה לחברות בקיבוץ. מעת לעת שאלת חוקיות גביית דמי הכניסה, או ביצוע שינוי בגובה דמי הכניסה, מגיעה לפתחם של בתי המשפט. כך היה המקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע*. היות ומדובר בסוגיה משפטית חשובה ושכיחה, בחרת לסקור בפניכם, בתמצית, את הכרעת בית המשפט.

תיאור מקרה – דמי כניסה לאגודה.

באותו עניין ביקשו התובעים לחייב את האגודה להשיב להם סך של 50,000 ₪. אותו שילמו לאגודה הנתבעת כדמי כניסה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי האסיפה הכללית של הנתבעת החליטה ביום 9.12.2007. לגבות דמי כניסה בסך של 10,000$ או 50,000 ₪. כמו כן לא הייתה מחלוקת כי עד לאותה אסיפה לא גבתה האגודה דמי כניסה.

החלטת האסיפה הכללית.

השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט היתה האם החלטת אסיפה כללית לקביעת שיעור דמי הכניסה. מהווה סטיה מהוראות התקנון. ועל כן בהתקבלה באסיפה הכללית, ללא שינוי התקנון, הינה נעדרת תוקף. התובעים טענו כי התשובה לשאלה זו היא חיובית. בין השאר נוכח העובדה כי הוראת התקנון קבעה סכום נקוב וסופי ללא מנגנון של שינוי או עדכון. והאגודה החליטה בזמנו למלא את הסכום החסר בסך של 0.25 ל"י ששוים ל-4 ₪ היום. זאת, בניגוד לסעיף 4(ב) לתקנון. שם הסמיך התקנון את האסיפה לקבוע מפעם לפעם את שיעור הוצאות ההנהלה ותרומות אחרות. עוד טענו התובעים כי הנוהג שהשתרש לא לגבות דמי כניסה עד 2007 מחייב את האגודה.

תקנון.

האגודה טענה מנגד כי הסעיף הקובע הוא סעיף 15 לפקודת האגודות השיתופיות. המחייב חבר הרוצה להשתמש בזכויות של חבר. לשלם לאגודה "דמי חבר" או לרכוש באגודה "מידת השתתפות" כפי שייקבע בתקנותיה. לטענת האגודה, על אף שנקבע בתקנון כי דמי החבר יהיו 0.25 ל"י סכום זה כיום הינו חסר משמעות. ועל כן המשך דבקות בו מאיינת את סעיף 15 הנ"ל. האגודה הוסיפה כי רק האסיפה הכללית מוסמכת לפרש את התקנון (ע"י קביעת הסכום שישולם, כפי כשנעשה). התערבות בית המשפט בהחלטת האסיפה, שהתקבלה כדין, תהווה החלפת שיקול דעתו בשיקול דעתה. בית המשפט מוסמך להתערב רק כאשר החלטות האסיפה אינן הולמות את החוק ואת התקנון או שהן חסרות תום לב.

דיון – חבר מול אגודה.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי התקנון הוא שמציג את תנאי החברות באגודה השיתופית. וכשמבקש חבר להתקבל לאגודה השיתופית נראה סביר לדרוש כי יעיין בתקנון האגודה טרם כניסה לחברות. אך, שואל בית המשפט, אם תקנון זה אינו מפנה – בסעיף כלשהו –  להחלטות האסיפה, מדוע שאותו חבר יבחן החלטות אלה?. הסעיף הדן בגביית דמי הכניסה בתקנון הנתבעת אינו מפנה להחלטות האסיפה. ואין בו אינדיקציה כי ניתן לשנותו. הגיוני איפוא, קובע בית המשפט, שאדם המבקש להתקבל לחברות מעיין בתקנון ואינו רואה הפנייה כזו. ועל כן חושב לתומו כי לא חל שינוי בדרישה.

שינויים בתקנון.

בית המשפט מזכיר כי הנתבעת עצמה הסכימה כי חדלה מזה זמן רב לגבות דמי כניסה. כאשר באותה נשימה היא טוענת כי אי גביית דמי כניסה מאיינת את סעיף 15 לפקודה. אף כי סעיף זה דן בדמי חבר ולא בדמי כניסה. סביר איפוא היה לדרוש ממנה – בבואה להחליט כי היא רוצה להתחיל מחדש לגבות דמי כניסה – לשנות את תקנונה. שהוא משנת 1953. –  הן אשר לגובה דמי הכניסה, הן אשר למנגנון שיטפל בשינוי גובה דמי הכניסה. והן בשערוך דמי הכניסה והצמדתם למדד כזה או אחר. ולא לגבות דמי כניסה בהסתמכה על פרשנות בלבד. בית המשפט קובע כי לא מדובר בשוני טכני בלבד. שכן האסיפה היא זו המאשרת גם את התקנון, אולם לשם שינוי התקנון נדרשת נוכחות של רוב מיוחד של  החברים. כמפורט בתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד). או נוכחות רגילה באסיפה נדחית. התיקון צריך להירשם אצל רשם האגודות השיתופיות.

הנוהג הקיים בנושא דמי כניסה לאגודה.

באשר לטענת הנתבעת כי כי על פי הנוהג הקיים היא זכאית לגבות דמי כניסה קובע בית המשפט כי הנוהג העולה מהרשימה שהוצגה לפניו הראה את ההיפך, כי לאחר תקופה ארוכה מאוד נגבו לראשונה מהתובעים דמי כניסה.

סמכות האסיפה.

עוד נקבע כי בניגוד לדברי הנתבעת, אין בקביעה כי האסיפה הכללית אינה מוסמכת להעלות את שיעור דמי הכניסה משום החלפת שיקול הדעת של האסיפה בשיקול הדעת של בית המשפט, היות ומדובר בהחלטה שהאסיפה אינה מוסמכת (בשלב זה) לקבל ולא בהחלטה שהיא מוסמכת לקבל אך בית המשפט סובר כי היא החלטה שגויה.

סיכום / פסק דין.

לאור האמור לעיל, בית המשפט מקבל את התביעה ומורה לנתבעת להשיב לתובעים את דמי הכניסה ששילמו.

* תא"מ (שלום ב"ש) 60761-03-15 אילן שאול נ' סגולה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 22.05.2017)

  • המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא יצגה מי מהצדדים אלאאם נרשם אחרת.

=      "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

  • אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פרישה ממשא ומתן

זכרון דברים. פנה אליי חבר באחד הקיבוצים שאני מייצגת וביקש- תקדישי טור לזכרון דברים. האם הוא מחייב? האם ניתן לבצע פרישה ממשא ומתן לאחר חתימה על

Call Now Button