לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

איחור הגשת תביעת חוב

עם היווסדה הופכת האגודה השיתופית לאישיות משפטית נפרדת. כלומר גוף שיש לו כשירות לבצע פעולות משפטיות. אגודה מהווה אישיות משפטית כל עוד לא בוטל רישומה ככזו, באמצעות פירוקה. במצב של פירוק אגודה שיתופית, לנושים יש זכות להחזר חובם מהאגודה. בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בחוק. על מנת להיפרע, על הנושים הרגילים, הלא מובטחים, להגיש תביעת חוב למפרק. אשר מרכז את התביעות ומכריע בהן. חשיבות רבה נודעת להגשת תביעות החוב תוך המועד הקבוע בחוק. שאם לא כן, עשוי המפרק לדחות את תביעת החוב רק בשל האיחור בהגשתה. בהתאם לתקנה 15(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) תשמ"ד-1984 יש להגיש את תביעות החוב. תוך ששים ימים מתאריך פרסום הצו לפירוק אגודה שיתופית.

פירוק אגודה שיתופית.

לא מעט אגודות שיתופיות מתאגדות מפעלים או פעילויות באמצעות אגודות. ואנו עדים לכך כי בשנים האחרונות הליכי פירוק אגודות הופכים שכיחים יותר ויותר. וכפועל יוצא מכך הצורך בהגשת תביעות חוב.

איחור בהגשת תביעת חוב.

ממש לאחרונה ניתן פסק דין על ידי עוזר רשם האגודות אשר דן בסוגיית איחור בהגשת תביעת חוב. מדובר במקרה מעניין ולכן מצאתי לנכון להביאו בפניכם.

תיאור מקרה – תביעת חוב מאגודה שיתופית.

באותו עניין מונה מפרק לאגודת שער אפרים. המערערת, הגישה למפרק תביעת חוב בגין חוב האגודה כלפיה. אשר נוצר בשל כספי משכנתא על סך 375,368 ₪. שהיא קיבלה מבנק לאומי למשכנתאות והעבירה לאגודה. תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר, של 11 שנים!. המערערת הסבירה כי ידעה לראשונה על אי הגשת תביעת חוב למפרק רק מהמכתב של המפרק לבא כוחה. ממנו למדה כי בעלה המנוח לא הגיש תביעת חוב. לגופו של עניין טענה המערערת כי ההלוואה שקיבלה מהבנק הועברה לאגודה. והיא קיבלה התחייבות בכתב של האגודה שזו תסלק את ההלוואה.

דחיית הפנייה ע"י המפרק.

פניית המערערת, בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב, נדחתה על ידי המפרק. אשר ציין כי הבקשה לא לוותה בתצהיר המאמת את העובדות שבה. ומטעם זה בלבד היה מקום לדחותה. עוד קבע המפרק כי המערערת ידעה מזה שנים רבות על הליכי הפירוק. ואין בפיה כל הסבר לאיחור הרב בהגשת תביעת החוב. עוד ציין כי קבלת הבקשה עלולה לפגוע בהסדר הנושים. לפיכך דחה המפרק את תביעת החוב של המערערת.

קבלת הערעור.

אף על פי כן, בהחלטה מיום 9.12.15 קיבל עוזר הרשם את ערעור המערערת. והכיר בתביעת חוב שהוגשה על ידה למפרק. בהחלטתו קבע עוזר הרשם כי אמנם תביעת החוב הוגשה באיחור של כאחת עשרה שנים. משכך, יש לבחון האם יכולה המערערת להגיש את תביעות החוב באיחור. מכוח החריגים שבדין או בפסיקה. על פי הדין הכללי, בעל דין המגיש תביעתו או מקיים החלטה של ערכאת דיון שלא במועד. צריך לשכנע את בית המשפט בשני אלה: לציין מהי הסיבה לאיחור ולהסביר אותה. וכן לציין מהם סיכויי הגנתו או הסיכויים לקבלת עמדתו.

נימוקים לאיחור בהגשת תביעת חוב.

בהתאם לקבוע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת המפרק מצריכה גילוי טעם מיוחד. המצדיק את האיחור ואת ההיענות להארכת המועד. טעם מיוחד הינו טעם שאינו תלוי בצד להליך. אלא בנסיבות חיצוניות שאינן תלויות בו בעטיין לא הגיש בקשתו במועד. עוזר הרשם קבע כי במקרה זה לא הציגה המערערת כל הסבר לאיחור בהגשת תביעת החוב. אלא התמקדה בסיכויי הערעור בלבד. על פי ההלכה והדין, אין בנימוקים שהעלתה המערערת. כדי להצדיק את הארכת המועד להגשת תביעת החוב.

הכרה בתביעת החוב ע"י עוזר רשם האגודות השיתופיות.

למרות האמור לעיל, עוזר הרשם ממשיך וקובע כי עדיין יש מקום להכרה בתביעת החוב של המערערת. הבסיס להכרה בתביעת החוב הנו תקנה 15(ד) לתקנות הפירוק הקובעת כדלהלן: "תביעות מן האגודה הרשומות בספרים ובפנקסי החשבונות שלה יראו אותן כאילו הוגשו למפרק לפי תקנה משנה (א) והוא ידון ויחליט בכל תביעה לגופה". במקרה זה לא הכחיש המפרק את קבלת סכום ההלוואה על ידי האגודה. הוא גם לא הכחיש את רישום סכומה בספרי האגודה.

חוב בעקבות פירוק אגודה שיתופית.

יחד עם זאת טען המפרק כי: "לעניין הטענה של כרטיס המשכנתא, מדובר בכרטיס שמדבר על כספים שהוזרמו על ידי הבנק אך הוא אינו מדבר על חוב למאזנים. התקנות מדברות איך תובעים חובות, אין תביעה בספרים". טענה זו נדחתה על ידי עוזר הרשם אשר קבע כי לא נסתרה טענת המערערת, כי בכרטיס שלה אצל האגודה או אצל המפרק רשומה זכות בגובה המשכנתא שהיא קבלה והועברה לאגודה בסכום של 375,368 ₪. אם לא די בכך, הרי ספקה האגודה, באמצעות המפרק, אישור למערערת בו יש הודאה כי כספי ההלוואה מבנק לאומי למשכנתאות הוזרמו לחשבון המערערת ומשפחתה. אדם מן היישוב אינו צריך להיות בקיא ברזי החשבונאות ולדעת מה התכלית ברישום סכום זה או אחר בכרטסת המנוהלת עבורו או בספרי האגודה. ההודאה מחייבת את האגודה ואת המפרק.

פסק הדין – קבלה חלקית של התביעה.

משעיקר המחלוקת עסקה בעיתוי הגשת תביעת החוב והבקשה להארכת המועד או הצורך בהגשתה, נקבע כי ההכרה בתביעת החוב בנויה על ספרי ופנקסי האגודה ואלה הן גבולותיה של תביעת החוב שאושרה על ידי עוזר הרשם. לפיכך, ערעורה של המערערת התקבל בחלקו באופן שהוכרה תביעת החוב רק לגבי הנתונים הרשומים בספרי ובפנקסי האגודה.


* תיק מספר 1292/06/2015 שמחי פנינה ממושב שער אפרים נ' איתן ארז, עו"ד ומפרק מפעיל של אגודה שער אפרים (בפירוק) בע"מ, בפני כב' עוזר רשם האגודות השיתופיות, עו"ד רמזי חוראני (פורסם בנבו, 9.12.2015).

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

עובד-מעביד ומה שביניהם

שאלת יחסי עובד מעביד בין חבר לבין אגודה שיתופית ממשיכה להעסיק קיבוצים שיתופיים. אשר לעיתים זקוקים להכוונה משפטית על מנת לגבש עמדה בסוגיה. במטרה כי

שימוש חקלאי בקרקע חקלאית

פעמים רבות, מופנית אל משרדי השאלה – מה נכלל בגדר המונח "שימוש חקלאי". יש הסוברים, כי התמורות הטכנולוגיות שחווה ענף החקלאות בעשורים האחרונים, מחייבות שינוי

פרישה ממשא ומתן

זכרון דברים. פנה אליי חבר באחד הקיבוצים שאני מייצגת וביקש- תקדישי טור לזכרון דברים. האם הוא מחייב? האם ניתן לבצע פרישה ממשא ומתן לאחר חתימה על

Call Now Button