לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תיקון חוק ההגבלים העסקיים לעניין הפטור החקלאי – הסדר כובל

ביום 26.3.15 ייכנס לתוקפו תיקון לסעיף 3(4) בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988. (להלן: "החוק"). הוא הסעיף המסדיר את מה שידוע כ"פטור החקלאי". השפעתו של התיקון רחבה (למשל בנושא "הסדר כובל"). ועל כלל החקלאים במשק, ובתוכם העוסקים בענף העופות. לוודא כי התנהלותם תואמת את ההוראות החדשות בחוק. לאור חשיבות הנושא, בחרתי להביא בפניכם בתמצית את עיקרי התיקון.

הסדר כובל.

אסביר, כי החוק אוסר על עריכתו של "הסדר כובל". הוא הסדר שאחד הצדדים לו מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים בהסדר. או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר. סעיף 2(ב) לחוק קובע חזקה חלוטה לפיה יראו כהסדרים כובלים כבילות הנוגעות ל- מחיר, לרווח שיפיקו, חלוקת השוק, כמות, איכות או סוג. אולם, סעיף 3(4) לחוק קובע כי להסדר לא יקראו הסדר כובל אם הוא נוגע לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית מגידול מקומי. לגבי סוגי גידול המפורטים באותו סעיף, וביניהם גידול עופות וביצים. משמעות "הפטור החקלאי" היא כי אפשר לערוך הסדר שעלול לפגוע בתחרות העסקית בין הצדדים להסדר. כך לדוגמא, החוק מתיר לשני מגדלי עופות לבצע תיאום מחירים, חלוקת השוק, תיאום כמויות וכיוצ"ב. בהתאם לפטור הנ"ל, הסדר כזה אינו עבירה לפי החוק.

חקלאים לעומת סיטונאים.

התרת יצירת הסדרים בין חקלאים מטרתה לאפשר לסקטור החקלאי לווסת את כמויות הגידול והשיווק. כדי למנוע תנודות חדות בכמות התוצרת החקלאית. ביחס שבין ביקוש להיצע ובמחירה של התוצרת בין עונות השנה. המחוקק הגביל את תחום התפרשותו של הפטור החקלאי למעגל הראשון. לעוסקים בגידול ובשיווק הסיטונאי של גלגולה הראשון של התוצרת החקלאית. אולם, כפי שעולה מדברי ההסבר לתיקון החוק שפירסם ביום 11.6.13, המחוקק הגיע למסקנה. כי הפטור שנתן רחב מדי, באשר הוא חל, שלא לצורך, גם על הסדרים כובלים לשיווק תוצרת חקלאית. בין מי שאינם מגדלי התוצרת אלא משווקים בסיטונות. כך, בדברי ההסבר לתיקון החוק נאמר כי: "ההצדקות העקרוניות לפטור הסטטוטורי ביחס לגידול תוצרת חקלאית ולהגנה על פעילות חקלאית. אינן קמות ביחס לפעילות השיווק לבדה, באמצעות גופים עסקיים לחלוטין, שאינם חקלאים".

תיקון חוק ההגבלים העסקיים.

המחוקק הבין כי את הפטור החקלאי הרחב, מנצלים לצורך עריכת הסדרים כובלים "אופקיים". בין מספר משווקים בסיטונות, שאף אחד מהם אינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית. כך, קיים מצב לפיו הסדר יכול לחסות תחת הפטור החקלאי, וזאת על אף שלמעשה הצדדים להסדר אינם חקלאים. על מנת למנוע מצבים כאלו, תיקנו את החוק באופן המצמצם את הפטור החקלאי. אשר יחול מעתה רק על הסדר שהצדדים לו הינם בגדר אחת משלוש הקבוצות שלהלן.

מגדלים.

 קבוצה 1:  "כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר". לפי קבוצה זו, יאפשרו את הפטור אם התוצרת החקלאית האמורה בהסדר תהיה התוצרת החקלאית אותה ייצרו הצדדים להסדר. כלומר, הדרישה היא כי ההסדר לא יהיה נוגע לתוצרת חקלאית ששייכת למי שאינו צד להסדר. כמו כן, על כל צד להסדר להיות בעלים של חלק מהתוצרת החקלאית האמורה בהסדר. חשוב להדגיש בהקשר זה כי במילים "כל התוצרת החקלאית" אין הכוונה לכל אותה תוצרת החקלאית בארץ. אלא, כפי שהבהירו בדיונים שהיו בוועדת הכלכלה של הכנסת. הכוונה היא לכל התוצרת החקלאית בה עוסק ההסדר הכובל הספציפי.

תאגיד מגדלים.

אציין כי התיקון לחוק קובע כי מחשיבים כמגדל את מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק. כמו כן, מכירים גם בתאגיד של מגדלים כ"מגדל" ובלבד שאת לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו מחזיקים מגדלים. וכן אם התאגיד עומד בדרישות נוספות שפירטו בתיקון לחוק.

משווקים.

קבוצה 2: "כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר …משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר. אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים…". ההבדל לעומת הקבוצה הראשונה, הוא. כי במסגרת קבוצה זו מתיר המחוקק לערוך הסדר גם לגבי תוצרת חקלאית שמגדלה אינו צד להסדר. בשני תנאים: א. כשזו תוצרת חקלאית מאותו סוג. ב. מגדל שהוא גם משווק סיטונאי אינו יכול להיות צד להסדר. אם למעלה ממחצית התוצרת החקלאית שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים (ולא בגידול שלו עצמו).

סיטונאים.

קבוצה 3: "הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש". רק במסגרת קבוצה זו התיר המחוקק גם למשווק הסיטונאי, שאינו עוסק כלל בגידול תוצרת חקלאית, להיות צד להסדר. במסגרת זו התיר המחוקק עריכת הסדר "אנכי" בלבד, היינו הסדר בין מגדל למשווק, ולא הסדר בין שני משווקים בסיטונאות שאינם מגדלים. כמו כן, ההסדר בקבוצה זו יכול לעסוק רק בתנאי השיווק הסיטונאי של התוצרת החקלאית שרכש המשווק מהמגדל שהינו צד להסדר.

הפטור החקלאי.

כאמור, רק הסדר אשר הצדדים לו הם תחת אחת הקבוצות שפירטנו לעיל יכול ליהנות מ"הפטור החקלאי".  אדגיש, האמור לעיל הינו בתמצות רב וכולל את עיקרי הדברים בלבד. על החקלאים לבחון לעומק כל הסדר לגופו ולוודא כי הוא עומד בתנאי התיקון לחוק. חשוב לזכור כי הפרת החוק הינה עבירה פלילית, ולכן יש לנקוט משנה זהירות ולקבל ייעוץ משפטי וחוות דעת משפטית.

_____________________________________________________

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

אכיפה בררנית
אכיפה בררנית במושב

    המושב בו אני חבר פנה אליי בדרישה לפנות שטחים חקלאיים שאני מעבד מזה שנים. המושב טוען כי פלשתי שלא כדין לשטחים אלו. לעומת

Call Now Button