לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תשלומים לאגודה קהילתית – הכרעה בעליון/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

אגודה קהילתית.

קיבוצים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים. פעלו להקמת אגודה קהילתית. במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי הקיבוץ והן את מי שאינם כאלה. מהר מאוד התברר כי קיים מתח בין שתי האגודות. ולא אחת עסקתי בגיבוש הסדרים על מנת שאלו ידורו בשלום זו עם זו. מתח נוסף קיים בסוגיית תשלום אגודה קהילתית – התשלומים אותם רשאית האגודה הקהילתית לגבות מחבריה. ואף ממי שפרש מחברות בה אך המשיך להתגורר ביישוב. סוגייה זו העסיקה לא אחת את בתי המשפט ויש בה הכרעות שונות. מחלוקות אלו הגיעו עד לבית המשפט העליון. אשר ממש לאחרונה (2.11.17) נתן את הכרעתו*. אשר מעתה והלאה תהיה ההלכה המחייבת. נוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

דיון בית המשפט העליון – מיסים מוניציפליים.

באותו עניין דנו למעשה בשתי שאלות עקרוניות. השאלה הראשונה, היא האם רשאית האגודה הקהילתית לגבות תשלומים מחבריה. בגין שירותים מוניציפאליים "משודרגים". כלומר, הרחבה של השירותים המוניציפליים. כגון – שירותי ביטחון ושמירה, חינוך, תקשורת, תרבות, הפעלת בריכה, מועדון, ספרייה וכיוצ"ב. שמתווספים על השירותים שמספק הוועד המקומי.
בעניין זה טענו חברים באגודה. כי האגודה הקהילתית אינה רשאית להשיג את גבולו של הוועד המקומי. בכל הנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים. לכן, גביית מס מוניציפאלי היא שלא כדין. אלא שאת טענה זו דחה בית המשפט המחוזי וכך גם בית המשפט העליון. אשר קבע כי אין כל מניעה שהאגודה תספק שירותים. המהווים תוספת לשירותים המוניציפליים עליהם אמון הוועד המקומי. ותשלום כזה אינו בגדר מס. זאת בהנחה כי אכן מדובר בתוספת לשירותים בסיסיים שנותן הוועד המקומי.

דיון – פקיעת חברות.

השאלה השנייה אותה בחן בית המשפט היא האם רשאית האגודה הקהילתית לקבוע בהסכם. כי חובת התשלום לאגודה בגין השירותים הקהילתיים תוסיף לחול גם במקרה של פקיעת החברות בה. בית המשפט המחוזי סבר שהתשובה לכך שלילית. וקבע כי הטלת חיוב כספי על מי שפרש מהאגודה מהווה כפייה דה-פקטו של המשך החברות בה. ומשכך, ומשום שכפיית חברות באגודה שיתופית היא אסורה בהיותה פוגעת בחופש מהתאגדות. מצא בית המשפט כי חיוב זה הוא פסול ובטל.
אלא שעל פסיקה זו חלקו שופטי בית המשפט העליון. אשר קבעו כי החיוב הכספי מהווה תמורה, שמשלמים התושבים עבור שירותים קהילתיים. שנותנת להם האגודה במגוון תחומים. ובין היתר: שמירה, חינוך, פעילויות תרבות, בריכה וכיוצא באלה. שירותים כאמור נותנים לכלל התושבים ביישוב – בין אם הם חברי האגודה, ובין אם פרשו ממנה. מדובר אפוא בחיוב חוזי, העומד בפני עצמו. הוא אינו קשור לחברות באגודה, ואף עיגנו אותו בהסכם שחתמו עם התושבים.

דיון – תשלום אגודה קהילתית.

בית המשפט ציין כי הטלת חיוב כספי לאגודה על מי שחברותו בה פקעה, עשוי היה להיתפס ככפייה של המשך החברות באגודה אם היה נקבע בתקנון כי עם פרישתו של החבר תחדל האגודה לספק לו את השירותים הקהילתיים חרף המשך תשלום התמורה על ידו, אך לא זה המצב. כל עוד האגודה הקהילתית מספקת את שירותיה לכלל תושבי היישוב, אין מקום לשחרר דווקא את התושבים שפרשו מן החברות בה מחובת התשלום עבור שירותים אלה. לא רק שמדובר בהתערבות בלתי מוצדקת בעקרון חופש החוזים, שהוא עקרון על בשיטת המשפט בישראל, אלא שתוצאתה של התערבות כזו עלולה להיות הרסנית לפועלה של האגודה ומשכך גם למרקם חיי הקהילה ביישוב.

שופטי העליון המשיכו וציינו כי בית המשפט המחוזי סבר כי באפשרותה של האגודה להפריד מבחינה תקציבית בין מגוון השירותים הניתנים על ידה, ולגבות בגין כל אחד משירותים אלה תשלום נפרד בהתאם לצריכה בפועל. על כך מעירים שופטי העליון כי נראה שגביית תשלום נפרד בגין כל שירות ושירות חותרת תחת אורחות החיים ביישוב – המבוססים על ההנחה שלפיה שימוש חופשי במתקנים הציבוריים (בבריכה, במתקני הספורט, במועדון, בספרייה וכו') הוא חיוני לגיבוש המרקם הקהילתי. גביית תמורה בגין השירותים בהתאם לצריכה בפועל מאיינת אפוא את צביונו הייחודי של היישוב, המתאפיין בלכידות חברתית ותרבותית.

דיון – קיבוץ.

עוד ממשיך בית המשפט וקובע כי יסודו של החיוב בתשלום עבור השירותים גם בעת פרישה מחברות באגודה, נעוץ במאפייני ההתיישבות בקיבוץ – הרואה ערך בניהול חיי חברה וקהילה, שבהם השירותים הקהילתיים עומדים לרשות כל התושבים באופן שווה. אורח החיים ביישוב היה ידוע לכל אחד מהחברים שפרשו מהאגודה שעה שביקשו לבנות בו את ביתם, על המשמעות הכספית הכרוכה בו.

סיכום – חובת תשלום אגודה קהילתית.

לאור דברים אלו נקבע כי לא היה מקום להורות על בטלותם של הסעיפים בהסכם שנחתם עם החברים הפורשים ובתקנון, המטילים חובת תשלום לאגודה אף על מי שפרש מחברות בה.

לסיום אחזור ואציין כי האמור לעיל הינם עיקרי הדברים בלבד. פסק הדין דן בסוגיות רלוונטיות נוספות ומשרדנו יסייע לקיבוצים ללמוד את הכרעת בית המשפט והנחיותיו לעומק וליישמה בשטח.

ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (פורסם בנבו, 02.11.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הארכת תקופת כהונת ועד הנהלה

שאלה: במושב בו אני מתגורר, החליטה האסיפה הכללית על הארכת תקופת כהונת ועד ההנהלה. האם הדבר חוקי? תשובה: כמי שמלווה באופן שוטף מושבים ובמסגרת זו

Call Now Button