תקנון האגודה הינו מסמך היסוד שעל פיו פועלת האגודה. התקנון הוא בבחינת חוזה בין האגודה לחבריה, ובין החברים לבין עצמם. אשר כמו כל הסכם אחר נתון גם הוא לשינוי. מטבע הדברים, מעת לעת עולה הצורך לבצע שינוי תקנון האגודה. לאור חשיבותו המשפטית של תקנון האגודה מצאתי לנכון להביא בפניכם סקירה תמציתית. של ההוראות המחייבות לתיקון התקנון וסוגיות שעלו בפסיקה בעניין זה.
שינוי תקנון.
בהתאם לסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) תשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות"). פתוחות בפני אגודה שתי דרכים חלופיות לתיקון התקנון. אפשרות ראשונה: א. כינוס אסיפה כללית בה נוכחים לפחות 2/3 מחברי האגודה. או- מספר נוכחים כלשהו באסיפה כללית נדחית. ובלבד שכונסה לא לפני 10 ימים ולא יאוחר מ-30 יום מיום כינוס האסיפה הכללית הראשונה. ב. אישור התיקון ברוב של 3/4 מהנוכחים כאמור באסיפה הכללית. אלא אם נקבע רוב גדול יותר בתקנון האגודה.
רשם האגודות השיתופיות.
אפשרות שנייה: א. פנייה באמצעות הוועד לרשם האגודות השיתופיות לקבלת אישורו מראש לתיקון המוצע לתקנון. ב. כינוס אסיפה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הרשם. ג. אישור התיקון ברוב של 2/3 מהמצביעים באסיפה הכללית, יהא מספרם אשר יהא. לעניין אפשרות זו יצוין, כי במידה והאסיפה הכללית תבצע שינוי בהצעה שאושרה ע"י הרשם, ידרש רוב של 3/4 מהמצביעים באסיפה לאישור תיקון התקנון.
רוב לשינוי תקנון – 1.
בפסיקה עלתה השאלה, האם רשאית אגודה לקבוע בתקנונה הוראות שונות מאלו שנקבעו בתקנות. לעניין הרוב הדרוש לשינוי התקנון.
במקרה אחד[1], פסל בית המשפט הוראה בתקנון האגודה, שדרשה נוכחות של 3/4 מחברי האגודה לצורך תיקון התקנון. בית המשפט קבע, כי תקנה 7(ב) אמנם מאפשרת לדרוש רף גבוה יותר. אולם זאת רק מבין המשתתפים באסיפה (שאין לדרוש שמספרם יעלה על 2/3 מחברי האגודה).
מקרה 2.
במקרה אחר[2], תקנון האגודה קבע כי שינוי התקנון צריך להתקבל ברוב של 75% מכלל חברי הקיבוץ. הקיבוץ טען, שכוונת התקנון היא ל- 75% מכלל הנוכחים באסיפה הכללית. באותו מקרה לא הכריע בית המשפט במחלוקת. אך הפנה לתקנה 9(ב)(1) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) תשס"ו-2005. הקובעת כי הרוב הדרוש לשינוי בתקנון הוא 3/4 מהמצביעים באסיפה גם אם נקבע בתקנון רוב גדול יותר.
סדר יום האספה.
סעיפים 7(ב) (3 ו-4) לתקנות קובעים תנאים פרוצדוראליים נוספים לתיקון התקנון. ובכללם כי בסדר היום של האסיפה הכללית, אשר יופיע בהזמנה לאסיפה, יש לרשום סעיף מפורש בדבר תיקון התקנון. ובהזמנה לאסיפה כללית נדחית – יש לציין בנוסף כי ההחלטה באסיפה יכולה להתקבל במספר חברים נוכחים כלשהו. עוד נקבע, כי לפני ההצבעה באסיפה הכללית בדבר תיקון התקנון יחולק לחברי האגודה הסבר בכתב. הכולל את הרקע לתיקון המוצע, הנסיבות שהצריכו את התיקון. ומשמעויות התיקון במלוא היקפן.
רישום שינוי תקנון.
סעיף 12 (1) לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי תיקון התקנון לא יהא בר תוקף אלא אם כן רשם האגודות השיתופיות אישר ורשם אותו. סעיף 7 (ד) לתקנות קובע, כי על הבקשה לרישום התיקון יחתמו שניים מחברי הוועד וישלחו לרשם תוך 180 יום מיום קבלת ההחלטה בדבר התיקון. כמו כן קובע סעיף זה את המסמכים שיש לצרף לבקשת התיקון. חשוב לציין, כי סמכותו של רשם האגודות השיתופיות לאשר את התיקון הינה סמכות שבשיקול דעת, היינו נתונה לו גם הסמכות שלא לאשר את התיקון. רשם האגודות השיתופיות לא יאשר את הבקשה לרישום תיקון התקנון אלא אם כן הונחה דעתו כי קוימו ההוראות לשינוי התקנון כמפורט לעיל. לאור האמור מומלץ לקבל ליווי משפטי בטרם עריכת שינוי בתקנון האגודה.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
