מעטים הם הקיבוצים שהמילה "תיאגוד" זרה להם. על פי רוב מתואגדים עסקי הקיבוץ גם על מנת לצמצם החשיפה המשפטית של הקיבוץ. עם זאת "תיאגוד" אינה מילת קסם. וקיימות נסיבות שונות בהם הקיבוץ עדיין ימצא עצמו חשוף לחובות הגוף המתואגד. הפעם מצאתי לנכון להאיר עינכם לכך כי במקרים מסוימים יכול הקיבוץ למצוא עצמו אחראי ביחד ולחוד עם הגוף המתואגד. אסקור בפניכם פסק דין* שניתן לאחרונה בנושא. התובעת באותו עניין, העוסקת בייצור ושיווק מוצרי עץ, הגישה נגד קיבוץ ואגודה שהקים הקיבוץ. תביעה כספית בגין אי תשלום התמורה עבור סחורה שסופקה על ידי התובעת לאגודה. ביסוד כתב התביעה עומדת הטענה, כי האגודה והקיבוץ מפעילים יחדיו, במסגרת שותפות לא רשומה, עסק משותף. ומשכך יש לחייב את האגודה והקיבוץ, יחד ולחוד, בחוב הנטען. יצוין, כי נגד האגודה ניתן צו פירוק. עקב כך, עוכבו ההליכים נגדה והתביעה המשיכה להתנהל נגד הקיבוץ בלבד.
תיאור מקרה – חוב האגודה.
על פי הנטען בכתב התביעה, בין השנים 2008-2011 שררו בין התובעת לבין העסק קשרי מסחר. במסגרתם הזמינה האגודה מן התובעת מוצרים בתנאי אשראי שוטף. תעודות משלוח הוצאו על שם האגודה. לטענת התובעת האגודה נקלעה לקשיים כלכליים וחדלה מלשלם חובותיה כלפיה בגין הסחורה שסופקה לה. ופניות התובעת אליה בדרישה לתשלום החוב לא נענו.
הגדרת היחסים בין הקיבוץ לבין האגודה.
התובעת עותרת לחיוב האגודה והקיבוץ, ביחד ולחוד, בכל חיובי האגודה. בהפעילם כאמור יחדיו עסק משותף. לטענת התובעת, יש לראותם כמי שהזמינו שניהם את הסחורה מאת התובעת. התחייבו לשלם תמורתה והפרו את התחייבותם כלפיה. מנגד הכחיש הקיבוץ בכל תוקף קיומם של יחסי שותפות מכל סוג שהוא.
דיון – הגדרת עסק.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי בהתאם לפסיקה שותפות מתקיימת בהתמלא לפחות שלושה אלה: קיומו של עסק; שני אנשים לפחות המנהלים במשותף עסק; מניע משותף להפקת רווחים. השאלה מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות, היא שאלה משפטית. המבססת עצמה על תשתית עובדתית.
פקודת השותפויות.
עוד נפסק בהקשר זה כי השאלה האם התקיימה שותפות הינה שאלה אובייקטיבית. אשר תוכרע על פי תוכנה של ההתקשרות ולא על פי המונחים שבהם השתמשו הצדדים. כדי להוכיח קיומם של יחסי שותפות, כמשמעם בפקודת השותפויות, על הטוען לשותפות להראות. כי מהתנהגותם החיצונית של הצדדים נלמדת כוונה להיות שותפים.
עוד נקבעו בפסיקה קווים מנחים לבחינת הנושא. ובין היתר: הכוונה של הצדדים להיות שותפים; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק; הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בענייני העסק; השתתפות הצדדים ברווחי העסק; משכם של היחסים בין הצדדים. פקודת השותפויות קובעת את החזקה הניתנת לסתירה ולפיה קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, יהווה ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק. הנטל להוכחת קיומם של יחסי שותפות מוטל על הטוען זאת. עוד נפסק, כי ניתן לייסד שותפות לא רק בהסכם בכתב, אלא גם בהסכם מכללא הנלמד מהנסיבות ומהתנהגותם של הצדדים לשותפות.
החלת הגדרת השותפות לגבי תיאגוד בקיבוץ.
בענייננו נקבע כי התמונה שהוצגה בפני התובעת היתה, שהקיבוץ הוא בעל החוב או אחראי לחוב ו"אין סיבה לדאגה", שהרי הקיבוץ עומד מאחורי ההתחייבויות ממש כמו האגודה עצמה.
בעת שנקלעה האגודה למשבר כלכלי עמוק, מונה לה מנכ"ל. לטענת התובעת, נסיבות מינויו של מנכ"ל האגודה וכן זהות הגורם הממנה, מלמדים על שליטה, מעורבות ושותפות של הקיבוץ בעסקי האגודה.
לביסוס טענתה בדבר קיומה של שותפות בין האגודה לקיבוץ, סמכה התובעת על הביאורים לדוחות הכספיים ליום 31 דצמבר 2009. דו"ח זה מתייחס לתקופה שקדמה למתן צו הפירוק נגד האגודה. בביאורים יש כדי להעיד באופן ברור ומפורש על קיומה של שותפות.
שותפות בתיאגוד.
עוד נקבע כי בתקופה הרלוונטית לתביעה דנן, התקיימה שותפות בהכנסות ואף לאחר הפירוק התייחס הקיבוץ לקיומו של הפסד בעקבות הפסקת הפעילות של האגודה (בשנת 2011), דבר המחזק את טענת התובעת לקיומה של שותפות בין האגודה לקיבוץ. בית המשפט מציין כי לצורך הכרעה בדבר קיום שותפות, המבחן החשוב הוא זה של חלוקת הפסדים. הקיבוץ מציין בדוחותיו מפורשות, כי בעקבות הפסקת הפעילות של האגודה נגרמו לו הפסדים והדבר נרשם בבירור בספריו. בית המשפט קובע כי זוהי אינדיקציה נוספת לדבר קיומה של שותפות בין האגודה לקיבוץ המועדים הרלוונטיים לתביעה דנן.
פסק הדין.
לפיכך, בית המשפט מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הקיבוץ לשאת בחובותיה של האגודה עקב היותו שותף בעסק החייב כספים לתובעת.
*ת"א (שלום-עפולה) 21080-03-11 א.פ. פורמיקה סנטר (1998) בע"מ נ' מאוחד ואח', בפני כב' השופט שאדן נאשף אבו אחמד (פורסם בנבו, 28.10.2016).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
