חברי קיבוץ רבים מעסיקים עובדים בתחום הסיעוד (רובם עובדים זרים) עבור בני משפחתם. לעיתים קרובות, תוך מעורבות מלאה של הקיבוץ. מצאתי כי סוגיית אופן ההתקשרות מול העובדים הסיעודיים. כמו גם סוגיית הזכויות המגיעות לעובדים אלו. מטרידות חברי קיבוץ וקיבוצים. לא אחת נשאלתי באשר לזכאות לפנסיה; תשלום ביטוח לאומי; הקשר מול חברת כח האדם; תלוש השכר וכיו"ב, בקשר לעובד בתחום הסיעוד. עם זאת "שאלת השאלות" מתייחסת לסוגיית השעות הנוספות. לכן, במסגרת מדורי זה אתן סקירה תמציתית לסוגיית התשלום בגין שעות נוספות לעובדים אלו. סוגיה אשר זכתה לדיון נרחב בפסיקה. מניסיוני, הנושא מטריד חברי קיבוץ וקיבוצים לאור הדיון הער הקיים בנושא בפסיקה.
תיאור מקרה – עובדת זרה מהפיליפינים ושעות נוספות בעבודתה בסיעוד.
שאלת הזכאות לשעות נוספות בסיעוד עלתה לדיון במסגרת תביעה שהגישה עובדת זרה מפיליפינים נגד מעסיקתה לשעבר. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בדרישה לתשלום זכויותיה וביניהן שעות נוספות. באותו עניין הועסקה העובדת הזרה כמטפלת סיעודית אצל קשישה. שהיתה מרותקת למיטתה במהלך כל היממה ומחוברת למכונת הנשמה. תפקידה של העובדת, שהתגוררה עם הקשישה, היה להשגיח על הקשישה. במשך 24 שעות ביממה. ולוודא שצינור הנשימה לא ייסתם או יתנתק ממכונת ההנשמה.
חוק שעות עבודה ומנוחה.
למעשה, השאלה המשפטית במקרה זה היא האם חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951. (להלן: להלן: "החוק"). הקובע את החובה לשלם שעות נוספות לעובד, חל על העובדים בסיעוד דוגמת התובעת. סעיף 30 לחוק קובע את סוגי העובדים עליהם החוק אינו חל. ההוראות הרלוונטיות לענייננו מצויות בסעיפים 30(א)(5) ו- 30(א)(6) לחוק. לפיהן החוק לא יחול על עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. וכן עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
ערעור בבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של העובדת לתשלום שעות נוספות. והעובדת ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. בבית הדין הארצי נחלקו הדעות באשר לזכאותה של העובדת לתשלום שעות נוספות. דעת הרוב קבעה כי בעניינה של העותרת חלים החריגים הנ"ל. המוציאים מכלל תחולת החוק עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. וכן עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם. לפיכך, דעת הרוב קבעה כי העותרת אינה זכאית לתשלום עבור שעות נוספות. יוער, כי דעת הרוב קבעה כי בעניינם של עובדי הסיעוד יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. ואין לקבוע הלכה כללית לגבי תחולת החוק.
עתירה לבג"ץ.
על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הגישה העובדת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק*. בפסק דין מיום 29.11.2009 קבע בג"צ. כי אין הצדקה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין הושתת על הנימוק כי תבנית ההעסקה הייחודית בתחום הסיעוד. אינה עומדת מלכתחילה בקנה אחד עם תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה – שהיא הבטחת איזון ראוי בין השעות אותן מקדיש העובד לעבודתו. לבין שעות הפנאי שלו.
שעות נוספות בסיעוד.
עוד נפסק, כי מתכונת העסקה זו אף אינה מתיישבת עם הוראות מרכזיות בחוק. אשר תכליתן הסדרה בסיסית של אורכו וטיבו של יום העבודה ושבוע העבודה. בג"צ עמד על כך שמתכונת העבודה הנהוגה בתחום הסיעוד. חורגת ממגבלת השעות היומית והשבועית הקבועה בחוק. זאת, מפני שחלק עיקרי מתפקידם של העובדים הסיעודיים. הינו השגחה על המטופל במהלך כל שעות היממה. לצורך כך הם מתגוררים בביתו של המטופל, ועומדים לרשותו במשך מרבית שעות היממה.
תנאי עבודה.
אומנם, חלק משעות אלה, בהן הצורך בהשגחה על המטופל או בטיפול בו הינו פחוּת. עשוי להיות מוקדש לפנאי; אך מכל מקום, מתכונת עבודה זו אינה תואמת, בבסיסה, את ההנחות עליהן מבוסס החוק. בדבר אופי וטיב העבודה אשר תוסדר באמצעותו. מכיוון שמתכונת העבודה בכללה סותרת את הוראות החוק ואת רוחו, נקבע כי הוא כלל איננו חל בעניינם של עובדים בתחום הסיעוד. עוד עמד בג"צ על כך שחיוב בתשלום מלא בגין עבודה בשעות נוספות. טומן בחובו משמעות כלכלית לא מבוטלת. אשר תשפיע באופן ישיר על יכולתם של המטופלים, שאף הם אוכלוסייה מוחלשת, להיזקק למטפלים סיעודיים.
דנג"ץ – העברה לזירה הפוליטית / ציבורית.
על פסק דינו של בג"צ הוגשה בקשה, שהתקבלה, לקיים דיון נוסף בנושא. בדיון הנוסף**. בדיון הנוסף (המכונה דנג"ץ), הדגיש בית המשפט העליון את העובדה כי שאלות שמציבה סוגיה זו אינן יכולות להתלבן כראוי בהליך שיפוטי. את הפתרונות המתאימים יש לגבש בצורה מושכלת בזירה הפוליטית והציבורית, תוך העזרות בגורמים מקצועיים אשר יקדישו לכך את הזמן והמשאבים הנדרשים. לפיכך, על אף התוצאה הקשה הכרוכה בפסק הדין, נקבע כי אין מקום לשנותו נוכח היכולת המוגבלת של בית המשפט לגבש פתרון מספק לבעיה אשר עומדת בבסיסו של הליך זה.
שעות עבודה נוספות בסיעוד.
בית המשפט אף דחה את הפתרון לפיו עניין חישוב השעות יתברר בכל מקרה לגופו בפני בית הדין לעבודה. נקבע כי פתרון זה נראה כבלתי מספק, ולוּ מן הטעם שהוא עלול ליצור מעמסה כבדה על המטופלים הסיעודיים.
סיכום.
עתה יש להמתין ולראות האם המחוקק ייענה לאתגר שהציב בפניו בית המשפט העליון, ויפעל למציאת פתרון לסוגיית השעות הנוספות במסגרת הסדר חקיקתי מתאים.
* בג"ץ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פורסם בנבו, 29.11.2009)
**דנג"ץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (פורסם בנבו, 18.3.2013).
– המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
