קיבוצים רבים העוסקים בענפי החקלאות השונים מעסיקים עובדים עונתיים. לא אחת לקוחותיי מפנים למשרדי שאלות שונות ומגוונות באשר לזכויותיהם של עובדים אלו. אשר אופי העסקתם שזור בהפסקות עבודה. הנובעות מאופי העבודה בענפי החקלאות (עבודה עונתית). לכן, במדורי זה מצאתי לנכון להביא בפניכם פסק דין* שניתן ממש לאחרונה. בבית הדין הארצי לעבודה ושופך אור בנושא. במסגרת פסק הדין דן בית הדין הארצי בשאלת ההתפטרות או הפיטורים. משמעות הפסקות העבודה והרציפות בעבודה. והשלכת האמור על הזכויות הסוציאליות להן זכאי העובד בהתאם לחוקי המגן וצווי ההרחבה.
תיאור מקרה – עובד בעבודה עונתית בחקלאות.
עסקינן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המערער לזכויות סוציאליות שהגיעו לו כתוצאה מעבודתו בענף החקלאות. וסיום העסקתו.
המשיבה לערעור הינה חברה פרטית העוסקת בחקלאות. ומעבדת אדמות ברחבי הארץ בהתאם לעונות השנה. המערער עבד במשיבה כמפעיל ציוד חקלאי כבד במשך תקופה השנויה במחלוקת. בכתב התביעה טען המערער כי פוטר. וכפועל יוצא מכך דרש פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, וכן זכויות סוציאליות שונות. מכוח חוקי המגן ומכוח הסכמים קיבוציים בענף החקלאות.
זכויות העובד בעבודה עונתית.
המערער בערעור תוקף את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. – הן בנוגע למועד תחילת העבודה, הן ביחס לרציפות העבודה והן בהתייחס לנסיבות סיום העבודה. המערער עומד על הטענה כי מדובר בעובד עונתי. אשר הוצא לחופשות במהלך חודשי החורף. לחלופין טוען המערער, כי יש לראות בכל תקופת העבודה כרצופה. כיוון שלא קיבל פיצויי פיטורים במהלך כל תקופת ההעסקה במשיבה. וההפסקות ברצף עבודתו היו בנות חודשים ספורים בלבד. לחלופי חלופין נטען על ידי המערער, כי הנו זכאי לפיצוי. בגין זכויות סוציאליות שלא ניתנו לו (הפרשות לקרן פנסיה, קרן השתלמות ומענק שנתי) בגין תקופות עבודה קודמות. זאת, גם אם חל נתק בינן לבין תקופת העבודה האחרונה.
דיון – נסיבות סיום העבודה.
בית הדין הארצי לעבודה פסק כי דין הערעור להידחות ברובו ולהתקבל במספר נקודות. עיקר טענותיו של המערער הופנו כלפי קביעתו של בית הדין האזורי בנוגע לנסיבות סיום העבודה. הסכם עבודה מגיע דרך כלל לידי סיום באחת משתי דרכים עיקריות- פיטורים או התפטרות. ההבחנה בין שתי האפשרויות הללו אינה תמיד פשוטה, ונעשית על בסיס השאלה מי מבין שני הצדדים לחוזה העבודה הביא בפועל לסיום יחסי העבודה אשר יכול שיבוא לידי ביטוי בכתב, בעל פה או בהתנהגות.
התפטרות.
במקרה זה שוכנע בית הדין האזורי כי המערער התפטר. המדובר בממצא עובדתי מובהק ועל כן אין בית הדין הארצי נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים כאשר מקרה זה איננו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות. באופן דומה, בית הדין הארצי לא מצא מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי לגבי מועד תחילת העבודה או בקביעה העובדתית כי המערער היה עובד "עונתי" לצורך חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") או לצורך צו ההרחבה. עם זאת, קבע בית הדין הארצי כי גם אם ההפסקות ברצף עבודתו של המערער לא נבעו מכורח עונתי- אין להסיק מכך בהכרח כי ההפסקות הביאו לנתק ביחסי העבודה וכי עדיין יש לבחון את טיבן של הפסקות אלו, מה גרם להן, מה סוכם בין הצדדים לגביהן והאם הביאו לסיום יחסי העבודה בתום כל אחת מהתקופות. בית הדין האזורי לא נדרש במפורש לשאלת הרציפות.
הפסקה ביחסי עבודה.
נקבע כי המשיבה ראתה בתקופות בהן המערער לא עבד בפועל, ובמהלכן קיבל דמי אבטלה, כ"הפסקות" ביחסי העבודה. המשיבה אף הודתה במפורש כי ההפסקות נבעו "לעיתים מאופן ארגון העבודה אצל המשיבה" (בשל היותה עבודה עונתית). בהתחשב בכך, וכאשר לא נטען או הוכח כי בוצע "גמר חשבון" בכל אחת מן ההפסקות – סביר יותר לקבוע כי הפסקות העבודה היו הפסקות מוסכמות ומתוכננות, בהן ברור היה לצדדים כי המערער ישוב לעבודתו, כך שאין בעצם קיום ההפסקות כדי לנתק את יחסי העבודה בכל הנוגע לזכויות מכוח משפט העבודה שהן תלויות ותק. לפיכך, קבע בית הדין הארצי בשאלת הרציפות כי תקופת עבודתו של המערער הייתה תקופה רצופה אחת וכי במהלך התקופה חלו שלוש הפסקות בנות מספר חודשים כל אחת, אך לא היו אלו הפסקות שפגעו ברציפות העבודה. לקביעה זו השלכה לגבי כל הזכויות סוציאליות התלויות בוותק העובד.
*ע"ע (ארצי) 23392-12-12 מנדל גולדברג נ' ניר עבודות חקלאיות בע"מ (פורסם בנבו, 9.7.2015).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
