לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

צוואה הדדית

מכירים את המינוח "צוואה הדדית"? זוהי צוואה משותפת אשר את הוראותיה מנסחים שני בני הזוג במשותף. כאשר שתי צוואות בני הזוג נסמכות אחת על השנייה. במרבית הצוואות ההדדיות מורישים כל אחד מבני הזוג את עיזבונם לבן הזוג השני. תוך התחייבות שלאחר פטירתו של האחרון מבניהם, תעבור הירושה לילדיהם. בדרך בה בחרו שני בני הזוג להוריש במשותף.

מצאתי לנכון להאיר את עיניכם. ולספר לכם כי לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בסוגיה העוסקת בצוואות הדדיות בין קרובי משפחה שאינם בני זוג אלא בן ואמו.

במאמר מוסגר אדגיש כי בשנת 2005 נכנס לתוקפו תיקון מס' 12 לחוק הירושה. אשר אימץ הסדר מקיף ומפורט בכל הקשור לעריכתן וביטולן של צוואות הדדיות. באותו תיקון קבע המחוקק כי צוואות הדדיות הן צוואות שעורכים בני זוג.

אולם, קודם לתיקון, הפסיקה הכירה באפשרות עריכתן של צוואות הדדיות אף בין כאלה שאינם בני זוג. את הצוואות בענייננו ערכו קודם לתיקון, ועל כן פסיקה זו חלה עליהן.

 

תיאור מקרה – צוואה הדדית.

באותו עניין, המנוח (הבן) ואמו ז"ל ערכו ביום 4.12.83 צוואות שלשונן והוראותיהן זהות. בצוואותיהם ציוו הבן ואמו את מלוא עיזבונם האחד למשנהו בלבד. ללא הוראה מה ייעשה עם העזבון לאחר מותם. ביום 9.4.06 נפטרה האם ובהתאם לצוואתה ירש הבן את כל רכושה. ביום 16.6.09 נפטר הבן.

המשיבות, בנותיו של הבן, הגישו בקשה לצו ירושה בה ביקשו לרשת את עזבון אביהם על פי דין. המערערות, אחיותיו של המנוח, התנגדו למתן צו הירושה, והגישו מנגד בקשה לקיום צוואת הבן. בבקשה טענו נוכח העובדה שהיורשת ע"פ הצוואה, אמם המנוחה, הלכה לעולמה קודם לפטירת המנוח. לפיכך הרי שהן באות במקומה וזוכות בצוואה. זאת, בהתאם לסעיף 49 לחוק הירושה אשר קובע: "זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין…".

 

פסק דין.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענת המשיבות (הבנות) וקבע כי מדובר ב"מעין צוואות הדדיות". ולפיכך, אחר שזכה היורש שנותר בחיים ע"פ אחת משתי הצוואות, אין עוד תחולה לצוואות ההדדיות. ועזבונו של הנפטר אחרון יחולק ע"פ דין.

 

ערעור – סכסוך משפחתי.

על פסק דין זה הוגש ערעור בו נטען כי שגה בית המשפט קמא. בכך שראה בצוואות כצוואות הדדיות או "מעין הדדיות". עוד נטען כי בסמוך לעריכת הצוואה התגרש המנוח מאשתו (אמן של המשיבות) ומטרתו בצוואה הייתה להדיר את בנותיו, לפיכך אין זה ראוי לפרש הצוואה באופן שבנותיו הן אלו שיזכו בעיזבונו.

 

חוק הירושה.

בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי אכן הצוואות הן צוואות הדדיות, אף שנערכו על ידי בן ואמו, שכן הן נערכו במועד אחד, בלשון אחת והורתן הדדית – אתה יורש אותי ואני יורש אותך. מעבר לכך, בית המשפט מוסיף כי לדעתו, מבלי להכריע בכך, קיומן של צוואות הדדיות שנערכו שלא על ידי בני זוג אפשרי אף לאחר התיקון לחוק וכי המחוקק התכוון בתיקון להציג מיתווה הנוגע לצוואות שנערכו בין בני זוג, שהן התדירות והמקובלות יותר, מבלי לגרוע מאפשרויות ציווי אחרות ונוספות בהן לא מצא להסדיר הדבר בחקיקה מפורשת.

בשלב השני בחן בית המשפט האם יש מקום לתחולת סע' 49 לחוק לעניין צוואת הבן. לעניין פרשנות צוואה מפנה בית המשפט לסע' 54(א) לחוק הקובע כי: "מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות". הפסיקה קבעה כי עקרון העל החולש על פרשנות דיני הירושה הינו עקרון הפרשנות התכליתית. כלומר, בחינת לשון הטקסט וניסיון להתחקות אחר אומד דעת המצווה.

לאחר בחינת לשון הצוואה קובע בית המשפט כי בשעה שנוסח צוואת האם המנוחה זהה לחלוטין לנוסח צוואת הבן המנוח הרי שאלו צוואות הדדיות.

 

צוואות.

כאמור, הצוואות אינן כוללות הוראה בדבר מה יעשו ברכוש של הנפטר השני מביניהם. בית המשפט קובע כי בהתאם לפסיקה כאשר קיימת צוואה הדדית החסרה את ההוראה מה יעשו ברכוש של הנפטר השני, הרי משנפטר הראשון מבין המצווים וזכה בעיזבונו השני, ואז השני הלך לעולמו – הוראת סע' 49 אינה ישימה עוד. במצב דברים שכזה יש לתת צו ירושה ע"פ דין אחר הנפטר האחרון. ההיגיון העומד בבסיס הלכה זו הוא כי כוונת המצווים הייתה ליצור הדדיות ולקבוע אך ורק מתווה לזכייה בעזבונם לגבי פטירת הראשון שבהם. ואולם אחר שהלך הראשון לבית עולמו וזכה השני, רשאי השני לעשות ברכושו כאוות נפשו – לצוותו לאחר או לשתוק, ככל ששתק או אז חלים דיני הירושה הרגילים. לפיכך, דחה בית המשפט את ערעור אחיותיו של הבן.

 

*עמ"ש (מחוזי-מרכז) 66014-03-15 ס. ואח' נ' א. ואח' (נבו, 14.4.2016).

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם ציינו אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תשלום נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום

מהודעה שפרסם משרד האוצר עולה כי שר האוצר, יאיר לפיד. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן. הסכימו על מתווה לתשלום פיצויים

Call Now Button