לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פנסיון סוסים על קרקע חקלאית

שאלה: האם קרקע חקלאית יכולה לשמש כפנסיון לגידול וטיפול בסוסים?

תשובה:

שאלתך נידונה במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה. בו עלו מספר סוגיות הקשורות לשימושים המותרים בקרקע חקלאית. וביניהם השימוש בקרקע החקלאית כפנסיון לסוסים.[1]

תיאור מקרה – פנסיון סוסים.

ברקע לאותו עניין עמדו התובעים, חברי המושב אודים. אשר רכשו את זכויות המקרקעין של משק במושב לפני כ- 40 שנה. ומאז הם מתגוררים במקום, שהוגדר במקור כשטח חקלאי (להלן: "המקרקעין"). התובעים ניהלו בעבר על המקרקעין מסעדה. וכן פנסיון לגידול וטיפול בסוסים.

שינוי ייעוד הקרקע.

כיוון שהתובעים היו מעוניינים להכשיר את הפעילות במקרקעין. הם פנו למינהל על מנת לשנות את יעוד המקרקעין מחקלאי לחקלאי מיוחד. והמינהל הסכים, לכאורה, לתוכנית המבוקשת. הפעילות המתוכננת במקרקעין הייתה הקמת בית ספר לרכיבה ומסעדה. והקמת בריכת שחיה פרטית. כך, גם התוכנית שאושרה על ידי הוועדה המקומית אפשרה שייעוד המקרקעין ישונה. מאזור חקלאי מיוחד לאזור לפעילות תיירותית ומסחרית. פעילויות אלו אושרו הן על ידי המינהל. והן על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז. בכל הישיבות שבהן אושרה התוכנית המבוקשת, השתתף נציג מטעם המינהל. אשר לא התנגד למתן האישור.

שינוי עמדת מינהל מקרקעי ישראל.

אלא שבשלב האחרון של אישור התוכנית החליט המינהל, שהוא אינו מאשר את החתימה. בטענה, כי החתימה של המינהל ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד לדין ולתוכנית. המינהל אף הגיש תביעה כנגד העותרים למתן צו מניעה ופינוי. בשל השימושים החורגים שנעשו במשק (המסעדה ובית הספר לרכיבה).

הסכם פשרה, ומחלוקת לגבי פנסיון סוסים.

בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שזו לשונו: "ינתן פסק דין על פי התביעה, אשר ידחה לשנה מהיום". בית המשפט נתן תוקף להסכם פשרה זה. המחלוקת בתיק הנוכחי נסבה אודות המשמעות הפרשנית של פסק דין זה. האם הוא ניתן כדי לאפשר לתובעים להיערך לפינוי מסודר. או האם הוא ניתן להם כדי לדאוג לקבלת רישיונות מתאימים. כמו כן, חלוקים הצדדים בדבר משמעותו של המצב כיום בשטח. הנתבעת, מינהל מקרקעי ישראל, טענה, בין היתר, כי העסק המתנהל במקום הוא פנסיון סוסים. שאסור לנהלו באופן מסחרי במקרקעין.

ארכה להסדרת רשיונות.

לעניין הפרשנות המתאימה לפסק הדין שניתן בהסכמה נפסק כי, המטרה של מתן פסק הדין הייתה בעצם "הסכמה להגיע להסכמות". כלומר, הארכה שניתנה לא הייתה כדי לבצע פינוי מסודר של השטח, אלא כדי לבדוק אפשרויות להסכמות בין הצדדים ולהסדר של הרישיונות.

שאלת ייעוד המקרקעין.

לעניין שאלת ייעוד המקרקעין- התוכנית שאושרה על ידי הוועדה המקומית הייתה,  כי ייעוד המקרקעין ישונה מאזור חקלאי מיוחד לאזור לפעילות תיירותית ומסחרית. התוכנית הקיימת והתקפה כיום, היא זו שפורסמה בילקוט הפרסומים, ועניינה שינוי מאזור חקלאי לאזור חקלאי מיוחד. מבחינה היסטורית, אין מחלוקת, כי הייעוד המקורי המרכזי של המקרקעין היה לשימוש חקלאי. על כן נפסק, כי ייעוד לשימוש חקלאי משמעו לענייננו, גידול בעלי חיים ומשכך, המקרקעין עליהם בנוי הפנסיון לסוסים נבנה במקורו על קרקע שייעודה חקלאות.

פנסיון סוסים.

לעניין פנסיון הסוסים עלתה השאלה- האם ניתן לגדל סוסים בקרקע חקלאית, לרבות סוסים של צד ג'? בעניין זה קבע בית המשפט, כי מכיוון שסוסים אינם יכולים לגדול ולהלך ברחובות הערים, אין מקום מתאים יותר לגידולם מאשר על קרקע חקלאית, שם יהיה להם מקום לינה (אורווה) מקום ריצה ואימונים (חצר ומנג') ומקום אכילה (מתבן). התוצאה הינה, כי התובעים פועלים כדין. כלומר, ניתן לגדל על הקרקע החקלאית פנסיון לגידול וטיפול בסוסים.

מסעדה.

לעניין המסעדה נפסק, כי, על פי התוכנית ניתן לבנות מסעדה על המקרקעין. כלומר, בית המשפט הכשיר גם פעילות זו.

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

 

[1]  ת.א. 2064/07 אהרוני ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז (מחוזי- תל אביב-יפו בפני כב' הש' ד"ר דרורה פלפל (פורסם בנבו, 27.5.2014).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

ביטול חוזה עקב עושק או כפיה

הקיבוץ הינו יישות משפטית המסווגת כאגודה. ומטבע הדברים מתקשר בהסכמים רבים ומגוונים. לעיתים הצד המתקשר עם הקיבוץ מבקש לבטלו. בטענה כי הקיבוץ הינו הגוף החזק. וככזה כפה על הצד

Call Now Button