בחירות לועד האגודה, או בקיבוצים רבים "המזכירות", מהווה פעמים רבות מקור למתחים ולעימותים. בשל כך, קיימת חשיבות רבה שהליך זה, עליו אחראית ועדת הקלפי בקיבוץ, יתקיים תוך הקפדה יתירה על הוראות הדין. סטייה מהוראות אלו עלולה להביא לערעור על תוצאות הבחירות לועד האגודה. ובמקרים מסויימים אף לפסילתן. החלטה שנתן לאחרונה (30.5.19)* רשם האגודות השיתופיות, עו"ד מירון הכהן, עסקה בסוגיה זו ולאור חשיבותה בחרתי להביאה בפניכם בתמצית.
בחירות לועד האגודה / הנהלה / מזכירות.
באותו עניין קיימו ביום 1.1.19 בחירות לוועד ההנהלה של האגודה בפיקוח ועדת הקלפי. על שבעת המקומות לוועד התמודדו לא פחות מ- 15 מועמדים. בתום הבחירות התברר כי 23 חברי אגודה הצביעו באמצעות נציגים אשר הם מינו. רובם באמצעות בני זוגם. אך 6 מהם באמצעות יפויי כח שמסרו לקרובים אחרים.
ערעור על תוצאות הבחירות לועד האגודה.
כבר למחרת הבחירות ערער אחד מחברי האגודה על תוצאות הבחירות. ובעקבות כך פתח המפקח האזורי בחקירה, בהתאם לסמכותו. בסופה המליץ החוקר לרשם האגודות השיתופיות לקבל את הערעור ולפסול את הבחירות. בהחלטה מיום 30.5.19 דן הרשם האם לאמץ את המלצת החוקר.
צו שר העבודה מ-2005.
בפתח החלטתו מציין הרשם. כי בצו משנת 2005 הסדיר שר העבודה דאז את האפשרות להצביע באסיפה כללית בכלל. ובבחירות באמצעות קלפי בפרט. באמצעות ייפוי כח. במסגרת צו זה קבע כי מותר יהיה לחבר באגודה למנות את בן-זוגו – כמורשהו באסיפה כללית של האגודה. עוד קבע כי רואים כהצבעה באסיפה כללית, כל מתכונת של הצבעה, ובכלל זה בקלפי.
הצבעה באמצעות ייפוי כח.
הרשם מבהיר כי מאז תיקון זה, אין כל מניעה למנות מיופה כח אף להצבעות שעורכים בקלפי. ובחירות בכלל זה. ובלבד שזהו מינוי של בן-זוג בלבד. ואמנם, מאז התיקון האמור הצבעה של בני זוג באמצעות ייפוי כח הינה מן הדברים הנעשים תדיר. ואף בתי המשפט, אשר טיפלו לא אחת בעתירות בענייני בחירות באגודות שיתופיות, לא ראו בכך כל פגם.
יחד עם זאת, הרשם קובע כי אין אפשרות לאשר את הצבעתם של 6 חברים. אשר הצביעו מכח ייפוי כח שאינם של בני זוגם וקולות אלו פסולים.
תקנות האגודות השיתופיות.
לעניין משמעות הפגם קובע הרשם כי לא כל סטייה מהוראות הדין פוגעת בכשרות ההחלטות. בעניין זה קובע סעיף 39 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975:. "סטיה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין. בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה. או של רשות מרשויות האגודה. או בדבר ייצוג חבר, מינוי חבר, בחירתו או כשרותו לכהן בה – לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור". אף בפסיקה קבעו כי קיימים 2 תנאים מצטברים לפסילת בחירות:. האחד כי ניהלו את הבחירות שלא על פי הדין. והשני – כי הסטייה מן החוק עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות.
דיון – פער בחירות.
הרשם מציין כי בענייננו מספר הקולות לו זכו שבעת המתמודדים אשר נבחרו לוועד ההנהלה נע בין 55 ל- 78. ושאר המועמדים אשר לא נבחרו לוועד זכו בקולותיהם של 8-52 מהמצביעים. לאור פערי הקולות האמורים. ומשהוכרעו הבחירות על חודם של קולות בודדים. גריעת 6 הקולות הפסולים עשויה הייתה להשפיע על תוצאות הבחירות. כך שחלק מהנבחרים עשויים היו למצוא עצמם מחוץ לוועד. ומתמודדים אחרים, עשויים היו לגבור עליהם. במצב דברים זה, ולאור העקרונות אשר סקרנו מעלה, הרשם קובע. כי יש בכך כדי להביא לפסילת הבחירות לוועד ההנהלה, כפי שהמליץ החוקר.
פגם בבחירות – תיבת הקלפי.
עם זאת, ממשיך הרשם, אין זה הפגם היחיד אשר נפל בבחירות באגודה. כך, התברר עוד כי תיבת הקלפי ששימשה לבחירות הוצבה תיבת הקלפי מאחורי הפרגוד, באופן שמנע מחברי ועדת הקלפי ומהמשקיפים לראות את הבוחר משלשל את פתק ההצבעה לתוך תיבת הקלפי.
דיון – פגם בתיבת הקלפי.
הרשם קובע כי פגם זה איננו פגם טכני אשר ניתן לעבור עליו לסדר היום. מטרת הפרגוד להבטיח את חשאיות הבחירות ולהסתיר מעיני חברי ועדת הקלפי את בחירתו האישית של הבוחר. משהושלם חלק זה, אשר נכון וראוי לחסותו מעיני אחרים, נדרש הבוחר לשלשל את הפתק, בצורה גלויה, לתוך תיבת הקלפי. חלק זה חייב להיעשות בצורה גלויה כדי להבטיח את טוהר הבחירות ולוודא שהבוחר שילשל רק פתק אחד לתיבת הקלפי ולא יותר.
סיכום – פסילת הבחירות.
מטעם זה על תיבת הקלפי להיות גלויה כל העת לעיני חברי הוועדה והסתרתה מאחורי פרגוד בניגוד למקובל, עשוייה לפגוע בטוהר הבחירות ולאפשר הצבעות כפולות או למצער, לפתוח פתח לחשדות וטענות בדבר מעשים כאמור. הרשם קובע כי בנסיבות אלה, יש לאמץ את קביעת החוקר כי גם כאן, כי מדובר בפגם מהותי אשר גם בו יש כדי לפסול את הבחירות.
* תיק מס' 570008939 בעניין ירחיב – מושג עובדים להתיישבות שיתופית בע״מ (30.5.19) (פורסם בנבו)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
