ניכוי זכות עתידית לפנסיה מדמי העזיבה מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד נוטריון, בוררת ומגשרת

חבר עוזב.

חבר העוזב קיבוץ זכאי לדמי עזיבה. שמטרתם להעמיד את העוזב במקום בו יוכל לארגן את חייו מחוץ לקיבוץ. הדברים מקבלים משנה תוקף עת עסקינן בחבר ותיק. שבחר לעזוב את הקיבוץ לאחר שנים רבות בהן תרם ממרצו ויכולתו לקיבוץ. בעלי תפקידים בקיבוצים, בדרך כלל מזכירי הקיבוץ. ואף חברים שעתידים לעזוב הקיבוץ. מגיעים למשרדי להתייעצות והכוונה בדבר הזכויות המגיעות לחברים עוזבים, ובכדי לדאוג כי לא יהיה ניכוי מדמי עזיבה.

פנסיה.

לאחרונה, באחת הפגישות עלתה השאלה – האם זכאי הקיבוץ לנכות מדמי העזיבה "זכות עתידית" של החבר העוזב לפנסיה?. שאלה זו בדיוק עמדה במרכזו של פסק דין שניתן לאחרונה (30.7.18). בבית משפט השלום בטבריה. היות ומדובר בסוגיה שכיחה ורלוונטית לרבים, בחרתי להביא בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.

תיאור מקרה – ניכוי מדמי עזיבה.

באותו עניין עתרה התובעת, מורה במקצועה, לחייב את הקיבוץ בתשלום דמי העזיבה לאחר 37 שנות חברות. זאת, בשעה שלאחר שבשנת 2016 עזבה את הקיבוץ קיבלה הודעה מהקיבוץ. בה הודיע לה הקיבוץ על קיזוז זכותה התיאורטית לפנסיה מדמי העזיבה. כך שלטענת הקיבוץ, לתובעת נותרה יתרה שלילית לתשלום. ולפיכך, היא אינה זכאית לכספים מהקיבוץ. בכתב התביעה טענה התובעת כי לא ניתן לקזז את כספי הפנסיה העתידיים מדמי העזיבה.

טענות הנתבע – הקיבוץ.

הקיבוץ טען, כי בהתאם לחישוב שערך זכאית התובעת לדמי עזיבה בסך של 384,413 ₪. יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 12 (א) לכללי העזיבה. שבתוספת הראשונה לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973 (להלן: "כללי העזיבה"). הקיבוץ רשאי לנכות כל סכום כסף או שווה כסף שהיה על עוזב להעביר לקיבוץ. או שהעוזב חייב לקיבוץ, לרבות זכות עתידה. הקיבוץ טען כי התובעת עבדה משך כל חייה בתור מורה במשרד החינוך. ולפיכך צברה זכות עתידה לפנסיה. וכן זכויות עתידיות נוספות כדוגמת מענק יובל וקרן השתלמות. זכויות עתידיות אלו, אשר עומדות להערכת הקיבוץ על סך של כ-900,000 ₪, יש לנכות מדמי העזיבה. ועל כן התובעת למעשה אינה זכאית לדמי עזיבה.

דיון – כללי עזיבה.

בראשית פסק דינו מפנה בית המשפט להחלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ. בה נקבע כי "במקרה בו חבר עוזב או מוצא מהקיבוץ חלים עליו כללי העזיבה. עפ"י תקנות האגודות השיתופיות (כללי העזיבה)".
בית המשפט מפנה לסעיף 12(ב) לכללי העזיבה, העוסק בניכוי וקיזוז הכנסות וחובות. וזו לשון הסעיף:
"היתה לעוזב, ביום העזיבה, זכות עתידה. וזו, או חלקה, לא הומחתה לקיבוץ או לא הועברה לו באופן אחר. רשאי הקיבוץ לנכות את ערכה הנוכחי של הזכות העתידה שלא הומחתה או הועברה. ואשר יחושב כקבוע בנספח ג', מכל תשלום. לרבות קצבה, המגיע לעוזב על פי כללים אלה; העוזב ימציא לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות בדבר היקף הזכות העתידה ופרטיה. וינקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה".
בית המשפט קובע כי בהתאם לסעיף זה הקיבוץ רשאי לנכות מכל תשלום המגיע לעוזב על פי כללי העזיבה. כל סכום כסף, או שווה כסף, שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ או שהעוזב חייב לקיבוץ.

דיון – זכות עתידית לפנסיה.

בית המשפט דוחה את טענת התובעת לפיה אין לבצע קיזוז סכומי כסף "תיאורטיים". זאת מכיוון שפנסיה זו אינה רשומה על שמה. וכי ייתכן שזו לא תעמוד לה בעתיד ואינה מוגדרת בסכום כסף אמיתי. בית המשפט קובע כי לשון סעיף 12 לכללי העזיבה. בדבר זכותו של הקיבוץ לניכוי מדמי עזיבה של זכות עתידית של התובעת. לרבות זכותה לפנסיה תקציבית. בגין התקופה בה עבדה וצברה וותק בקיבוץ ברורה היא ואינה משתמעת לשתי פנים.
עוד מוסיף בית המשפט. כי על פי הסיפא לסעיף 12 (ב) לכללי העזיבה שומה על העוזב, קרי התובעת, להמציא.: "לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות. בדבר היקף הזכות העתידה ופרטיה. וינקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה". היינו, בכללי העזיבה קבע המחוקק את זכותו של הקיבוץ. לנכות זכות עתידה של חבר הקיבוץ, בכסף או בשווה כסף. ולצורך ניכוי זה קבע שעל החבר העוזב להמציא לידי הקיבוץ אסמכתאות מעודכנות. בדבר היקף הזכות העתידית ופרטיה. ולנקוט כל צעד הנדרש לצורך בירור זה.

פנסיה.

בענייננו, משך שנות חברותה בקיבוץ הייתה התובעת עובדת מדינה. מכוח עבודתה כמורה במשרד החינוך. כאשר התובעת מציינת כי בעבודתה הוחלו עליה תנאי העבודה והסדרי פנסיה תקציבית. כפי שקבע משרד החינוך. מעיון בתלושי השכר של התובעת ניתן לראות. כי במשך תקופת עבודתה במשרד החינוך צברה זכויות לפנסיה תקציבית.

סיכום – תוצאות – ניכוי מדמי עזיבה של זכות עתידה.

סעיף 12 (ו) לכללי העזיבה מגדיר "זכות עתידה", בין היתר, ככזו הכוללת זכות לקבל כסף או שווי כסף. בגין עבודתו או משלח ידו של העוזב, תוך צבירת הוותק בקיבוץ. מכאן, זכותה של התובעת לקבלת פנסיה תקציבית בעתיד נובעת מעבודתה כמורה במשרד החינוך. וזאת אגב צבירת הוותק עת הייתה חברה בקיבוץ. על כן, בית המשפט קובע כי לקיבוץ הזכות לקזז את השווי העתידי של פנסיה זו כיום. מכוח הוראות סעיף 12 (ב) הנ"ל.
עוד נקבע כי טענת התובעת לפיה יש לאפשר לה לקבל כיום את סכום דמי העזיבה. וכי ככל ותקבל בעתיד קצבאות כלשהם אזי הקיבוץ יוכל לפעול לגבייתם או ניכויים. אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 12 הנ"ל.
התוצאה הינה כי התובעת זכאית לקבלת דמי עזיבה מהקיבוץ. אך זאת בכפוף לזכות הנתבע לניכוי זכותה העתידית לפנסיה.

* ת"א (שלום טב') 64708-07-17 לאה שוורצמן נ' קיבוץ עין גב אגודה שיתופית חקלאית (פורסם בנבו, 30.07.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".