השאלה האם קיבוץ אחראי לנזקי צדדים שלישיים המתרחשים בתחומו עולה מעת לעת כמעט בכל קיבוץ. לכן, מעניינת התייחסות בתי המשפט לאחריות הקיבוץ מול אחריות זה אשר נגרם לו נזק. אמנם כל מקרה נבחן לגופו אך ללא ספק קיבוצים יכולים ללמוד ממקרה למקרה ולהקדים מבעוד מועד תרופה למכה. לכן מצאתי לנכון להביא בפניכם מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה*. במסגרתו נבחנה השאלה- האם קיבוץ מצר אחראי לנזק שנגרם לרכב על ידי חמור שהסתובב בשטחו?. – שאלה זו רלוונטית לקיבוצים שעה שבשטחיהם מצויים בעלי חיים אשר לעיתים גורמים לנזקי גוף או רכוש (נזק על ידי חיית-בר).
תיאור מקרה – תאונת דרכים.
באותו מקרה טענה התובעת כי נסעה בכביש שבשטח קיבוץ עם ילדיה. וכאשר פנתה לצאת מן הקיבוץ, הגיח בפתאומיות חמור, ככל הנראה מחורשה המצויה בסמוך. פגע ברכבה וגרם לו לנזקים. כמו כן, התובעת טענה כי סבלה מחתכים בידיה והיתה שרויה בהלם קל מהאירוע אשר התרחש לעיני ילדיה. מאחר ועיקר הנזק שולם לתובעים על ידי חברת הביטוח. סכום התביעה כלל את החזר דמי ההשתתפות העצמית, ההשתתפות העצמית בירידת ערך הרכב, דמי כינון, ואובדן הנחות עתידיות. וכן פיצוי על עגמת נפש לתובעת ולילדיה, הוצאות משפט וביטול 3 ימי עבודה.
טענות הנתבע – הקיבוץ.
בכתב ההגנה הכחיש הקיבוץ את קרות האירוע. בנוסף הסביר הקיבוץ כי בהמות המשק השייכות לקיבוץ אינן משוטטות בתחומי הקיבוץ באופן חופשי. אלא נמצאות באורווה, ברפת וביתר המקומות המיועדים להן. ונושאות על פרוותן מספר זיהוי. עוד צוין כי בתחום הקיבוץ ישנם בעלי חיים שאינם של הקיבוץ המגיעים מן הכפרים המצויים בסמוך. ומשוטטים לעתים ברחבי הקיבוץ, נכנסים ויוצאים ממנו.
דיון – מיפגע.
בפסק דינו קיבל בית המשפט את גרסת התובעת לפיה חמור היה מעורב בתאונה. בשאלת הבעלות על החמור קבע בית המשפט כי מידע זה הוא ברשות הקיבוץ. ומשלא הביא הקיבוץ ראיה בעניין זה פועל הדבר לרעתו, ויש לקבוע כי מדובר בחמור בבעלות הקיבוץ.
התרשלות.
הוראת הדין הרלוונטי לענייננו מצויה בסעיף 40 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המהווה חריג לכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה". וכך קובע הסעיף:. "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:. (1) הנזק נגרם על ידי חיית-בר, או על ידי חיה שאינה חיית-בר. אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק; (2) הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה. – על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחוב עליה."
אחריות הקיבוץ.
בהתאם לסעיף הנ"ל, על הקיבוץ להראות בענייננו שלא התרשל באופן המטיל עליו אחריות לנזק. כמו כן נקבע כי יש לבחון את אחריות הקיבוץ גם מתוקף היותו המחזיק במקרקעין.
בעלי חיים משוטטים.
בית המשפט קובע כי חמורים המשוטטים ללא השגחה עלולים להוות מפגע בטיחותי. במיוחד בשעות החשיכה או בתנאי ראות קשה. על הקיבוץ, הן כבעלי חיות המשק והן כמחזיק במקרקעין, לפעול. כדי להבטיח כי חמורים וחיות משק אחרות שעלולות לגרום נזק של התנגשות לא יסתובבו בקרבת נתיב הנסיעה בקיבוץ. ולחלופין עליו לנקוט אמצעים להקשות על חיות המשק לעלות על הכביש. תמונות שהציגו התובעים מוכיחים כי קיימת תופעה של חמורים משוטטים בקיבוץ. ולכן היה על הקיבוץ לנקוט אמצעים סבירים על מנת להקשות על גישתם של החמורים לכביש הקיבוץ. ולחלופין להתריע בפני ציבור המשתמשים בדרך על נוכחות חמורים. אולם, הקיבוץ לא מילא את חובתו למניעת הסיכון לאירוע תאונה בין חמור לבין כלי רכב. ומשכך הפר את חובתו להבטיח את שלומם של הנוסעים בכבישיו ובשביליו.
אשם תורם.
לעניין "האשם תורם", היינו מידת התרשלותה של התובעת בעצמה ותרומתה לתאונה. נקבע כי על התובעת היה לתת את הדעת לאופיו הכפרי של הקיבוץ ולאופיין של הדרכים בו. בעניין זה עמד כבר בית המשפט העליון על חובת הזהירות של הנוהג ברכב. וקבע כי חובה על נהג לצפות את הסיכונים הרגילים העלולים להתממש בעת נהיגתו. כחלק מתנאי הדרך ולהתאים נהיגתו לסיכונים אלה.
חובת הזהירות.
על התובעת היתה מוטלת חובה להתאים את נהיגתה לתנאי הדרך. ובהיותה מורגלת בשבילי הקיבוץ שבהם היא נוסעת כדי להביא את ילדיה לגן ולאסוף אותם ממנו, היא היתה מודעת גם לנוכחות החמורים בשבילי הקיבוץ. שאף הם תנאי מתנאי הדרך שעל התובעת היה להתחשב בהם.
סיכון ונזק על ידי חיית-בר.
בית המשפט התרשם כי התובעת לא נהגה בהתאם לתנאי הדרך ובמידת הזהירות שהתחייבה ממנה. לפיכך, המסקנה המתחייבת היא כי התובעת לא נהגה כנהג סביר בנסיבות העניין, ולא התאימה את נהיגתה לתנאי הדרך. כפועל יוצא מכך קבע בית המשפט כי יש העריך את התרשלותה התורמת של התובעת בשני שלישים, היינו כי התובעת אחראית לשני שליש מגובה הנזק שנגרם לה. בהתאם נקבע כי שיעור אחריותו של הקיבוץ לנזק עומד על שליש.
*ת"ק 52735-06-15 דוד ואח' נ' קיבוץ מצר אגודה שיתופית 557656139, בפני כב' השופט יעקב גולדברג (פורסם בנבו, 14.2.2016).
המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
