לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משמעות הליך מינוי בן ממשיך שלא הושלם

השלמת מינוי בן ממשיך

האם הסכם אשר חתמו עם הסוכנות בשנות ה-50 שולל אפשרות למנות "בן ממשיך"? האם אפשרי להכיר בבן ממשיך ללא מסמך מפורש? מה משמעות העובדה כי הליך העברת הזכויות במינהל טרם הסתיים?

מוסד "הבן הממשיך" הוא יציר תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת) תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"). והוגדר לראשונה בתיקון לתקנות בשנת 1979. מוסד זה נועד להוות פתרון חלקי למצב בו המתיישבים המקוריים לא יכולים לעשות דיספוזיציות (העברה של בעלות או שליטה) במשקים אותם הם מחזיקים שנים רבות. זאת, היות וזכויותיהם במשקים הן של ברי-רשות "בלבד". לפיכך קיים קושי להבטיח את יכולתם להעביר את הזכויות לילדיהם, אשר מתגוררים עמם וממשיכים לנהל את המשק החקלאי. על רקע הקושי הזה, נולד מוסד "הבן הממשיך". הליך זה מאפשר למתיישבים להעביר את זכויותיהם לאחד מהילדים שלהם (או לנכד), בתנאים מסויימים. תנאים אלו עמדו במוקד פסק הדין שניתן ביום 15.3.14 על ידי בית משפט השלום בחיפה. פס"ד הוא בתיק תא (חי') 3667-09-12 יורם חיון נ' חיים חן (פורסם בנבו).

תיאור מקרה – מחלוקת בתוך המשפחה.

באותו עניין, ההורים, בעלי הזכויות במשק, נפטרו, והותירו אחריהם 5 ילדים. המחלוקת בתיק נסבה סביב ההכרה באחד הילדים כבן ממשיך. התובעים ביקשו מבית המשפט להצהיר כי ההסכמים החלים על המשק כלל לא מאפשרים למנות את אחיהם כבן ממשיך, וכי ממילא האח לא מונה בפועל. האח הנתבע טען מנגד, כי כבר לפני שנים רבות מונה והוכר כבן ממשיך. וזאת על ידי הוריו והגורמים הרלוונטיים (האגודה, הסוכנות והמינהל).

דיון – השלמת מינוי בן ממשיך.

בפתח פסק דינו דוחה בית המשפט את הטענה לפיה בהתאם להסכם שנחתם בין ההורים לסוכנות, בשנת 1958, לא ניתן למנות בן ממשיך על המשק. בית המשפט קובע כי התיקון לתקנות משנת 1979 בעניין האפשרות למנות בן ממשיך גובר על ההסכם מול הסוכנות ומוסיף עליו. כמו כן נקבע כי החוזה שחתמו ההורים מול המינהל בא להחליף את ההסכם מול הסוכנות, ואף הוא לא בא לבטל את התקנות בעניין הבן הממשיך. מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלה האם האח מונה בפועל וכדין כבן ממשיך. בית המשפט מתחיל בסקירת השינויים שחלו בתנאים למינוי בן ממשיך. 

השתלשלות השינויים בהליך מינוי בן ממשיך.

ביהמ"ש קובע כי אמנם, נכון להיום, לפי סעיף 1(א) לתקנות ניתן למנות בן ממשיך רק מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של ההורים או מכח ירושהאולם, נכון לשנת 1982, עת מונה הנתבע לבן ממשיך, קבע הסעיף כי בן יכול להתמנות גם "מכח הסכם עם הוריו".
אפשרות זו של מינוי בן ממשיך מכח הסכם נמחקה בתיקון שנעשה לתקנות בשנת 1997.
לסיכום, בית המשפט קובע כי בשנת 1982 (טרם התיקון משנת 1997) – ניתן היה למנות בן ממשיך כל עוד היה "הסכם" בינו לבין הוריו. וזאת אף לא בהכרח הסכם בכתב.

הוכחת היותו "בן ממשיך".

לנוכח קביעה זו עובר בית המשפט לבחון האם הסכמת ההורים למינוי הנתבע כבן ממשיך הוכחה בפניו, והוא עונה על כך בחיוב. כך למשל, אפשר ללמוד על הסכמת ההורים מפרוטוקול האגודה משנת 1982. בפרוטוקול מצוין כי על סדר היום היו ארבעה נושאים, ואחד מהם היה "חיים חן – בן ממשיך". בהמשך, מצוין כי "הוחלט לקבל את חן חיים כבן ממשיך במשק הוריו, משק מס' 4". עוד הוכח כי האגודה נהגה כלפי הנתבע כבן ממשיך למעלה מ- 30 שנה, ובית המשפט קיבל את עדות נציג האגודה לפיה המושב "לא התנדב" לרשום את הנתבע כבן ממשיך, אלא שזה היה על סמך בקשה של ההורים.

בהקשר זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה ניתן ללמוד על זכותו של בן ממשיך גם מההתנהגות ומההתכתבויות לאורך השנים, ואין צורך במסמך מפורש.

הבעיה באי השלמת מינוי בן ממשיך.

משקבע ביהמ"ש כי הנתבע מונע בפועל וכדין, הוא עובר לדון בשאלה נוספת: במשמעות העובדה כי העברת הזכויות במינהל מן ההורים לבן הממשיך לא הושלמה קודם לפטירת ההורים. בעניין זה ישנה מחלוקת בפסיקה. מחד, קיימת פסיקה לפיה ההליך הרישומי במינהל הינו טכני-פרוצדוראלי. וכי די בבקשה להעברת זכויות ובאישור הסוכנות לצורך ההכרה המהותית במינוי. מאידך, קיימת גם פסיקה הפוכה. זו גורסת כי הרישום הוא מהותי ולא דקלרטיבי (הצהרתי) בלבד. וכי עד השלמת הרישום, הבקשה להעברת הזכויות הינה לא יותר מאשר התחייבות ליתן מתנה.

פסק הדין – התביעה נדחתה.

בית המשפט קובע כי לדעתו הרישום אינו "טכני" בלבד. במקרה זה – מהותית – יש להכיר בהעברת הזכויות לנתבע כבן ממשיך. ועל המינהל להשלים את הרישום. כך, אף בהנחה שכל עוד לא רשמו את העברת זכויות עסקינן בהתחייבות ליתן מתנה בלבד – אין סיבה שלא להשלים את ההעברה. בית המשפט קובע כי אין כל אינדיקציה לכך שהאם ביקשה לחזור בה ממתנתה. לא בין השנים 2006 עד הפטירה בשנת 2008. ולמעשה, אף לא הועלתה כל טענה שכזו על ידי התובעים. בעניין זה מסתמך בית המשפט על הפסיקה. זו קובעת שאי השלמת הרישום במינהל משמעה שבפנינו התחייבות ליתן מתנה "בלבד". ויש להשלימה ברישום. כל זאת לאור הסתמכות של הצדדים על ההתחייבות, וכאשר אין כל ראיה לכך שמעניקת המתנה ביקשה לבטל את ההענקה.

בסופו של דבר, התביעה נדחית.

  

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

 

 

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות, תאגידים, בתחום
המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

 

* הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.

 

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

קיזוז פנסיה לחבר בקיבוץ מתחדש

מטרת תוכניות הפנסיה השונות. הינה להבטיח לאדם העובד ולשאיריו התלויים בו, המשך קבלת הכנסות. שיחליף את מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה.

Call Now Button