לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מניעת כניסה ל- מגרש ספורט ציבורי / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

מגרשי ספורט אשר הוקמו על ידי המועצה האזורית משמשים מן הסתם גם את חברי ותושבי הקיבוץ. לעיתים קרובות המגרש, שנועד לשמש את חברי ותושבי הקיבוץ. "נתפס" בפועל, למשך שעות רבות, על ידי תושבי הסביבה שכלל אינם תושבי המועצה האזורית. האם לדעתכם יש מה לעשות? ובכן: בהחלט. היות ונושא זה מעסיק קיבוצים רבים בחרתי להקדיש לו טור זה. ולסקור בפניכם, בתמצית, את המצב המשפטי בסוגיה זו של מגרש ספורט ציבורי.

מתקן ספורט ציבורי.

ראשית חשוב להבין כי מגרש ספורט השייך למועצה הוא בגדר "מתקן ציבורי". ולכן חל עליו חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. תשס"א-2000. חוק זה קובע כי ככלל אין מפעיל מגרש ספורט רשאי ליתן עדיפות בשימוש במגרש ספורט ציבורי. על בסיס מקום מגורים.

תושבי רשות מקומית.

עם זאת, המחוקק גם הכיר במקביל בכך שאחריותן של הרשויות המקומיות לפעול לטובת תושביהן. והעובדה שפעולתן ממומנת (בחלקה) בכספי הארנונה והאגרות שמשלמים תושבי הרשות – מחייבת להכיר בחריגים לתפיסה זו. לכן, סעיף 3(א)(1) לחוק קובע כי:. "…לא יראו הפליה לפי סעיף קטן זה הבחנה שנעשית על ידי רשות מקומית. בין תושביה ובין מי שאינם תושביה. במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה או להפעלת סמכויותיה לטובת תושביה. והכול בכפוף להוראות כל דין". כלומר, המחוקק קבע חריג לכלל האמור. שעל פיו רשות מקומית רשאית להבחין. בין תושביה לבין מי שאינם תושביה ״במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה. או להפעלת סמכויותיה לטובת תושביה, והכול בכפוף להוראות כל דין״. בהתאם לחריג זה, רשות מקומית רשאית להעדיף באופן מידתי את תושביה.

קאנטרי קלאב.

משמעותו של חריג זה נידונה בהרחבה בפסק דין. שניתן ביום 19.9.2017 על ידי בית משפט המחוזי בלוד*. באותו עניין נדונה השאלה האם רשאית רשות מקומית להגביל רכישת מנויים לקאנטרי קלאב. המצוי בבעלותה ובשליטתה. לתושבי היישוב בלבד. בפסק דינו קבע בית המשפט. כי כעניין עקרוני, רשות מקומית רשאית. להחליט, במקרים מתאימים, להגביל שימוש על ידי מי שאינם תושבי הרשות. גם מטעמים אחרים, שאינם נוגעים ל״עודף ביקוש״. הצדקה זו עשויה להיות רלוונטית גם לגבי הגבלת הנגישות למתקנים שבבעלות הרשות המקומית. כך למשל, מציין בית המשפט, ביישוב קטן כמו קיבוץ. ניתן להניח כי כללי השימוש במתקנים הציבוריים ישמרו על ידי תושבי היישוב. בזכות קיומן של סנקציות חברתיות אפקטיביות. לכן, לרשות המקומית עשוי להיות אינטרס לגיטימי. להגביל את השימוש באותם מתקנים רק לתושבי הרשות. וזאת במטרה לחסוך את העלויות הכרוכות באכיפת נורמות ההתנהגות על מי שאינם תושבי הרשות.

אפליה.

יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי בהוראת החריג מובנית דרישה למידתיות. לפיה העדיפות הניתנת לתושבי הרשות אינה יכולה לחרוג מהדרוש. על מנת להגשים את תכליתה הלגיטימית של הרשות המקומית. משמעותה של דרישה זו היא שהרשות המקומית צריכה להצביע לא רק על קיומה של תכלית ראויה. המצדיקה את מתן העדיפות לתושבי הרשות. אלא גם על כך שהאמצעי בו בחרה לצורך הגשמת התכלית הראויה פגיעתו היא הפגיעה המינימאלית הנחוצה. לצורך הגשמת התכלית. באותו עניין קבע בית המשפט. כי המטרות עליהן הצביעה הרשות – הרצון שהקאנטרי קלאב ייתן לתושבי הרשות את השירות המיטבי. וכי הם יחושו בו כבתוך ״שלהם״, וכך יחושו תחושות של שייכות וקהילתיות. ראויות ולגיטימית. אולם, נקבע כי מטרות אלו אינן מצדיקות סגירה מוחלטת של המתקן בפני תושבי החוץ. בוודאי ביישוב קהילתי גדול, שאינו מתפקד, ואינו שואף לתפקד, כקהילה סגורה. בסופו של דבר נקבע כי מסלול למנויי חוץ יעמוד, לכל הפחות, על 10% ממספר המנויים בבריכה.

מגרש ספורט ציבורי של מועצה איזורית.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי הרשות מוסמכת להעדיף את השימוש של תושבי המועצה במגרש ספורט ציבורי שבשטחה על פני השימוש של תושבי החוץ בהם. העדפה זו הינה לצורך הגשמתן של תכליות ראיות, כגון: תרומה לאיכות חיים של תושבי המועצה, גיבוש חברתי וחיי חברה של תושבי המועצה, מתן עדיפות לתושבי המועצה לשימוש במגרשי הספורט כאשר קיים "עודף ביקוש", חסכון בעלויות של אכיפת נורמות התנהגות, ועוד. הדברים נכונים ביתר שאת עת עסקינן ביישוב קטן וקהילתי כגון קיבוץ.

מידתיות באפשרות הכניסה למגרש ספורט ציבורי.

יחד עם זאת, העדפת התושבים והגבלת השימוש של תושבי החוץ, צריכה להיעשות בצורה מידתית שאינה עולה על הנדרש. ששאלת המידתיות תלויה, בין השאר, במידת "העומס" על המגרשים והפגיעה באפשרות השימוש בהם על ידי תושבי המועצה לנוכח השימוש של תושבי החוץ, וכן במידת ההיצע של מגרשים הקיימים מחוץ לשטחי המועצה אל מול הביקוש. יש לדון בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו, כאשר יש לזכור שמי שמוסמך לקבל את ההחלטה היא הרשות המקומית ולא הקיבוץ.

סיכום – ערעור.

לסיום אציין כי על פסק הדין הנ"ל הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר טרם הוכרע נכון לכתיבת טור זה. ייתכן ולפסק הדין בערעור תהיה השפעה על המצב המשפטי בסוגיה כפי שהוא נכון להיום ואשר הובא לעיל.

* ה"פ (מחוזי מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור נ' המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל (פורסם בנבו, 19.09.2017)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חברות מכוח התנהגות
חברות באגודה מכוח התנהגות

פנתה אליי חגית ולאחר שהציגה עצמה כמי שמתגוררת מזה שנים באגודה שיתופית בדרום הארץ שיתפה.- אני יודעת שדרך המלך להתקבל לחברות בקיבוץ היא הגשת בקשה

תשלום נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום

מהודעה שפרסם משרד האוצר עולה כי שר האוצר, יאיר לפיד. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן. הסכימו על מתווה לתשלום פיצויים

Call Now Button