לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקיבוץ או המזכירות- מי הנתבע הנכון לתביעת לשון הרע?/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ועד ההנהלה של הקיבוץ משמש כ"רשות המבצעת" של הקיבוץ. בחלק מהקיבוצים מכנים את ועד הנהלה "מזכירות". פועל יוצא מכך כי המזכירות, באמצעות חבריה, מבצעת פעולות רבות בשם הקיבוץ. במסגרת ניהולו השוטף. מצב זה מעורר את השאלה – מה יעשה אדם המרגיש כי נגרם לו עוול כתוצאה מפעולה של המזכירות. והוא מעוניין להגיש תביעה בשל כך. האם עליו לתבוע את חברי המזכירות או את הקיבוץ עצמו? – בסוגיה זו בדיוק דנה החלטה שניתנה לאחרונה (21.2.19). בבית משפט השלום בבאר שבע*.

תביעת לשון הרע בקיבוץ.

באותו עניין הגיש אדם תביעה בגין לשון הרע ועוולת רשלנות כנגד חברי מזכירות הקיבוץ. בעניין פרסומים שביצעו. חברי המזכירות לא הכחישו את הפרסומים אך הגישו בקשה לדחיית התביעה נגדם. במסגרת הבקשה טענו כי הקיבוץ הוא בעל הדין הנכון. וכי פרסום המודעה נשוא התביעה התבצעה על ידו. מזכירות הקיבוץ אינה אישיות משפטית – היא אינה כשירה לתבוע ולהיתבע. והיא מהווה רשות פנימית מרשויות הקיבוץ. עוד טענו הנתבעים כי הגשת התביעה באופן פרטני כנגד כל אחד מחברי המזכירות. מהווה ניסיון להפעיל לחץ והרתעה באופן אישי. לגישתם, כל החלטה שמקבלת המזכירות מהווה – על-פי דין – החלטה של הקיבוץ עצמו. ומשום כך הקיבוץ הוא בעל הדין הנכון. עוד טענו כי להוציא את מזכיר הקיבוץ אין כלל התייחסות ליתר הנתבעים בכתב התביעה. לשיטתם, אין לקבל כלל את טענת התובע לפיה המזכיר הינו "ידם הארוכה" של יתר הנתבעים.

טיעוני התובע – אחריות ועד ההנהלה.

מנגד טען התובע כי על-מנת להוכיח את אחריותם של הנתבעים כבעלי תפקיד באגודה. יש צורך בניהולו של הליך הוכחות ולכן אין לדחות את התביעה על הסף. התובע טען כי ניתן להטיל אחריות אישית על נושאי משרה באגודה שיתופית. מכוחם של דיני החברות.

דיון – תביעה אישית על לשון הרע בקיבוץ.

בראשית פסק דינו קובע בית המשפט כי לב הבקשה שבפניו עוסקת בשאלה. האם יש מקום להכרה בתביעה אישית בעוולת הרשלנות ובעילת לשון הרע כנגד נושאי המשרה בקיבוץ. בית המשפט מזכיר את הפסיקה. אשר קבעה כי הוועד הוא האורגן המנהל את האגודה השיתופית. כך, סעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות מגדיר מונחים שונים בפקודה. והקובע כי "'ועד' פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה. אשר בידו הפקידה האגודה את הנהלת עסקיה". כלומר, הוא הרשות המבצעת. בפסיקה כתוב כי בתקנונים של אגודות שונות יש לוועד שמות שונים. כגון הנהלה, ועדת ההנהלה, מינהלה ומזכירות (בקיבוצים). בית המשפט ממשיך וקובע כי בין דיני האגודות השיתופיות ודיני החברות ישנה חפיפה ניכרת. וסוגיות רבות הנובעות מאופיין של האגודות השיתופיות מצאו את פתרונן. בעזרת הוראות מדיני החברות ומפסיקת בתי המשפט בנוגע להוראות אלה. כך למשל, קבעו בפסיקה. כי לשם חיוב אישי של חברי הועד, אפשר להשתמש בקונסטרוקציה המשפטית מדיני חברות. של מודל האחריות האישית של נושאי משרה.

אחריות אישית של נושא משרה.

בהתאם למודל זה, פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). החברה – לחוד, והאורגן – לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה יתקיים אך ורק ממקורותיה של החברה. אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה. הוא הדין באשר לחבות האורגן. חבותו היא אישית.

עילה לתביעת לשון הרע בקיבוץ.

יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה. שאם לא כן, ניתן אולי להיפרע מן  החברה, אך לא מן האורגן או נושא המשרה.
כלומר, בהתאם לפסיקה ניתן להטיל אחריות אישית על חברי הוועד אלא שיש להוכיח שאלה התרשלו ו/או ביצעו עוולת לשון הרע.

עוולת רשלנות.

מכאן חוזר בית המשפט לענייננו וקובע כי בתביעה אין את הפירוט המתחייב לשם בירורה של עוולת הרשלנות ועוולת לשון הרע, ביחס לכל אחד ואחד מחברי המזכירות. התובע לא פירט כלל כיצד ומי מחברי המזכירות התרשל במילוי תפקידו ועוול כנגדו ברשלנות, ומי מהנתבעים עוול כנגדו בלשון הרע– להוציא התייחסות בעלמא למזכיר הקיבוץ.

לשון הרע.

בית המשפט קובע כי היעדר הפירוט והביסוס הנדרש מהווה מכשול חמור אף יותר כאשר עסקינן בעילת תביעה בלשון הרע. על שכמו של תובע המבקש לתבוע בעילת לשון הרע קיימת חובה להצביע ולפרט את כל רכיביה של עילת לשון הרע עליה הוא טוען.

חברי מזכירות.

עוד נקבע כי מכתב התביעה עולה כי התובע טוען בעצמו כי העוולות הנטענות בוצעו, לכאורה, על-ידי חברי המזכירות לא כפרטים-יחידים, אלא כקולקטיב, בצוותא-חדא, קרי מזכירות הקיבוץ/הקיבוץ, כגוף אחד הפועל במשותף.

סיכום – הנתבע הוא הקיבוץ.

לפיכך, בית המשפט קובע כי בענייננו יש מקום להורות על דחיית התביעה נגד הנתבעים ועל צירוף הקיבוץ כנתבע במקומם. בית המשפט מוסיף כי התובע לא ייפגע מהחלטה זו בשום צורה, שכן ככל והתביעה תצליח, יוכל להיפרע מהקיבוץ.

*ת"א (שלום ב"ש) 42724-07-17 יוסף אנידג'ר נ' יניב הגי (פורסם בנבו, 21.02.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

"חוק השקיות" וחנויות הקיבוצים

קיבוצים רבים מחזיקים ב"מכולת" המוכרת דברי מזון וטובין אחרים. וכן ב"חנויות מפעל" למיניהן. שהינן חנויות קמעוניות המוכרות את תוצרי המפעל שבתחום הקיבוץ ובבעלותו. כחלק מהטיפול

זכויות מטפלים סיעודיים

קיבוצים רבים, או החברים בהם, משמשים כמעסיקים של עובדים סיעודיים. המטפלים בחברים או בבעלי צרכים מיוחדים המתגוררים בקיבוץ. לפיכך, אנו מעניקים ייעוץ משפטי שוטף ללקוחותינו.

Call Now Button