"מחטף" של נחלות פנויות באגודה שיתופית על ידי האסיפה הכללית של האגודה- האמנם?

החלטות של אסיפה כללית באגודה שיתופית, נהנות על פי רוב מ"חזקת התקינות". ומהתערבות מצומצמת מצד בית המשפט. יחד עם זאת, אגודה אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. ויתכנו נסיבות בהם תופעל ביקורת שיפוטית על החלטות האסיפה ותדרוש שינוי החלטת אסיפה. פסק דין שניתן לאחרונה, בבית המשפט המחוזי, מהווה דוגמא נוספת לעקרון זה.

תיאור מקרה – חלוקת נחלות.

באותו עניין, האסיפה הכללית של האגודה קיבלה החלטה. המסדירה את חלוקת הנחלות הפנויות באגודה בין החברים באגודה. ומנגנון פיצוי כספי לאלו אשר לא יוקצה להם מגרש.

"מחטף".

המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי, בבקשה להחיל את ההחלטה גם עליהם. כאילו היו חברים באגודה במועד קבלת ההחלטה על ידי האסיפה הכללית. במועד קבלת החלטת האסיפה טרם התקבלו המבקשים לחברות באגודה. אולם המבקשים טענו לסעד מן היושר. שכן לשיטתם, האגודה עשתה "מחטף" על מנת שחלוקת "העוגה" תיעשה בין פחות חברים. ובכך קיפחה אותם ופעלה בחוסר תום לב. נפקות "המחטף" הינה, כי המבקשים לא יכלו להשתתף בישיבת האסיפה הכללית. וכן, לא יכלו להצביע על הצעת ההחלטה שהועלתה. המבקשים טענו כי הם עמדו בכל דרישות האגודה בדבר התנאים הנדרשים לקבלתם כחברים.

בקשה לשינוי החלטת אסיפה.

לאור העובדה שעסקינן באסיפה כללית חשובה ומכרעת, לגבי חלוקת הנחלות. טענו המבקשים כי ניתן היה לכנס הצבעה בדבר קבלתם לחברות עוד קודם לכינוס האסיפה הכללית. או לדחות את ההתכנסות וההצבעה בעניין הנחלות. וזאת, עד אשר יושלם תהליך קבלתם לחברות. על מנת שגם הם יוכלו ליהנות מפירות אפשריים של ההחלטה שתתקבל. יצוין כי בהליכים שקדמו להליך זה ניסו המבקשים למנוע את כינוסה של האסיפה הכללית. אך לא קיבלו את מבוקשם.

דיון – "מעשה עשוי".

בפסק הדין נקבע, כי אין מנוס מהתהייה. שמא, כאשר מקבלי ההחלטות באגודה ראו שהמבקשים לא הצליחו למנוע את כינוס האסיפה, הם ניצלו מצב דברים זה. להקמת "מעשה עשוי", כך לפחות סברו. שבגדרו האסיפה הכללית, בהרכבה ללא המבקשים, תתכנס. כך שההחלטה בעניין הנחלות תוכל לעבור, על מי מנוחות, ובהיעדר מעורבות המבקשים.
יחד עם זאת קבע בית המשפט. כי כינוס האסיפה ללא השתתפות המבקשים, ולחילופין- הימנעות מדחייתה בימים או בשבועות אחדים, אין בהם כדי להצדיק הצהרה על בטלותה. או על ביטול ההחלטה שהתקבלה.
שכן, כל שינוי של החלטת האסיפה הכללית שנתקבלה לעניין המבקשים. בין אם לנחלה שתתפנה, ובין לפיצוי כספי. יחייב הליך נפרד וחדש באסיפה הכללית או באמצעות גוף או מוסד מוסמך אחר של האגודה. כלומר, אין לדעת כיצד היתה יכולה השתתפות המבקשים באסיפה. וזכותם לשכנע, להציע הצעות, וכמובן להצביע עליהן. להשליך על הקריטריונים ועל מפתחות הזכאות. משכך, קבע בית המשפט, כי פניית המבקשים מתקבלת חלקית.

בית המשפט לא מתערב ולא כופה שינוי החלטת אסיפה.

בית המשפט מצהיר שנפל פגם בהתנהלות האגודה, בכך שהאסיפה הכללית התכנסה וקיבלה החלטה בדבר חלוקת נחלות פנויות באגודה, ופיצוי כספי כתחליף, בטרם התקיימה הצבעה על קבלת המבקשים לחברות באגודה. עוד מצהיר בית המשפט בפסק הדין, שהתנהלות תקינה וראויה היתה מצריכה דחיית האסיפה למועד שלאחר ההצבעה על קבלת המבקשים לאגודה. עם זאת מציין בית המשפט כי הוא אינו מביע דעה בשאלה האם המבקשים זכאים, עפ"י ההחלטה, כפי נוסחה שהתקבל, לנחלה נוספת, או לפיצוי כספי, לו התקבלה ההחלטה עת היו המבקשים חברים באגודה. בית המשפט מסיים ואומר כי יש לקוות שהצדדים ישכילו להגיע להסכמות שייתרו התדיינות נוספת בסוגיות הללו. כמו כן, חייב בית המשפט את האגודה בתשלום הוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

הפ (ב"ש) 7273-05-12 ערן לוי נ' יתד – מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית מדינת ישראל בע"מ (ניתן ב- 12.11.2013 על ידי כבוד השופט אריאל ואגו).

* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי    וליטיגציה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.