כיום, יותר מבעבר, ערים חברי הקיבוצים השונים, מופרטים ומסורתיים כאחד, לחשיבות הסדרת חלוקת רכושם לאחר מותם. במסגרת הרצאות שאני מעבירה לחברי קיבוצים בנושא ירושות וצוואות אני למדה כי אצל חלק מחברי הקיבוצים קיים בלבול בנושא. לפיכך, במסגרת טור זה אעמוד, בתמצית, על העקרונות הבסיסיים של "דיני הירושה".
חוק הירושה.
ראשית, חשוב לדעת כי בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים. כלומר- הדרך היחידה לקבוע מה יעשה בנכסים לאחר המוות היא צוואה. ככל שהמת לא השאיר צוואה, הירושה תהיה על פי דין.
מהי ירושה על פי דין ? כאמור, בהעדר צוואה היורשים על פי דין הם בן הזוג של המוריש, ילדיו וצאצאיהם. וכן הוריו וצאצאיהם והורי הוריו וצאצאיהם. אם לא קיים לאיש יורש על פי דין, והוא לא הותיר צוואה, המדינה תירש את נכסיו. הירושה בישראל היא לפי דרגות: דרגה ראשונה- המוריש וילדיו; דרגה שנייה- הורי המוריש וצאצאיהם (אח, אחות); דרגה שלישית- הורי ההורים וצאצאיהם. הכלל הוא: כשיש יורש מהדרגה הראשונה לא עוברים לדרגה השנייה וכך מהשנייה לשלישית.
בן הזוג של המוריש, נוטל את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, וכן נוטל משאר העיזבון. א. אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי מהעיזבון. ב. אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים. ג. אם אין למוריש קרוב מהנ"ל- בן הזוג יורש את כל העיזבון. לעניין סדר הקדימויות- ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. כל אלה חולקים ביניהם את הירושה באופן שווה. לדוגמא: אם המוריש הותיר אשה, שני ילדים והורים, האשה תירש 50% וכל אחד מהילדים 25%. ככלל, אם ילדו של המוריש מת לפניו, והוא השאיר ילדים, הילדים ירשו במקומו.
תיאור מקרה.
כך למשך, במקרה שעלה בפסיקה השאירה מנוחה בן זוג ו- 7 ילדים. ילד נוסף נפטר עוד בחייה של המנוחה והותיר 3 בנות. 7 האחים שנותרו בחיים הסתלקו מהירושה לטובת האב, אשר הוכרז כיורש יחידי. 3 הבנות, שידעו על צו הירושה רק בדיעבד, ביקשו לתקנו. ולהכריז גם עליהן כיורשות במקום אביהן המנוח. בית המשפט קיבל את התביעה. שכן במות אביהן באות הבנות במקומו והן זכאיות לרשת את האם בגין חלקו של אביהן.
את הבקשה לצו ירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באמצעות טופס ייעודי. המלצתי הינה להיעזר בשירותיו של עו"ד העוסק בתחום להגשת הבקשה.
צוואה.
ובאשר לצוואה– דעו כי בהתאם לחוק ישנן 4 צורות לעריכת צוואה: צוואה בפני עדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות (שופט, בית דין דתי וכדו') וצוואה בעל פה (כאשר בן אדם רואה עצמו, בנסיבות מוצדקות, מול פני המוות). חשוב מאד לדעת, כי בכל אחת מ-4 הצורות יש תנאים שנועדו להבטיח את עמידות הצוואה וגמירות הדעת של העורך אותה. למשל, צוואה בפני עדים חייבת להיות בכתב ובפני 2 עדים, צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה על ידי המצווה, חתומה על ידו ונושאת תאריך, וכיוצ"ב. אי הקפדה על הצורה עלולה לגרום לכך כי לא יתחשבו בצוואה.
למשל, במקרה מפורסם שעלה בפסיקה, אשה קפצה אל מותה לאחר שלא הצליחה להתגרש מבעלה. בחדרה נמצא פתק, ללא תאריך וללא חתימה, בו נרשם כי רכושה יחולק בין אחיה ואמה. באותה עת החוק אפשר להכשיר רק פגם בפרט בצוואה ולא חוסר בפרט. דעת הרוב בבית המשפט העליון קבעה כי במקרה זה לא מדובר בפגם, אלא בחוסר של תאריך וחתימה. לכן, לא ניתן להכשיר את הפתק, שכן הוא לא מהווה צוואה. התוצאה היתה כי הבעל קיבל את חלקו בירושה. לאחר אותו פסק דין תוקן חוק הירושה ונקבע שניתן להכשיר גם חסר. כמן חשוב לציין כי צוואה ניתנת לביטול על ידי עשיית צוואה חדשה או על ידי השמדתה. יש להקפיד גם על צורת ביטול הצוואה.
צוואה הדדית.
צוואות הדדיות – בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר. בדרך כלל בני הזוג עורכים צוואה ביחד כשהבעל מצווה לאשה והאשה לבעל. לרוב יש עוד הוראה, להסדרת העברת העזבון לאחר מות שניהם. לדוג': בן הזוג שנותר בחיים חייב להעביר את העזבון לילדים. ביטול צוואות הדדיות- בחיי בני הזוג, אפשר לבטל צוואה הדדית בהודעה למצווה השני. במסירת ההודעה בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים. לאחר מות אחד מבני הזוג, כל עוד לא חילקו את העזבון, בן הזוג המבטל חייב להסתלק מכל מנה שהיה צריך לקבל לפי הצוואה הדדית, שלא לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש. לאחר חלוקת העזבון- המבקש לבטל ישיב כל מה שירש לפי צוואה ההדדית.
צו קיום צוואה שנותן הרשם לענייני ירושה מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב, לאחר פטירתו של המצווה. את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. גם לצורך הגשת בקשה לצו קיום צוואה כדאי להיעזר בשירותיו של עו"ד העוסק בתחום.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
* "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
