יחסי עובד מעביד בקיבוץ.
שאלת יחסי עובד מעביד בין קיבוץ לחברו לא פסה מן העולם בעקבות פסיקות בית הדין הארצי. ובית המשפט העליון. מפאת הרלוונטיות של השאלה מצאתי לנכון לסקור בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה. ועסק בשאלה האם יש לסלק על הסף תביעה על סך של 650,000 ₪ שהגיש חבר קיבוץ נגד הקיבוץ. בגין יחסי עובד מעביד? זו השאלה שעמדה לאחרונה להכרעה בפני בית הדין לעבודה בנצרת. באותו עניין הוגשה תביעה על ידי מי שכיהן כ"מנהל תקשורת" בקיבוץ משנת 1999. עד שפוטר לאלתר בשנת 2017 על ידי מנכ"ל ויו"ר הקיבוץ. במסגרת התביעה טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. דמי הודעה מוקדמת. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. פיצוי בגין הפחתת שכר שלא כדין. גמול שעות נוספות וכן דמי אבטלה.
בקשה לסילוק על הסף בשל אי קיום יחסי עובד מעביד בקיבוץ.
בבקשה לסילוק על הסף שהגיש הקיבוץ. נטען כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוץ בו הוא חבר ועובד. עוד נטען כי המסמכים שצירף התובע לתביעה אינם מהווים תלושי שכר. אלא דף הכנסה, שבו מצוינים פרטים שאינם מצויים בתלושי שכר, כגון מס פרוגרסיבי ומס אחיד. כמו כן, גם תקנון "הסדרי העבודה" שצורף אף הוא לכתב התביעה, קובע מפורשות. כי אין לראות ביחסים הנוצרים מכוחו, ככאלה שהינם יחסי עובד-מעסיק.
טיעוני התובע – חבר הקיבוץ – החילו יחסי עובד מעביד בקיבוץ.
מנגד השיב התובע כי הקיבוץ אימץ והחיל בתקנונו את חוקי העבודה. ומכאן שהוא החיל יחסי עובד-מעסיק, גם על העסקתו של התובע. גם דף ההכנסה ששלח הקיבוץ לתובע מדי חודש, זהה בצורתו לתלוש שכר. והעובדה שיש בו ניכויים נוספים, אינה גורעת מכך כי המדובר בתלוש שכר.
דיון – סילוק על הסף.
בראשית פסק דינו*, מיום 18.4.18, מסביר בית הדין. כי הליך של סילוק תביעה על הסף נועד על מנת שבית המשפט לא יבזבז זמנו לריק. ולא יעסוק בטענות שאין בהן ממש. כאשר הוא נוכח לדעת שהתובע לא יכול להצליח בתביעתו. נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת.
יחסי עובד מעסיק.
ביחס לקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין קיבוץ לחבריו. בית הדין חוזר ומדגיש כי ההלכה הרווחת מזה שנים רבות היתה והינה. כי אין להכיר, אלא במקרים יוצאי דופן, בקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין חבר באגודה שיתופית לאגודה. מקרים יוצאי דופן שכאלו יכול שיהיו במקום בו עבד החבר מחוץ למסגרת הקיבוץ. וזאת בין אם מדובר בקיבוץ שיתופי ובין בקיבוץ מתחדש. כך, הן בית הדין הארצי לעבודה והן בית המשפט העליון קבעו. כי ככלל אין להכיר ביחסי עובד-מעביד באגודות שיתופיות, לרבות קיבוץ. או מפעל הנמצא בבעלות הקיבוץ. מתוך התפיסה הבסיסית, ולפיה באגודה שיתופית חבר האגודה עובד בה משום שהוא חבר. והוא חבר בה משום שהוא עובד.
קיבוץ מתחדש.
נקבע כי הלכה זו אינה תוחמת עצמה לקיבוץ השיתופי בפרט, אלא לאגודות השיתופיות ככלל. לרבות הקיבוץ המתחדש. ביחס לכך צוין עוד. כי הסיבה המרכזית לכך שמשפט העבודה, ככלל, לא הוחל בקיבוץ ובאגודות השיתופיות. נובעת מכך שההצדקות שבבסיס משפט העבודה לא תאמו ביסודן את אורח החיים והעבודה בהן. מכאן נחלש הצורך בקביעת מערכת חובות קוגנטית מקיפה, בדמות משפט העבודה ביחסים אלה.
תקנון עבודה.
לאור הלכה חד משמעית זו קובע בית הדין כי יש לקבל את הבקשה ולסלק את תביעת התובע בענייננו על הסף. באשר לתקנון העבודה של הקיבוץ מציין בית הדין כי מסמך זה שולל במפורש ובצורה ברורה קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין חבר העובד בקיבוץ לבין הקיבוץ. כך, בין היתר נקבע בתקנון כי "… אין באמור לחייב את הקיבוץ לקבוע בחקיקת דיני העבודה וכי בכל מקרה האמור בנוהל זה יגבר על כל הוראות חוק". עוד נקבע כי "אין לראות בהגדרות אלו יצירת יחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לבין החבר, והן מהוות הגדרות לצרכים פנימיים בלבד". כלומר, אין לראות בתקנון כמסמך שמסייע לתובע וביחס לקיומם של יחסי עבודה, ולמעשה – ההפך הוא הנכון.
דף הכנסה.
באשר לדף ההכנסה, הרי שגם בו, קובע בית הדין, אין כדי לסייע לתובע. הגם שמבחינה צורנית מסמך זה דומה במידת-מה לתלוש משכורת, הרי שמדובר לכל היותר בסוגיה פרוצדוראלית, שאין בה כדי להעיד על מהותם של היחסים שבין הצדדים. מעבר לאמור לעיל, הוכחה טענתו של הקיבוץ כי מסמך זה מכיל פרטים שאינם מצויים בתלושי שכר, כגון חיוב מס פרוגרסיבי ובמס אחיד (מסים המוטלים על ידי הקיבוץ על חבר הקיבוץ, מכוח חברותו בה).
דמי אבטלה.
נתון נוסף שיש בו כדי לתמוך בעמדת הקיבוץ, הינה העובדה שהתובע תבע מהקיבוץ דמי אבטלה בגין פיטוריו. ביחס לכך, הקיבוץ טען – והתובע לא הכחיש זאת – כי חבר בקיבוץ זכאי לקבל מהקיבוץ דמי אבטלה, ולא מהמוסד לביטוח לאומי, שאינו מכיר בזכאותם של חברי קיבוץ לקבל דמי אבטלה בגין עבודה של חבר קיבוץ בקיבוץ.
סיכום – תוצאות.
לאור האמור לעיל מקבל בית הדין את הבקשה, מורה על סילוק התביעה על הסף וקובע כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בה.
*סע"ש (אזורי נצ') 36043-08-17 מאיר יזרעאלי נ' קיבוץ עמיר אגודה שיתופית. (פורסם בנבו, 18.04.2018).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי- מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
