לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חנויות בקיבוצים

חנות קיבוצית

"זכינו לביקור" דיווח לי מרכז המשק של קיבוץ בדרום הארץ. עוד לא חלפה יממה ופנה אליי מרכז משק של קיבוץ נוסף "זכינו לביקור". ואכן, נציגים מטעם הרשות להגנת הצרכן וכן ממשרד הבריאות בקרו במספר חנויות (כל-בו) של קיבוצים. במהלך "הביקור" נבחנה עמידת החנות בהוראות. בחלק מהמקרים, נמסרה לקיבוץ, בתום הביקור, הודעה כי נמצא שהם מפרים את הוראות החוק.
לכן מצאתי כי קיימת חשיבות ליתן לכם תמונה תמציתית בקשר לחובות החלות על חנות קיבוצית.

הגדרת חנות.

השאלה הראשונה שעולה בהקשר זה היא האם חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") חל על חנות קיבוצית. לצורך מענה על שאלה זו יש לבחון האם החנות היא בגדר עוסק לפי החוק. והאם לקוחותיה הם בגדר צרכנים. החוק מגדיר עוסק  כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". וצרכן כ"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".

חנות קיבוצית.

בהתאם להגדרות אלו, הרי שחנות שמוכרת את מוצריה לקהל הרחב, ולא רק לחברי הקיבוץ, עונה לגדר עוסק. וחייבת לעמוד בהוראות חוק הגנת הצרכן. לעומת זאת, לגבי חנות המיועדת לחברים בלבד ניתן לטעון כי החנות אינה בגדר "עסק". ועל כן הוראות החוק לא חלות עליה. עם זאת טענה זו יש לבחון גם לאור אספקטים נוספים. השאלה האם מדובר בעסק אם לאו היא שאלה מורכבת. אשר קצרה היריעה מלהרחיב על כך במסגרת טור זה. ככלל אומר כי יש לבדוק כל מקרה לגופו. מי שמעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא זה מוזמן לפנות לטור שפרסמתי בעבר בסוגיה של רשיון עסק לבריכה בקיבוץ.

חוק הגנת הצרכן.

כאמור, חנות אשר מוכרת את מרכולתה לקהל הרחב מחוייבת בעמידה בהוראות חוק הגנת הצרכן. על מנת להגן על הצרכנים נקבעו בחוק, בתקנות ובצווים מכוחו שורה של חובות ואיסורים החלים על העוסקים. כללים אלו נועדו למנוע את הטעיית הצרכנים. ולהביא לידיעתם מידע מלא ככל הניתן על טיב העסקה שהם עומדים לעשות. החוק קובע כי הפרת הוראותיו מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין ומזכה בפיצויים. שמטרתם להשיב את מצב הניזוק לקדמותו, כן, בהפרות ספציפיות, פיצויים לדוגמה (כלומר, פיצויים שאינם תלויים בגובה הנזק).

החוק מסמיך את הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לפקח על ביצוע הוראות החוק. ולטפל בתלונות שראה בהן הפרה של הוראות חוק זה או בפגיעות אחרות בצרכן.

איסור הטעיה.

כאמור, איסור מרכזי בחוק הוא איסור ההטעיה של הצרכן. בין השאר, בעניינים אלו: הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס; זהות היצרן, היבואן או נותן השירות; המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית, ועוד.
בעניין זה אציין כי באחד הדוחו"ת שהובאו לעיוני צוין כי קיימת הטעיה במחיר. בשעה שמוצר מסוים נמכר במחיר גבוה מהמחיר שהוצג על המדף.

חובת הגילוי.

נושא חשוב נוסף הוא חובת הגילוי שחלה על עוסק. עוסק חייב לגלות לצרכן בין השאר: כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס; כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת. כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס. תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל.

סימון מוצרים בחנות קיבוצית.

נושא חשוב ורלוונטי נוסף הוא סימון מוצרים בחנויות. הוראות בדבר הסימון נקבעו הן בחוק הגנת הצרכן והן בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983 (להלן: "הצו"). בעניין זה קובע סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן כי חובת הצגת מחיר חלה על כל מוצר בבית העסק. יש לציין כי לגבי מוצרים בתפזורת (ירקות, פירות, מוצרי חלב ולחם לא ארוז) סימון המחיר יופיע בשלט על המדף. אם קיים פער בין המחיר שהוצג על המוצר לבין המחיר בקופה, המחיר המחייב הוא זה שהוצג על המוצר. גם אם מחירו בקופה גבוה יותר.

צו הגנת הצרכן.

הצו קובע את הפרטים שהסימון צריך לכלול. כגון: שם המצרך וכינויו המסחרי, שם הדגם ומספר סידורי ועוד. הצו גם קובע באיזה אופן ייעשה סימון הטובין. על פרטי הסימון להיות ברורים, קריאים ובני קיימא. כל מילה ופרט יצוינו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא דחוסות. במקום הנראה לעין ובאופן שיקל על הצרכן לקרוא ולהבין את הסימון. על הסימון להיות בצבע שונה מצבע הרקע שעליו הוא מופיע. כמו כן אציין כי יש מוצרים לגביהם חלות הוראות מיוחדות נוספות הקבועות בצו.

אריזת מזון.

עניין נוסף שהובא לפתחי הינו הערת נציגי משרד הבריאות לחנות בה אורזים מוצר מזון ללא רשיון יצרן. בעניין זה אציין כי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 מגדיר "יצרן" – אדם העוסק בייצור מזון. חוק זה מגדיר "ייצור" – בין השאר: אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת.
כלומר, עליכם לדעת כי חנות אשר אורזת מזון, למשל זיתים בקופסאות פלסטיק, חשופה לביקורת של משרד הבריאות בעניין חובותיה כיצרן על פי החוק הנ"ל.

סיכום בנושא החשיפה של חנות קיבוצית.

יודגש כי כל האמור להלן אינו ממצה וקיימות הוראות נוספות החלות ולכן קיימת חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף בנושא.


* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button