"איילת התחרטתי. איך עוצרים הכל?. אמנם חתמתי על הסדר גישור מכח היותי מורשה חתימה בקיבוץ אבל שגיתי. היה עליי לאשר זאת באסיפת הקיבוץ לפני שאני נותן הסכמתי. איך לצאת מזה?" (האם יש חזרה מהסדר גישור?). כך פנה אליי מרכז המשק בקיבוץ בצפון הארץ.
הליך גישור.
זה לא סוד שבתי המשפט בישראל עמוסים לעייפה בתיקים. בניסיון לייעל את השיטה, לזרז את הטיפול בתיקים ולהפחית בעומס על בתי המשפט, יזם משרד המשפטים תכנית המכונה מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). במסגרת תכנית זו חייבים הצדדים לסכסוך להיפגש עם מגשר במטרה לברר אם אפשר להימנע מניהול התיק בבית המשפט, ותחת זאת לנהל הליך גישור שמטרתו הסדרת הסכסוך. ואמנם, סכסוכים רבים נפתרים בדרך זו. באפשרות צדדים שהגיעו להסדר גישור לפנות לבית המשפט בבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור.
הח"מ ייצגה ומייצגת את לקוחותיה, לרבות קיבוצים רבים, בעשרות הליכי גישור שרבים מהם הסתיימו בהסדר שאושר על ידי בית המשפט. כמו כן משמשת הח"מ כמגשרת בעצמה.
ביטול הסדר גישור.
סיפרתי לאותו מרכז המשק על פסק דין שניתן לאחרונה. אשר השאלה שעלתה במסגרתו היא מה דינו של צד המבקש לבטל את חתימתו על הסדר גישור. כאשר במסגרת אותו הסדר בקשו הצדדים מבית המשפט לתת להסכמתם תוקף של פסק דין?. מפאת חשיבות הדברים אסקור פסק הדין גם בפניכם.
תיאור מקרה – הסכם גישור חוזר לביהמ"ש.
באותו עניין הגישו התובעים לבית המשפט בקשה. למתן תוקף של פסק דין להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעים במסגרת הליך הגישור. אולם, בית המשפט קבע כי הסכם גישור יש להגיש באמצעות המגשר.
בתגובה דיווח המגשר לבית המשפט כי לאחר שנחתם הסכם הגישור. ביקש אחד הצדדים שלא להגיש את ההסכם לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין. המגשר ביקש ארכה למיצוי ההליך. בהמשך דיווח המגשר שהליך הגישור לא הסתיים בהסדר. וכי לא קיבל אישור מכל הצדדים להגיש את ההסכם לבית המשפט. לפיכך התיק מוחזר לבית המשפט להמשך ההליכים.
טענות התובעים – הגישור תקף.
ב"כ התובעים טען מנגד. כי משנחתם הסכם הגישור שבמסגרתו ביקשו שני הצדדים לתת לו תוקף של פסק דין. ולאחר שהמגשר חתם על ההסכם חתימת קיום. היה על המגשר להגיש את ההסכם בהקדם האפשרי לבית המשפט למתן תוקף. ולא היה בסמכותו להפעיל שיקול דעת האם להגישו לבית המשפט אם לאו.
דיון – מו"מ חופשי בהסכמה.
בפסק דינו סקר בית המשפט את הפסיקה. וקובע כי גישור במהותו הינו הליך של ניהול משא ומתן חופשי, באמצעות מגשר. שמטרתו להגיע להסדר המוסכם על הצדדים לסכסוך. השאיפה בהליך זה הינה להביא לפתרון הסכסוך בדרך של "הכרעה הסכמית". על מנת להשיג מטרה זו, יסוד ההסכמה נדרש בכל שלב ושלב של הליך הגישור. הוא יסוד מהותי ועיקרי בהליך, והוא שזור כחוט השני בכל הוראות החוק הנוגעות להליך הגישור. מתוך הכרה בחשיבותו של יסוד ההסכמה, ובהיותו יתרון מכריע בהליך הגישור. הפסיקה חוזרת ומדגישה, בפסקי דין רבים, שלא רק עצם ההחלטה לנהל הליך גישור. ניהולו ואף החתימה על הסכם גישור בסופו (אם הגיעו הצדדים לידי הסכמה) הם וולונטריים. אלא שגם לאחר שנחתם הסכם הגישור. העברת ההסכם לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין, צריכה להיות מוסכמת ועל דעת כל הצדדים.
מתן תוקף של פסק דין.
הדין קובע כי תנאי למתן תוקף של פסק דין להסכם גישור, הינו בקשה של בעלי הדין כולם שכך ייעשה. הפסיקה נוטה לפרש דרישה זו באופן רחב. נפסק שגם במקרה שבו הצדדים חתמו על הסכם גישור (והמגשר קיימו בחתימתו), והסכם זה כולל בתוכו סעיף מפורש בדבר רצונם של הצדדים שלהסכם יינתן תוקף של פסק דין, בכל זאת רשאי צד שנמלך בדעתו לבקש שלא להגישו לאישור בית המשפט ובית המשפט יטה שלא לתת להסכם זה תוקף של פסק דין.
הכרעה הסכמית.
כלומר, לשם מתן תוקף, לא די בכך שהצדדים חתמו על ההסכם מתוך רצון חופשי ולאחר הבנה של משמעותו. אכן, ייתכן שדי באלה על מנת לומר כי ההסכמות שבין הצדדים השתכללו לכדי חוזה, אך לא די בהם לשם מתן תוקף של פסק דין לאותו חוזה, מפני שלשם כך, צריך בית המשפט לדעת שגם הבקשה למתן תוקף הוגשה על דעת כל הצדדים.
אכיפת הסכם גישור.
עם זאת מדגיש בית המשפט כי אי מתן התוקף, אין בו כדי לגרוע מן ההסכמה החוזית שעליה חתומים הצדדים, ואם יעמוד מי מהם על קיומה של הסכמה חוזית זו, הוא יהיה רשאי להגיש בקשר אליה תביעה חוזית, נפרדת ועצמאית לאכיפת הסכם הגישור. זאת, מכיוון שלבית המשפט הדן בתובענה שהופנתה להליך הגישור אין את הכלים להכריע אם יש מקום או אין מקום ליתן להסכם הגישור תוקף של פסק דין חרף התנגדות אחד הצדדים. כאמור, שאלה זו תידון במסגרת תביעה עצמאית אותה רשאי צד להגיש.
פסק דין / תוצאות.
לאור כל האמור לעיל, נקבע בענייננו כי אין מקום להגיש לבית המשפט את ההסכם שנחתם בהליך הגישור, לשם מתן תוקף של פסק דין, ומשכך התיק מוחזר לבית המשפט ויתברר בפניו.
54678313
* ת.א. (שלום-י-ם) 4897-09-15 מגשר מהו"ת נ' אי. אם. אס. אן יזמות ופתרונות 2013 בע"מ, בפני כב' השופט גד ארנברג, סגן הנשיא (פורסם בנבו, 5.9.2016).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
