לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חוק מוסר תשלומים לספקים / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

"אתה מתכוון לשלם בשוטף פלוס כמה? אתה חושב שאני יכול לממן אותך?". – אני מניחה שאתם מכירים את השאלות האלה, כי כולנו משתמשים בצמד המילים "שוטף פלוס". למעשה הסיטואציה היא שאנחנו מקבלים שירות או סחורה. ומשלמים עליהם אחרי פרק זמן מסויים, מהמועד בו ביצעו את האספקה, או נתנו את השירות. עלולה להיות בעיה תזרימית בתנאי תשלום של "שוטף פלוס". וזאת מכיוון שאת התשלומים בגיל הוצאות העסק. לדוגמה תשלום משכורות לעובדים, מע"מ ומיסים, דמי שכירות וכיו"ב. אנו משלמים במועד. פער הזמנים בין העיתוי בו אנו מקבלים את התמורה, לבין המועדים הקבוצים לתשלום ההוצאות. הוא בעיה ידועה. וזאת בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. אשר מתמודדים מול גופים גדולים. אלה מכתיבים להם את תנאי הסכם האספקה של הסחורה/שירות. הסיטואציה גורמת למספר לא קטן של עסקים להילחם על הישרדותם במשק.

חקיקת חוק מוסר תשלומים.

נושא הסדרת מועדי התשלום במשק לא זכה להתייחסות מצד הרשות המחוקקת. עד לחקיקת החוק אשר מדור זה יעסוק בו- חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע"ז-2017 (להלן: "חוק מוסר תשלומים").

הקיבוץ כגוף משפטי.

חוק זה רלוונטי גם לקיבוצים, שהינם גוף משפטי מיוחד. אשר לצד היותו עסק לכל דבר ועניין, מתנהלת במסגרתו קהילה שלמה. בנסיבות אלו, הקיבוץ הינו גוף אשר מחד מספק טובין, שירותים או עבודות לאחרים. ומאידך גם צורך את כל אלו עבור עצמו.

חוק מוסר תשלומים לספקים.

מטרת החוק הינה להסדיר ביצוע וקביעת מועדי תשלומים מקסימליים לספקים מהמגזר הפרטי. וזאת מתוך רצון שאותה קביעת נורמת תשלומים הוגנת, תשפר את סיכויי ההישרדות. ואפשרויות ההתפתחות של עסקים בכלל ושל עסקים קטנים ובינוניים בפרט. החוק מגדיר ספק – מי שמספק טובין, נותן שירות או מבצע עבודה דרך עיסוקו.
להלן אביא בפניכם את הוראות החוק. וזאת לאור חשיבות החוק והשלכתו על התנהלות כל הגורמים בשוק מעתה והלאה. הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי:

שוטף + 30 או 45.

החוק קובע כי רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס. ישלמו לפי שוטף + 30 יום, במידה וסופרים את התקופה מתום החודש בו נתנו את החשבון. או בתוך 45 ימים מהמועד בו נתנו את החשבון (למעט חריג בעבודות בנייה הנדסאיות).

גוף שהוקם לפי דין.

גוף שהקימו לפי דין, מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב או גוף מתוקצב, למעט גופים מסוימים המופיעים בחוק. ישלמו לפי שוטף + 45 יום. באישור המנכ"ל של הגוף, אפשר לקבוע בחוזה מועד אחר לתשלום. בתנאי שזקוקים לכך לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו בלתי הוגן באופן חריג.

רשות מקומית.

רשות מקומית תשלם לפי שוטף + 45 יום. ולגבי עסקה שעניינה עבודות הנדסה בנאיות, לפי שוטף + 80 יום. אם את העסקה מממנת המדינה, כולה או חלקה באמצעות מימון חיצוני מהמדינה או מגוף מתוקצב, רשאית הרשות לדחות את מועד תשלום החלק הממומן עד לאחר קבלת המימון החיצוני. אך לא יאוחר מ-150 ימים מהיום בו יוציאו את החשבון לרשות המקומית.

עסק.

עסק, לרבות עוסק מורשה, עוסק פטור ומוסד כספי ישלם לפי שוטף + 45 יום. אלא אם כן קבעו הצדדים באופן מפורש בחוזה מועד אחר לתשלום. והחליטו על מועד זה לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות, או שהוא אינו בלתי הוגן באופן חריג.

חשבון.

עוד קובע החוק כי חובת תשלום התמורה לספק לפי מועדי התשלום שלעיל תלויה בכך שהספק המציא ללקוח חשבון אשר כולל את כל הפרטים המהותיים ו/או קיים את כל התנאים המהותיים כדי לקבל את התמורה, בהתאם לחוזה ביניהם. במידה והוא לא הוציא חשבון כזה, ידחו את מועד התשלום עד לתיקון הליקויים, בכפוף להוראות בחוק. כמו כן, קבע החוק כי לכל תשלום שלא שילמו עד למועד האחרון לתשלומו בהתאם לאמור לעיל, יוסיפו הפרשי הצמדה וריבית, ואם חלפו כבר 30 ימים מהמועד האמור, יוסיפו לו ריבית פיגורים. יחד עם זאת, החוק קובע כי הוראה זו תחול על התקשרות בין ספק לעסק, מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב, גוף מתוקצב, למעט גופים מסוימים כדוגמת רשות מקומית או רשות מדינה, או גוף אחר אותו הקימו לפי דין, רק במקרים בהם היה לאותו גוף או עוסק, לפי העניין, עדיפות בעיצוב תנאי החוזה.

חוק מוסר תשלומים במבחן הזמן.

אין ספק כי רק הזמן יעיד האם אכן החוק מממש את מטרתו. או שמא הוספת האפשרות לקבוע בחוזה מועד אחר לתשלום, לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות. מרוקנת למעשה מתוכן את החוק. כך או כך, עליכם לוודא כי הנכם מקפידים על הוראות החוק. על מנת שלא יטילו עליכם סנקציות מיותרות. ומצד שני לעמוד על כך כי יכבדו את החוק גם כלפיכם. ויעבירו לכם תשלומים  במועדים שקבעתם.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מי רשאי לכהן בועד האגודה
מי רשאי לכהן בועד האגודה

הוראת סעיף 26 לתקנות אגודות שיתופיות (רשויות אגודה) התשל"ה – 1975 (להלן:"התקנות"). קבעה כי פסולים להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן האנשים, כדלהלן: עבירה: 1.1

עובד זר או תושב?

היטל על העסקת עובדים זרים. קיבוצים, המעסיקים עובדים זרים, נדרשים לשלם היטל בגין העסקתם של העובדים הזרים. וזאת מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל. (תיקוני

Call Now Button