חוקיות גביית דמי כניסה

ישנם קיבוצים הנוהגים לגבות "דמי כניסה" כחלק מתנאי הקבלה לחברות בקיבוץ. מעת לעת שאלת חוקיות גביית תשלום עבור הכניסה. או ביצוע שינוי בגובהם, מגיעה לפתחם של בתי המשפט. כך היה המקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע*. היות ומדובר בסוגיה משפטית חשובה ושכיחה. בחרת לסקור בפניכם, בתמצית, את הכרעת בית המשפט.

תיאור מקרה – דמי כניסה לאגודה.

באותו עניין ביקשו התובעים לחייב את האגודה להשיב להם סך של 50,000 ₪ אותו שילמו לאגודה הנתבעת כדמי הכניסה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

בין הצדדים לא היתה מחלוקת. כי האסיפה הכללית של הנתבעת החליטה ביום 9.12.2007 לגבות דמי כניסה בסך של 10,000$ או 50,000 ₪. כמו כן לא הייתה מחלוקת כי עד לאותה אסיפה. לא גבתה האגודה תשלום שכזה.

דיון – החלטת אסיפה מול תקנון.

השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט היתה האם החלטת אסיפה כללית לקביעת שיעור דמי הכניסה מהווה סטיה מהוראות התקנון. ועל כן בהתקבלה באסיפה הכללית. ללא שינוי התקנון. הינה נעדרת תוקף. התובעים טענו כי התשובה לשאלה זו היא חיובית. בין השאר נוכח העובדה כי הוראת התקנון קבעה סכום נקוב וסופי. ללא מנגנון של שינוי או עדכון. והאגודה החליטה בזמנו למלא את הסכום החסר בסך של 0.25 ל"י ששוים ל-4 ₪ היום. זאת, בניגוד לסעיף 4(ב) לתקנון. שם הסמיך התקנון את האסיפה לקבוע מפעם לפעם את שיעור הוצאות ההנהלה ותרומות אחרות. עוד טענו התובעים כי הנוהג שהשתרש לא לגבות את התשלום עד 2007 מחייב את האגודה.

טענות הנתבעת – האגודה – על הזכות לגבות דמי כניסה.

האגודה טענה מנגד כי הסעיף הקובע הוא סעיף 15 לפקודת האגודות השיתופיות. המחייב חבר הרוצה להשתמש בזכויות של חבר לשלם לאגודה "דמי חבר". או לרכוש באגודה "מידת השתתפות". כפי שייקבע בתקנותיה. לטענת האגודה, על אף שנקבע בתקנון כי דמי החבר יהיו 0.25 ל"י. סכום זה כיום הינו חסר משמעות. ועל כן המשך דבקות בו מאיינת את סעיף 15 הנ"ל. האגודה הוסיפה כי רק האסיפה הכללית מוסמכת לפרש את התקנון (ע"י קביעת הסכום שישולם, כפי כשנעשה). התערבות בית המשפט בהחלטת האסיפה. שהתקבלה כדין. תהווה החלפת שיקול דעתו בשיקול דעתה. בית המשפט מוסמך להתערב רק כאשר החלטות האסיפה אינן הולמות את החוק ואת התקנון. או שהן חסרות תום לב.

דיון.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי התקנון הוא שמציג את תנאי החברות באגודה השיתופית. וכשמבקש חבר להתקבל לאגודה השיתופית. נראה סביר לדרוש כי יעיין בתקנון האגודה טרם כניסה לחברות. אך, שואל בית המשפט. אם תקנון זה אינו מפנה – בסעיף כלשהו –  להחלטות האסיפה. מדוע שאותו חבר יבחן החלטות אלה?. הסעיף הדן בגביית דמי הכניסה בתקנון הנתבעת אינו מפנה להחלטות האסיפה. ואין בו אינדיקציה כי ניתן לשנותו. הגיוני איפוא, קובע בית המשפט, שאדם המבקש להתקבל לחברות מעיין בתקנון ואינו רואה הפנייה כזו. ועל כן חושב לתומו כי לא חל שינוי בדרישה.

שינוי בכללי דמי כניסה.

בית המשפט מזכיר. כי הנתבעת עצמה הסכימה כי חדלה מזה זמן רב לגבות את דמי הכניסה. כאשר באותה נשימה היא טוענת כי אי גביית התשלום מאיינת את סעיף 15 לפקודה. אף כי סעיף זה דן בדמי חבר ולא כניסה. סביר איפוא היה לדרוש ממנה – בבואה להחליט כי היא רוצה להתחיל מחדש לגבות אותם – לשנות את תקנונה. שהוא משנת 1953 –  הן אשר לגובה דמי הכניסה. הן אשר למנגנון שיטפל בשינוי גובה התשלום. הן בשערוך דמי הכניסה. והצמדתם למדד כזה או אחר. ולא לגבות דמי כניסה בהסתמכה על פרשנות בלבד. בית המשפט קובע כי לא מדובר בשוני טכני בלבד, שכן האסיפה היא זו המאשרת גם את התקנון, אולם לשם שינוי התקנון נדרשת נוכחות של רוב מיוחד של  החברים, כמפורט בתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (יסוד) או נוכחות רגילה באסיפה נדחית. התיקון צריך להירשם אצל רשם האגודות השיתופיות.

החלטות בית המשפט.

באשר לטענת הנתבעת כי כי על פי הנוהג הקיים היא זכאית לגבות את דמי הכניסה קובע בית המשפט כי הנוהג העולה מהרשימה שהוצגה לפניו הראה את ההיפך, כי לאחר תקופה ארוכה מאוד נגבה לראשונה מהתובעים תשלום עבור כניסה לקיבוץ.

עוד נקבע כי בניגוד לדברי הנתבעת, אין בקביעה כי האסיפה הכללית אינה מוסמכת להעלות את שיעור דמי הכניסה משום החלפת שיקול הדעת של האסיפה בשיקול הדעת של בית המשפט, היות ומדובר בהחלטה שהאסיפה אינה מוסמכת (בשלב זה) לקבל ולא בהחלטה שהיא מוסמכת לקבל אך בית המשפט סובר כי היא החלטה שגויה.

לאור האמור לעיל, בית המשפט מקבל את התביעה ומורה לנתבעת להשיב לתובעים את דמי הכניסה ששילמו.

* תא"מ (שלום ב"ש) 60761-03-15 אילן שאול נ' סגולה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 22.05.2017)

• המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא יצגה מי מהצדדים אלאאם נרשם אחרת.

• "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור"      מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל      שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו:      WWW.AYELET-RAICH.CO.IL,      ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין      נוטריון וגישור".