חברות במושב בשלט רחוק – האמנם?

המגורים המשותפים במושב, הם אחד העקרונות העומדים בבסיסו של אורח החיים במושבים שיתופיים. אולם, כמעט בכל מושב ניתן למצוא "מושבניקים" החברים באגודה השיתופית של המושב. אך בפועל, מזה שנים, אינם מתגוררים במושב.

האם חברות במושב "בשלט רחוק" אפשרית? האם ניתן להפסיק חברותם של אלו אשר נטשו את המגורים במושב? ובאם ניתן- מי הגורם המוסמך להחליט על הפסקת חברות ?

עורכת הדין איילת רייך, המתמחה בתחום האגודות השיתופיות, תסקור בפניכם את הפן המשפטי של הסוגיה אשר רבים מתחבטים בה.

בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973 אחת הדרכים להפסקת חברות במושב היא החלטת ועד האגודה. או רשות אחרת שנקבעה לכך בתקנון האגודה. כי חדלו בחבר התכונות הדרושות לחברות באגודה. על פי רוב, אחת התכונות הנדרשות מחבר מושב היא כי יגור במושב "דרך קבע". בפסיקה נקבע כי לצורך הכרעה בשאלה זו יש לערוך מבחן אובייקטיבי (קרי: הפסקת מגורים בפועל). יחד עם מבחן סובייקטיבי (קרי: עצם הכוונה להתנתק ממקום המגורים). נקבע, כי במבחן הסובייקטיבי נבדקת מידת זיקתו של החבר למושב. זיקת החבר למושב נלמדת, בין היתר, ממשך שנות היעדרותו מהמושב; ממקום עבודתו; ממרכז חיי הקהילה של החבר; מעיבוד הנחלה; ממקום חינוך הילדים; ממרשם האוכלוסין; מזיקת המשפחה וכיוצא באלו.

מניסיוננו, במושבים רבים מופיעה בתקנון האגודה ההוראה כי חברותו של חבר תיפסק: "בעקרו מן המושב או כשאין במחשבתו להתיישב בו". ככלל, בחינת השאלה האם "עקר" החבר מהמושב תיעשה גם היא על פי מידת זיקתו של החבר למושב. ובהתאם למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה כאמור לעיל.

הסמכות לקבוע שהחברות פקעה מחמת העובדה כי החבר חדל להתגורר במושב "דרך קבע". נתונה, בדרך כלל, בידי ועד האגודה. אשר עליו לערוך את הבירור העובדתי הנדרש. בירור זה, כולל את זכותו של החבר. להשמיע את שיש בפיו להשמיע בקשר לנטען לגביו.

בפסק דין אשר ניתן ממש לאחרונה (13.2.11)[1] דן בית המשפט המחוזי בעניינו של חבר מושב צוריאל. אשר ועד המושב החליט על הפסקת חברותו באגודה, לאחר שבמשך למעלה מ-20 שנה לא התגורר במושב. החבר עתר לביטול ההחלטה בדבר הפסקת חברותו. באותו עניין קבע בית המשפט כי החבר הפסיק להתגורר בפועל במושב. וכי אין בכוונתו לחזור ולהתיישב במושב. לפיכך, נקבע כי התנאי של מגורי קבע חדל להתקיים. וההחלטה על הפסקת חברותו התקבלה כדין. בפסק הדין הנ"ל הודגש כי החלטת ועד האגודה. די בה כדי להפסיק את חברותו של מי אשר נטש את המושב  ואין צורך בנקיטת הליכים נפרדים נוספים.

לסיכום, לאור כל שפורט לעיל, ברי כי קיים סיכון ממשי של הפקעת חברות עת נוטשים את המושב כמקום המגורים בפועל. יחד עם זאת, יש לזכור, כי כל מקרה יש לבחון לגופו וכי החלטות בדבר הפסקת חברות אין לקבל באופן שרירותי אלא רק לאחר בחינה מקיפה.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי    וליטיגציה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

 

---