לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הצעה לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים- הסוף לפיצויים?!

חלום הבלהות של כל מגדל עופות הינו קבלת צו מהווטרינר הממשלתי. המורה על השמדת להקה נוכח הימצאות מחלה. או לאור היות הלהקה חשודה כנגועה במחלה. בכל מקרה של השמדה מגדלי העופות סופגים נזקים כספיים גבוהים. יחד עם זאת, עד היום ידעו המגדלים כי על פי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש] התשמ"ה – 1985. (להלן: "הפקודה") חייבת המדינה לפצותם. בגין השמדת העופות נוכח חשד למחלה או מחלה. מסוג המחלות הנמנות על המחלות הרשומות. פיצויים אלו מכסים חלק מהנזק שנגרם לחקלאים (אם כי וודאי לא את כולו).

פיצויים עקב מחלות בעלי חיים.

בפסיקה כבר נקבע כי תכלית הפיצויים הינה הגנה על זכות הקניין של החקלאי. וכי הפיצוי ניתן במטרה להעמיד החקלאי במקום בו היה אלמלא המחלה או החשש לקיומה. חשוב להבין כי הפיצויים אינם ניתנים לפנים משורת הדין. מדובר בפיצוי על פגיעה קשה בקניינו של הפרט. הנעשה לצורך אינטרס ציבורי של מניעת התפשטות המחלה. משל למה הדבר הדומה? לפיצויים הניתנים לבעל קרקע בגין הפקעת שטחו לצורך סלילת כביש. גם כאן משלמת המדינה פיצויים בגין פגיעה בקניינו של הפרט לשם מטרה ציבורית.
עליכם לדעת כי לאחרונה פרסם היועץ המשפטי של משרד החקלאות תזכיר חוק לתיקון הפקודה, אשר לטעמי השלכותיו על ציבור מגדלי בעלי החיים בארץ הרות אסון – לא פחות מכך!

תיקון פקודת מחלות בעלי חיים.

עיקרי התיקון עוסקים בסעיפי הפקודה המסדירים את הפיצויים. אשר על המדינה לשלם עקב המתת בעלי החיים. לפי התיקון המוצע, הפיצויים ישולמו מעתה באמצעות חברת ביטוח (הקנ"ט). כשהחקלאים יהיו מחוייבים בתשלום 20% מהפרמיה. בכך, תתבצע פגיעה נוספת בזכות הקניין של החקלאים. אשר יצטרכו לממן מכיסם חלק מתשלום הפיצויים.  וזה העיקר– נכון להיום, בהתאם לסעיף 17(ג) לפקודה. יכולה המדינה לשלול מחקלאי פיצויים בשל מעשה או מחדל שביצע, אך ורק. אם יש קשר סיבתי בין המעשה/המחדל לבין הידבקות בעלי החיים שברשותו במחלה. בתיקון מוצע, כי בכל מקרה בו יתגלה בדיעבד. כי החקלאי לא קיים אחת או יותר משלל הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה. ישללו ממנו הפיצויים. זאת, מבלי להוכיח כי הפרת ההוראה היא שגרמה להידבקות בעלי החיים. של אותו חקלאי במחלה. לדעתי, התיקון הינו "דרקוני" ועלול ליצור מציאות לפיה הכלל יהיה שלילת הפיצויים. ואילו החריג יהיה קבלתם.

התנגדות.

יצוין, כי בעקבות התנגדות ששלח משרדי לתיקון המוצע, בשם ארגון מגדלי העופות, שונה נוסח התיקון. כך שרק הפרה "מהותית" של הפקודה או התקנות תגרום לשלילת הפיצויים. האם די בכך? – לדעתי לא. ראשית, מכיוון שלטעמי אין כל הצדקה לשלילת הפיצויים בגין מעשה או מחדל של החקלאי. אם אין קשר סיבתי בינו לבין הידבקות בעל החיים במחלה. בכל הכבוד, שלילת הפיצויים, שנועדו להגן את זכות הקניין החוקתית של החקלאי. אינה מכשיר להענשת החקלאי. שנית, בשל העובדה כי לא ניתן לחזות כיום מה יתפרש כהפרה "מהותית". של הפקודה או התקנות, בשלה ישללו הפיצויים, ומה לא.

סיכום והמלצה.

לסיכום, אני סבורה כי בידי החקלאים, ובתוכם מגדלי העופות, טענות משפטיות כבדות משקל כנגד קבלת התיקון המוצע לפקודה. על ציבור החקלאים להתעורר ולהרים קול צעקה, לפני שיהיה מאוחר מדי!
·        המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
·        *"איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" עוסק בתחום המסחרי-חקלאי ובענף העופות על כל שלוחותיו.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

התערבות בית המשפט בפסק משקם

המשקם קבע כי החבר אינו חב בחוב כספי למושב. האם יתערב בית המשפט העליון בפסק המשקם? משקם. רבים מחברי המושבים הנם צד להליכים המנוהלים בפני

Call Now Button