קיבוצים רבים, המחפשים מקור להגדלת רווחיהם, נכנסים כשותפים בחברות שונות. לאחר שמצאו בהן, כך הם מקווים, פוטנציאל כלכלי שטרם מומש בשל קושי לגייס כספים. לרוב, בעת רכישת מניות בחברה, משקיע הקיבוץ כספים בחברה. על מנת לפתור את אותה בעיה "תזרימית" שמנעה מהחברה להתפתח. פסק דין שניתן לאחרונה (15.11.17) בבית משפט השלום בירושלים. מדגיש את החשיבות הרבה שיש בהסדרת הסיווג של כספים אלו מראש. במילים אחרות, האם מדובר בהלוואה אישית שנותן הקיבוץ לשותף בחברה. או לחילופין מדובר בהשקעות של הקיבוץ בחברה או כל סיווג אחר. במקרה שהחברה לא תצליח "להתרומם" הדברים חשובים במיוחד. על מנת לתת מענה לשאלה צריך להחזיר את הכספים לקיבוץ, אם בכלל. בשל חשיבותו של נושא זה בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.
תיאור מקרה – שותפות והשקעות.
באותו עניין עסקינן בצדדים, אנשים פרטיים. אשר שררה ביניהם היכרות כתוצאה מכך שבעברם עבדו באותו מקום עבודה. בשנת 2009 הייתה בבעלות הנתבע חברה שעסקה בתחום הפעלת בית חכם. – "בית שבו האמצעים האלקטרוניים בבית מופעלים על ידי שלט או אף מרחוק באמצעות מחשב".
במועד כלשהו בשנת 2009, הציע הנתבע לתובע לשתף אותו בחברה. הצדדים ניהלו מגעים ואף הכינו טיוטת הסכם. במסגרתה כתבו כי יקצו לתובע מניות בחברה בחלקים שווים, תמורת השקעות בסך 600,000 ₪. אולם לא חתמו על טיוטת ההסכם. למרות האמור, הצדדים לא חלקו על כך שבמהלך התקופה בין חודש יוני 2009 ועד חודש פברואר 2010. העביר התובע לנתבע, במספר הזדמנויות שונות, סכומי כסף גדולים. שסכומם המצטבר עולה על 500,000 ₪.
הלוואה אישית.
בכתב התביעה טען התובע כי הוא מסר כספים אלו לנתבע כהלוואות אישיות ולכן הנתבע חייב להשיבן. מנגד טוען הנתבע כי התובע השקיע כספים בחברה כהלוואת בעלים רשומה. מתוך כוונה בעתיד לקטוף אותה חזרה מרווחיה, ולא כהלוואה פרטית לנתבע. עת הבין התובע כי החברה כשלה, הוא הגיש את תביעתו דנן.
דיון – המוציא מחברו עליו הראיה.
בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה הידועה לפיה המוציא מחברו עליו הראיה. על כן, על בעל הדין שתובע את חברו הנטל להוכיח את גרסתו ואת עילת תביעתו במשפט. הואיל ובמשפט אזרחי עסקינן, יבחנו את ראיות הצדדים לפי מאזן ההסתברויות.
השקעות ולא הלוואות.
בענייננו קובע בית המשפט כי לאחר שעיין בחומר הראיות שהביאו לפניו, ושמע את עדויות הצדדים. ובעיקר, לאחר שבחן את התנהלות התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה. הוא סובר כי רוב האינדיקציות מצביע על כך שסכום התביעה עבר מהתובע לנתבע כהשקעה בחברה, ותו לא. לפיכך, יש לדחות את טענות התובע כי היו אלה הלוואות אישיות שנתן לנתבע.
כך, בית המשפט מציין כי ביחס לסכום של 100,000 ₪. (שהוא שני סכומים מצטברים 40,000 ₪ ו-60,000 ₪). ערכו הצדדים מסמכים כתובים והגדירו בהם את הסכומים האמורים כהלוואות – ו"מכלל הן נשמע לאו" ביחס לשאר הסכום.
הימנעות מהבאת ראיה.
כמו כן מציין בית המשפט כי מעדות התובע עולה כי הוא התייעץ עם רואה חשבון בתקופה הרלבנטית להידברות הנתבע. לא זו בלבד, התובע שמע בעצת רואה החשבון האמור. ולכן בסופו של יום, כך לטענת התובע עצמו, הוא לא הסכים להיות שותף בחברה. ברם, חרף הרלבנטיות לכאורה לעדות של רואה החשבון האמור. בפרט, בשאלת סיווג הכספים שהעביר התובע לנתבע במועדים הרלבנטיים לתביעה. האם אפשר להגדירם כהשקעות או הלוואה אישית – לא הזמין התובע את רואה החשבון למתן עדות במשפט. בית המשפט קובע כי בנסיבות אלו חל הכלל. שלפיו בהימנעו של בעל הדין מהבאת ראיה רלבנטית. חזקה היא כי הבאת אותה ראיה הייתה פועלת דווקא לרעתו.
מחלוקת.
כמו כן מציין בית המשפט כי במהלך פעילותה העסקית התגלעו מחלוקות בין החברה לבין יועץ ששכרו הצדדים. אותו יועץ ניהל הליך בוררות שבו עתר לחייב את החברה וכן את התובע והנתבע בענייננו בסכום של כרבע מיליון שקלים בגין שכרו. באותה מסגרת הגיש התובע תביעה שכנגד נגד היועץ וטען כי אינו מבעלי החברה אלא הוא הלווה כספים באופן אישי לנתבע, אך בשל הכשלים בייעוץ שסיפק היועץ, כסף זה ירד לטמיון ולכן על היועץ, כך טען התובע, לפצות אותו בגין נזקיו הממוניים. בהליך נתן הבורר פסק דין שקיבל את תביעת היועץ נגד החברה, ודחה אותה ככל שהיפנו אותה אישית נגד התובע והנתבע בענייננו.
בוררות הנוגעת לעניין ההלוואות/השקעות.
בנוסף, בפסק הבוררות דחו את התביעה שכנגד שהגיש התובע נגד היועץ, בכלל זה, דחו את טענתו לפיה הכספים שהעביר כאמור לנתבע הן הלוואות אישיות. את פסק הבוררות הזה אישר בית המשפט המחוזי והתובע לא הגיש בקשה לביטולו, חרף ממצאיו וקביעותיו ביחס לטענותיו. לפיכך, בית המשפט קובע כי פסק הבוררות הוא חלוט ומחייב גם במסגרת ההליך שבפניו ומהווה טעם נוסף לדחיית התביעה.
פסק הדין – דחיית התביעה.
לאור האמור לעיל, בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע. תוצאות פסק הדין מוכיחות עד כמה חשוב לערוך הסכם אשר ישקף את כוונת הצדדים.
* ת"א (שלום י-ם) 29343-10-13 ארנון אשד נ' פיליפ פאר (פורסם בנבו, 15.11.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
