לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוצאה מחברות וקיפוח זכויות המיעוט

 

כלל יסוד הוא שבעלי מניות הרוב בתאגיד, לרבות אגודה שיתופית, זכאים ליהנות משליטתם. ולכוון את פעולות התאגיד. יחד עם זאת, המציאות מלמדת כי מצב דברים זה עלול להביא לניצול הכוח שבידי הרוב יתר על המידה. על חשבון בעלי מניות המיעוט. הנטל המוטל על בעלי האחזקות הטוענים לקיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. ומשהובאה הוכחה כזו, יעבור הנטל לכתפי הרוב. להצביע שפעל כדין, וכי פעולתו אינה מהווה קיפוח המיעוט. סוגיה זו רלוונטית לאגודות שיתופיות. ומעת לעת עולה השאלה האם יש בהחלטה שמתקבלת באגודה משום קיפוח המיעוט.
ראשית יש לדעת כי מקובל להסיק כי התרחש קיפוח המיעוט כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: פגיעה במבקש, וגרימת עוול.

 

קיפוח המיעוט.

מצאתי לנכון להביא בפניכם בתמצית פסק דין אשר ניתן לאחרונה ועסק בסוגיית קיפוח המיעוט*. הנתבעת באותו עניין, היתה אגודה שיתופית חקלאית. העוסקת בעיקר בגידול ענבי יין, ייצור יינות, עיבודם ושיווק מוצריה. כאשר 75% מההון הוחזק בידי כורמים פרטיים.

 

תקנון.

חלק מהכורמים הפרטיים פנו לרשם האגודות השיתופיות, בתביעה לתקן את פנקס החברים של האגודה. ולהשיב את רישומם כחברים. הנתבעת סברה שחברותם של כורמים אלה פקעה אוטומטית. משום שלא עמדו בתנאי הקבוע בתקנון האגודה. לפיו החברות באגודה נפסקת כאשר הכורם חדל להיות בעל 40 קנטר ענבים. שהם כ- 12 טון (להלן: "התנאי").

 

פקיעת חברות והוצאה מחברות.

הרשם אמנם סבר כדעת האגודה. אך בית המשפט סבר אחרת, וקבע כי הליך הפסקת החברות האוטומטי היה פסול. בפסק הדין נקבע כי הוצאה אוטומטית מחברות באגודה שיתופית. פוגעת בזכות הטיעון, שהיא מכללי הצדק הטבעי שראוי לכבד ולשמור. משכך, התנאי אינו יוצר פקיעה אוטומטית של החברות. פקיעת חברות מהאגודה לפי תנאי זה תעשה רק לאחר מתן זכות השימוע לחבר הנוגע בדבר. ולאחר שהתקבלה החלטה כדין על ידי המוסד המוסמך באגודה. פסק הדין ביטל את השלילה האוטומטית של החברות. והורה להחזיר את קבוצת הכורמים לשורות האגודה.

 

תקנון חדש.

כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין כאמור, הפיצה האגודה בין חבריה הצעת החלטה של האסיפה הכללית. ולה צורפה טיוטה לתקנון חדש שבכוונתה להביא לאישור. בטיוטה זו הציעה האגודה לבטל, בין השאר, את חיובו של כל חבר להיות בעל כרם. ויבול של 40 קנטר ענבים בשנה. כמו כן ביקשה האגודה לשנות את סיווגה מאגודה חקלאית לאגודה יצרנית. וזאת על מנת לאפשר לחברים לפדות את המניות שאחזו בהן בערכים ריאליים.

 

תביעה ייצוגית על ההוצאה מחברות.

חודשים ספורים לאחר מכן, ועל אף כוונתה של האגודה לבטל את התנאי, על פי שנקבע בפסק הדין. התקיימו הליכי שימוע לאותם החברים שלא עמדו בתנאי. ובסופם נקבע כי יימחקו מפנקס החברים.
אותם חברים שחברותם באגודה נשללה לאחר הליכי השימוע, הגישו תובענה ייצוגית נגד האגודה. בטענה שהפקעת חברותם באגודה על פי התנאי שבתקנון קיפחה אותם ויש לבטלה. יצוין כי תוך כדי ניהול התביעה אושר התקנון החדש של האגודה.

 

טענות התובעים – קיפוח.

בין טענות התובעים עלתה הטענה כי סמיכות הזמנים בין ההוצאה מחברות לבין תיקון התקנון. מעלה חשד שהאגודה פעלה באופן שעלול לקפח אותם. באמצעות העברת עושר ששייך לכל הקבוצה לידי קבוצה קטנה יותר. מסיבה שאינה רלוונטית למטרת הקבוצה. התובעים טענו עוד כי הזכויות לפי התקנון החדש היו מיטיבות עם התובעים. שאינם כורמים פעילים. והדרתם ממנו מגדילה את חלקם של מי שהם כורמים עד היום, על חשבון חלקם של התובעים. ומעבירה אליהם את ההון שנצבר בעמל רב של דורות של כורמים, שחדלו מלגדל כרמים.
בית המשפט דן בתביעה הייצוגית וקבע כי אמנם סמיכות הזמנים אכן מטילה חשד על האגודה אך יחד עם זאת האגודה עמדה בנטל להוכיח כי פעלה כדין, ומשום כך דין התביעה להידחות.

 

רשם האגודות השיתופיות.

סמיכות הזמנים של תיקון התקנון לעדכון פנקס החברים נבעה מהחלטת הרשם. שסבר כי קיים צורך בביצוע שתי הפעולות בסמיכות זמנים. בית המשפט אינו רואה בכך שהאגודה מבקשת לשנות את הזכויות ההוניות ואת מבנה האגודה כדי להתאימה לתפקידה כתאגיד מסחרי משום קיפוח.
יתרה מזו, קיימת אבחנה אמיתית בין התובעים לבין החברים האחרים באגודה שנטלו חלק בזמנים הקשים ושילמו מחיר כלכלי יקר בעבור החברות באגודה. אם כך, תמוה מדוע מבקשים התובעים כעת להחיל שוויון כזה בשנים הטובות שעה שלא היה שוויון בשנים הקשות.

 

עילת הקיפוח בהוצאה מחברות.

האגודה פעלה במשך שנים רבות להפעלת הסעיף הרלוונטי בתקנון והוכיחה כי במהלך השנים הוציאה משורותיה חברים שלא עמדו בתנאי, ומשכך עילת הקיפוח אינה מתקיימת. ראוי לזכור כי התובעים ידעו אודות התנאי שבאי שווק הענבים, ידעו שאינם נחשבים חברים, ועל כן טענתם היחידה והנכונה שבהוצאתם גדל חלקם של הנשארים אין די בה כדי לקבוע שקיים קיפוח שיש לאיינו. שינוי התקנון, כשלעצמו, מעיד על שינוי העתים, על סדרי ערכים שונים בין החברים לבין עצמם ולבין האגודה.

 

*ת"צ (מחוזי-מרכז) 32223-03-10 יוסף גדעון לויטה ואח' נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית, לפני כב' השופטת אסתר שטמר (פורסם בנבו, 3.11.2015).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הסגת גבול במושב

שאלה: הנני מחזיק בנחלה במושב. לפני שנים רבות פלש בעל הנחלה הסמוכה לשטחי וכעת הוא משתמש בחלק מנחלתי. לטענת השכן לא מדובר בפלישה. מה באפשרותי

אחריות לנפילה בשטח הקיבוץ

שאלה: הנני חבר קיבוץ, האם אני זכאי לפיצויים מהקיבוץ בגין נזקי גוף שגרמה לי נפילה בשטח המשק?   תשובה: במקרה דומה לשאלתך דן ממש לאחרונה

Call Now Button