לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ועד אגודה סטה מהחלטתו- מה עושים? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

לא אחת פונים למשרדי חברי קיבוץ/מושב בשאלה מה ניתן לעשות אם ועד אגודה פועל בניגוד להחלטה שקיבלה האגודה בעניינם. פעמים שהתנהלות זו של ועד אגודה נובעת מהרצון להיטיב עם חבר אחר על חשבונם. פסק דין שניתן לאחרונה (28.1.19) בבית משפט השלום בירושלים* עסק במקרה מעין זה, והציג דרך לתקיפת התנהלות זו של ועד אגודה. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.  

תיאור מקרה – נחלה במושב.

באותו עניין החזיקו התובע ורעייתו בנחלה במושב. נחלה זו מורכבת מחלקה א' עליה בנויות יחידות המגורים וחלקה ב' שיעודה פעילות משקית. מאחר וחלקה ב' היתה קטנה ביחס ליתר נחלות המושב הוקצה לתובע שטח נוסף כחלקה ב'. אולם, על רקע חוסר הסכמה עם בעלי זכויות אחרים בשטח הנוסף הוצע לתובע על ידי המושב, בשנת 2011, להחליף את השטח שהוקצה לו בשטח אחר, וכך היה. 

תביעת חברה אחרת במושב.

בשנת 2012 הגישה חברה אחרת תביעה כספית נגד המושב. לאחר הגשת התביעה נחתם בין אותה חברה למושב הסדר פשרה לפיו בתמורה לויתור על התביעה הכספית, מתחייב המושב לפעול להגבלה של ניצול חלקה ב' של התובע, הגובלת בשטח של אותה חברה, תוך התחייבות לא להגיש לוועדות התכנון בקשה לשינוי יעוד שטח זה,  וכן תוך התחייבות להתנגד לכל בקשה לשינוי יעוד השטח. המושב והחברה לא יידעו את התובע בדבר הסדר הפשרה, שעל כריתתו נודע לו רק לאחר מעשה.

טענות התובע – "גרם הפרת חוזה"

בכתב התביעה, שהוגש נגד החברה והמושב, טען התובע כי זכויותיו בחלקה ב' נפגעו קשות מהסדר הפשרה וביקש מבית המשפט לבטלו בעילה של "גרם הפרת חוזה". עילה זו קבועה סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפיו: "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".  יצוין כי עוולת גרם הפרת חוזה היא עוולה בפני עצמה ולא נדרש יסוד של נזק כתנאי לקיומה. בבחינת עוולה של גרם הפרת חוזה יש לבחון את חמשת התנאים המקימים אותה : א. חוזה מחייב כדין. ב. הפרת החוזה. ג. גרימת הפרה. ד. ביודעין. ה. היעדר צידוק מספיק. 

פגיעה בנחלה- הוכחה מפרוטוקול ועד אגודה.

להוכחת קיומו של חוזה הציג התובע את פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה (ועד אגודה) בעניין החלפת השטחים שבוצעה בעניינו כאמור. בפרוטוקול נכתב כי השימושים בשטח החלופי שניתן לתובע לא יפלו מערכם ביום עריכת הפרוטוקול (אז הייתה קיימת אופציה להגשת בקשה עתידית לשינוי תכנון). בפסק דינו מציין בית המשפט כי לא נחתם הסכם כתוב בין התובע למושב, אולם היעדר מסמך כתוב אין בו כדי לאיין קיומו של חוזה מחייב. הסכם כזה ניכר מבחינת מכלול התנהלות הצדדים, על פי אמות מידה אובייקטיביות, כאשר חוזה יכול שייווצר אף ללא חתימה על מסמך כלשהו.

ההסכם.

בענייננו נקבע, כי במועד כתיבת הפרוטוקול נוסחה כוונת הצדדים להתקשר בחוזה. וניכר ממנו כי הצדדים הגיעו להסכמה מלאה עם התובע על תנאי ההסכם. לכן, אין בהעדר הסכם כתוב כדי לפגום בכך שנכרת הסכם. מהפרוטוקול עולה מחויבות המושב להחלטות שיצרו אינטרס הסתמכות אצל כל הנוגעים להחלטה. כלומר, נמצא שבין המושב לבין התובע נכרת חוזה מחייב כדין. הוא היסוד הראשון שיש לבחון בעוולה של גרם הפרת חוזה.

הסכם הפשרה.

לעניין הפרת ההסכם וגרימת הפרתו, קבע ביהמ"ש כי בהסכם הפשרה הייתה כוונה להפר את יכולתו העתידית של התובע. לקבל היתר לשימושי בניה עתידיים. הסכם הפשרה מאיין את האפשרות כי בעתיד יוכל התובע להגיש בקשה לשינוי יעוד. בשעה שהאגודה התחייבה לא להגיש לוועדות התכנון ואף להתנגד לכל שינוי יעוד השטח. בית המשפט קובע כי העובדה שבזמן חתימת הסכם הפשרה לא היה אישור לשימוש שאינו חקלאי. אין בה כדי להוכיח שהסכם הפשרה אינו מפר את ההסכם בין התובע למושב. בהסכם הפשרה הגבילו את זכותו של התובע לקבל אישור לשינוי יעוד הקרקע. תוך הבטחה שהמושב יתנגד לבקשה כזו אם יגיש אותה. הסכם כזה יש בו כדי לקפח את זכויותיו העתידיות של התובע אף אם אין וודאות כי יאשרו את בקשותיו.

הפרת הסכם של חברת המושב וועד האגודה.

יוצא איפוא, כי הנתבעות (החברה והמושב) הפרו את ההסכם עם התובע. בית המשפט ממשיך וקובע כי את ההפרה של ההסכם עשו הנתבעות ביודעין.

שיקולי האגודה.

לעניין העדר הצידוק המספיק. בית המשפט קובע כי אמנם לאגודה שיתופית הסמכות לשקול שיקולים תכנוניים ביחס לאופן הקצאת המגרשים. אולם סמכות זו אינה פוטרת את האגודה מלפעול בהתאם לכללי הצדק ותום הלב. וכאשר עסקינן במגרש שנתנו לתובע, חתימת חוזה עם תושב אחר. אשר יש לו השלכות על זכויות התובע במגרש שהיקצו לו, מאחורי גבו וללא תיאום עמו, אינם עומדים בכללים אלו. בעניין זה, רצונה של הנתבעת למנוע פגיעה בשווי הנכס ובאיכות חייה. אינו מהווה צידוק מספיק להפרת הסכם קודם שחתמו עם התובע. אף הרצון של המושב להגיע להסכם פשרה על מנת להימנע מהתדיינות משפטית אחרת. אין בו כדי להצדיק פגיעה בצד ג' שאיננו צד לסכסוך ביניהם. משכך, בית המשפט קובע כי את המעשה ביצעו ללא צידוק מספיק.

פסק דין – ביטול הסדר הפשרה בין החברה לועד האגודה.

לאור האמור לעיל קיבל ביהמ"ש את התביעה והוא מורה על ביטול הסדר הפשרה שחתמו הנתבעות.

* ת"א (שלום י-ם) 63222-01-15 עו"ד גרא קורן נ' אמנדה לינד (פורסם בנבו, 28.01.2019).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חנות קיבוצית
חנויות בקיבוצים

"זכינו לביקור" דיווח לי מרכז המשק של קיבוץ בדרום הארץ. עוד לא חלפה יממה ופנה אליי מרכז משק של קיבוץ נוסף "זכינו לביקור". ואכן, נציגים

Call Now Button