לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הבטחה שלטונית/ מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות. על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה (הבטחה שלטונית). כך גם סבר קיבוץ בדרום. שביצע השקעה של מיליוני ₪  בשדרוג תשתיות המים. כשסרב משרד החקלאות להעניק לו את התמיכה בגין ההשקעה. עתר הקיבוץ לבג"ץ. פסק דין בעתירה נתן בית הדין הגבוה לצדק לאחרונה (5.1.20). ומפאת חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – משרד החקלאות – העלאת תעריפי המים.

ברקע לאותו עניין עומד הסכם שחתמו בשנת 2006 משרד החקלאות ונציגי החקלאים. שעניינו סיוע למשקים חקלאיים עקב העלאת תעריפי המים. מתוקף הסכם זה, במשך השנים. נתן אוצר המדינה תמיכות לחקלאים. כדי לאפשר להם להתמודד עם ייקור המים. במסגרת נוהל שפירסמו בחודש מרץ 2017, קבעו. כי חקלאי אשר צרך מים שתעריפם עלה לשם השקיית שטחים המשמשים לייצור חקלאי. ואשר הגיש תכנית השקעה לצוות ליישום ולביצוע. יהיה זכאי להגיש בקשה לסיוע. שתענה על התנאים שפירטו בנוהל.

אולם, ביום 30.1.2017 תיקנו את חוק המים. אשר קבע תעריף מים אחיד לכלל הצרכנים החקלאיים. לגבי מים שמספקת מקורות. תיקון זה גרם להוזלה בתעריפי המים שמספקת מקורות מצד אחד. וייקור עלויות המים המסופקים מהפקה פרטית מצד שני. פועל יוצא מכך, היקף התמיכה הכספית שנתנו לצרכני מקורות ירד. עקב התיקון לחוק, חתמו ביום 1.7.2018 הסכם חדש. בין משרד החקלאות והחקלאים.

בקשת הקיבוץ לתמיכה.

בין לבין העבירו למינהלת ההשקעות במשרד החקלאות את בקשת הקיבוץ. לתמיכה בסך של 2,680,400 ₪, לאור השקעות שביצע כאמור. אלא שהדיון האחרון שקיימה המינהלת לבחינת בקשות בנוגע להסכם 2006, התקיים ביום 6.8.2017. יום אחד לפני שבקשת הקיבוץ עברה אליה. באותו דיון דנו ב-46 בקשות ואישרו אותן. אלא שלא הוציאו בגינן כתבי אישור. לאור ניצול מלוא התקציב שהקציבו לשנת 2017 לתמיכה בחקלאים צרכני מקורות. לכן, דחו את בקשת הקיבוץ לשנת 2017. ודנו בה רק לאחר פתיחתה מחדש של המינהלת, לפי הקריטריונים שקבעו בהסכם 2018. על פיהם יתרת הזכאות של הקיבוץ עמדה על סך של 1,615,136 ש"ח (בלבד). דחייה זו הולידה את עתירת הקיבוץ.

בעתירה טען הקיבוץ כי השקיע בשדרוג תשתיות המים. בהסתמך על כך שישופה על פי הנהלים של המשרד. הקיבוץ טען כי מדובר בהבטחה שלטונית לשיפוי. וכי הופלה לרעה לעומת חקלאים אחרים שהיו במצב זהה לשלו. אשר כן זכו בתקצוב המובטח.

פסק דין בג"ץ.

בפתח פסק דינו קבע בג"ץ כי אמנם מתוקף תפקידה כנאמן הציבור, חייבת הרשות המנהלית להתחשב באינטרס ההסתמכות של הפרט. כדי שעיקרון ההסתמכות יחול במקרה קונקרטי, על הטוען לו להוכיח כי הוא היה סביר בנסיבות העניין. אך גם אז, הסתמכות הפרט אינה מגבילה את סמכותה של הרשות, אלא מהווה אך שיקול אחד מתוך השיקולים האחרים שעליה לבחון בתוך מכלול שיקוליה. כך נפסק לא אחת כי אין לאדם זכות קנויה לכך שמדיניות כלכלית עליה התבסס תימשך. זאת על מנת לשמור את חופש הפעולה של המינהל בתחום הכלכלי ולהבטיח כי הרשויות יוכלו להגיב להתפתחויות מבלי להיות כבולות למדיניוּת שאינה הולמת עוד את צרכי הציבור.

לאור הלכות אלו, קובע בג"ץ, כי הסתמכות הקיבוץ על תמיכות משרד החקלאות אינה יכולה לסייע בידו. הקיבוץ ידע, או לכל הפחות היה צריך לדעת, כי מדובר בתקציב סגור אשר יחולק בשנים הרלוונטיות לפי הקריטריונים וההסדרים שנקבעו בהסכם. על כן, גם אם בקשת הקיבוץ הייתה נידונה בוועדה ביום 6.8.2017, בהעדר תקציב, הקיבוץ לא היה זוכה בתמיכה המיוחלת.

הבטחה שלטונית.

לעניין טענת ההבטחה השלטונית מדגיש בית המשפט כי לשם הוכחת קיומה, יש להראות תחילה, כי אכן ניתנה הבטחה בצורה מפורשת וחד-משמעית. בשלב השני, מתן תוקף משפטי לאותה הבטחה מותנה בקיומם של שלושה תנאים: (א) נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה; (ב) לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי; (ג) נותן ההבטחה הוא בעל יכולת למלא אחריה. גם במצב דברים בו מוכח כי אכן ניתנה הבטחה שלטונית, הרי שעובדה זו לבדה לא מובילה בהכרח למסקנה כי נותן ההבטחה מנוע מלסטות או לסגת ממנה אם קיים צידוק חוקי לכך.

 בג"ץ קובע כי בענייננו, לא ניתן לקרוא את ההסכם כהבטחה שלטונית להמשך התמיכות באותם שיעורים, ללא יכולת לשנות שיעורים אלה. כאמור, הסכם 2006 לא היה סוף פסוק. לאחריו פורסם נוהל 2017, תוקן החוק ואף נחתם הסכם 2018. במסגרת ההסכמים אף נקבע באופן מפורש כי חלוקת כספי התמיכות תיעשה בהתאם למגבלות התקציב. מכאן מתבקשת המסקנה כי לא מדובר בהבטחה שלטונית. בג"ץ מדגיש כי אין להתייחס להחלטה שניתנה במסגרת מדיניות כלכלית כאל הבטחה שלטונית. על כן, אף לו ניתנה לקיבוץ הבטחה שלטונית, על פניו, רשאי היה משרד החקלאות לשנותה עקב התמורות שחלו במשק המים.

אפליה.

לעניין טענת האפליה, נקבע כי הקיבוץ לא הביא ולו מקרה קונקרטי אחד של חקלאי הנמצא במצב זהה לשלו וקיבל תמיכה בהתאם להסכם 2006. לעומת זאת, משרד החקלאות הראה כי יחד עם הקיבוץ היו למעלה מ-40 חקלאים נוספים אשר הגישו את בקשותיהם לסיוע באיחור כמותו.

לפיכך, העתירה נדחתה במלואה.

* בג"ץ 2020/19 קיבוץ נחל עוז נ' מדינת ישראל משרד החקלאות (פורסם בנבו, 05.01.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור"
מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו.
עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק:"איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור". 

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button