במסגרת ליווי משפטי לקיבוצים אנו ממליצים ובהתאם גם עורכים הסכמים מול נותני שירותים קבלניים. וזאת על מנת למנוע החשיפה המשפטית לתביעה כספית בגין יחסי עובד מעביד. למשל בנושא פיצויי פיטורים. לאור נסיונו של משרדי בניהול ההגנה בתביעות מסוג זה עבור קיבוצים. בחרתי לחדד בפניכם את הסוגיה וחשיבותה. ההלכה הפסוקה בישראל קובעת כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב ל"סטטוס". ואת המעמד מחליטים הצדדים על פי נסיבות העניין כהווייתן. את ההכרעה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד, קובעים בהתאם למכלול הסממנים והתמונה הכוללת.
חשבונית לעומת משכורת.
משמעותה של הלכה זו היא כי גם אם קיבוץ מקבל שירותים מספק מסוים על בסיס חשבונית, להבדיל ממשכורת. יכול בית הדין לעבודה לקבוע בעתיד, כתוצאה מתביעה שיגיש הספק, כי על פי המבחנים שקבעה הפסיקה יש לראות בספק כעובד של הקיבוץ. במצב כזה יהיה זכאי הספק לכל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, לרבות פיצויי פיטורים. כך למשל, בעבר סקרתי בטור זה תביעה שהגיש רופא שיניים כנגד קיבוץ מלקוחותיי. לאחר 26 שנה בהן נתן שירותי רפואת שיניים לאותו קיבוץ באמצעות חשבונית. בתביעתו טען רופא השיניים כי למעשה היה עובד של הקיבוץ. ומשהפסיקו את עבודתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים של למעלה מ-500 אלף ₪. בסופו של דבר אחרי ניהול ההליך, לרבות חקירות וסיכומים ביהמ"ש דחה תביעה זו.
הסכם עבודה.
נושא זה ממשיך להעסיק את בתי הדין חדשות לבקרים. דבר המדגיש את החשיבות של עריכת הסכם באמצעות עו"ד המתמחה בתחום. אסקור בפניכם פסק דין ממש מהעת האחרונה (24.8.17) מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
תיאור מקרה – מורה למוסיקה ותנועה.
באותו עניין לא היתה מחלוקת כי התובעת לימדה שיעורי מוסיקה ותנועה בגנים השייכים למחלקת הגיל הרך של הקיבוץ. במשך כ-30 שנים, עד ליום 24.7.13. התובעת עבדה וקיבלה תמורה 10 חודשים בשנה. כאשר היו חגים לא הפחיתו את התמורה ששולמה לתובעת. התובעת גם עבדה עם ילדי הגן בארגון שני אירועים בכל שנה – מסיבת חנוכה ומסיבת סוף השנה. התובעת הביאה אתה אקורדיון וחלק מהכלים שבהם השתמשו הילדים, חלקם היו שייכים לגן. מלבד העבודה אצל הקיבוץ הנתבע עבדה התובעת בגנים נוספים ביישובים סמוכים. את כל עבודת התובעת בכל הגנים היא ביצעה על בסיס חשבוניות מס שמסרה.
יחסי עובד – מעסיק.
בכתב התביעה טענה התובעת כי למרות שכאמור קיבלה את התמורה על בסיס חשבונית. בפועל היו יחסי עובד מעביד בינה לבין הקיבוץ. ועל כן, משהפסיקו את עבודתה, היא זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 90,000 ₪. הקיבוץ הכחיש טענה זו וביקש לדחות את התביעה.
עובד לעומת עצמאי.
בראשית פסק דינו מציין בית הדין כי המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע העבודה, כ"עובד" או כ"עצמאי". הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: החיובי והשלילי. מן הפן החיובי חייב להיות של מפעל שאפשר להשתלב בו. ובנוסף כי הפעולה היא חלק מהפעילות הרגילה של המפעל. כמו כן מבצע העבודה צריך להיות חלק מן המערך הארגוני הרגיל של המפעל. ככל שהתשובה חיובית, ייבחן הפן השלילי: האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו ומשרת את המפעל כגורם חיצוני.
מבחני עזר ב"מבחן המעורב".
קיימים מבחני עזר נוספים, אשר כל אחד מהם אינו מכריע בפני עצמו אך יש לו חשיבות לעניין יצירת התמונה בכללותה. למשל: מהי ההסכמה לגבי אופן ההעסקה, האם מבוצעת העבודה באופן אישי, אופן הדיווח לרשויות. כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים, האם קיימת בלעדיות למעסיק, כפיפות מבצע העבודה וכדומה.
מבחן ההשתלבות.
בעניין מבחן ההשתלבות מקבל בית הדין את גישת הקיבוץ לפיה ספק אם השיעורים שנתנה התובעת הם חלק אינהרנטי – שבלעדיו אין – ממערכת חינוך גיל הרך בקיבוץ. נקבע כי אמנם השיעורים שנתנה התובעת העשירו את חינוך ילדי הגן, בדומה לחוגים אחרים, אולם הפעולה המרכזית של הגן היא זו שמאורגנת ומועברת על ידי הגננות והסייעות. לכן קשה לומר שהפן החיובי של מבחן ההשתלבות מתקיים בנוגע לעבודה שבוצעה על ידי התובעת.
"הפן השלילי".
אשר ל"פן השלילי" של מבחן ההשתלבות, השאלה היא כאמור האם הוכח כי התובעת הייתה "בעלת עסק משלה". בעניין זה הזכיר בית הדין כי במהלך תקופה ארוכה מאוד של כ-30 שנים, התובעת ניהלה תיק כעובדת עצמאית, עבדה במספר גנים, בתקופות שונות, הגדירה את עצמה כ"עצמאית" ונתנה חשבוניות מס. התובעת אף הודעת בעדותה כי לא ראתה את עצמה כעובדת שכירה וכן היתה מודעת ל"יתרונות" מעמדה כעצמאית ולכן קיזזה הוצאות דרך תיק הניכויים. בית הדין קובע כי התובעת הייתה "בעלת עסק משלה". לפיכך הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לא מתקיים בענייננו.
יחסי קבלן – מזמין.
באשר לבחני העזר הנוספים מציין בית הדין כי התובעת הביאה חלק מהכלים שבהם השתמשו הילדים, וחלק מהכלים היו בגן. כמו כן, התובעת לא נדרשה להשתתף בישיבות צוות בגן, או בימי היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים. לפי עדותה "מדי פעם" הוזמנה לימי גיבוש שהתקיימו.
פסק דין – דחיית התביעה.
בסופו של דבר, בהתאם לכלל המאפיינים, ביניהם מבחן ההשתלבות על שני פניו, קובע בית הדין כי לא התקיימו אצל התובעת הדרישות שבדין על מנת לראות בה כ"עובדת" של הקיבוץ. בהעדר יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, דוחה בית הדין את התביעה.
* סע"ש (אזורי ת"א) 22499-08-15 תמר פרכטר נ' קיבוץ חפץ חיים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 24.08.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
