ביטול הסכם מתנה להעברת זכויות במשק חקלאי

אני מבקש לבצע ביטול הסכם מתנה במסגרתו אני ואשתי העברנו את זכויותינו במשק החקלאי לבתנו. אנו מבקשים לבטל המתנה לאור התנהגותה המחפירה של בתנו כלפינו. האם אוכל לעשות זאת?

תיאור מקרה – ביטול הסכם מתנה.

בפסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בנצרת[1], הוא דן בסוגיה זו שוב. זאת במסגרת תביעת אב לביטול הסכם מתנה שערך עם בתו. במסגרתו העביר אליה את זכויותיו במשק החקלאי. באותו מקרה, האב ובתו ציינו במבוא להסכם המתנה, כי על הבת למלא אחר הוראות צוואת האב. זו מטילה עליה חובה לאפשר לבת זוגו מגורים לצמיתות במשק ללא תשלום. בהתאם להסכם החלה הבת לבנות במשק את ביתה. זמן קצר לאחר מכן, פרץ סכסוך בין הצדדים. התובע (האב) טען, כי הסכם המתנה הינו תולדה של מניפולציות רגשיות. ולחצים בלתי פוסקים מצדה של הבת. כמו כן, בסמוך לאחר החתימה על הסכם המתנה, החלה הבת לנהוג כלפיו בחוצפה. לנבל את פיה, להשליך לעברו חפצים ולהתנהג בצורה מחפירה ומבישה. תוך הפרת התחייבותה לספק כל צרכיו.

דיון – חוק הירושה.

בית המשפט התייחס לסעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). אשר קובע שני מקרים חלופיים שבהתקיים אחד מהם- הסכם יהיה חסר תוקף חוקי. א. עסקינן בהסכם בדבר ירושתו של אדם שכתבו עוד בחייו (סעיף 8(א) לחוק הירושה). ב. עסקינן במתנה שאדם נותן על מנת שהמקבל יקבל אותה רק לאחר מות הנותן (סעיף 8(ב) לחוק הירושה).

על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש את סעיף 8(א) לחוק הירושה על דרך הצמצום המרבי ובקפדנות חמורה. לאור כך שהינו מגביל את חופש החוזים. משכך, קבעו כי יש להבחין בין 2 אפשרויות. בין הסכם הנוגע לעסקאות עתידיות בעיזבון, לבין הסכם הנוגע לעסקאות בירושה. בעוד הסכם הנוגע לעסקה בירושה – בטל, הסכם הנוגע לעסקה עתידית בעיזבון – תקף.

הסכם מתנה בחיים.

בענייננו קבע בית המשפט, כי אין מקום לפסול או לבטל את הסכם המתנה בהיותו נוגד את סעיף 8 לחוק הירושה. זאת, בין היתר מטעמים פרשניים. לפיהם יש לראות בצוואה שהזכירו בהסכם, לכל היותר חיוב עתידי בעיזבון התובע ולא בירושתו. כמו כן, את הסכם המתנה יש לראות כהסכם מתנה בחיים. כאשר את השלמת הרישום יעשו במועד מאוחר יותר וייתכן אף לאחר הפטירה. ללא סתירה להוראת החוק או כהסכם מתנה משלים צוואה. יחד עם זאת, בית המשפט קובע כי בענייננו אין זו מתנה שהושלמה. אלא התחייבות לתת מתנה בלבד.

משק חקלאי – בן ממשיך.

בהקשר זה ציינו, בין היתר, כי כאשר הנושא הוא משקים חקלאיים, בדרך כלל קובעת הפסיקה, כי יש לראות במינוי "בן ממשיך" או בהסכמי מתנה משום התחייבות לעסקה במקרקעין שאינה מושלמת עד אשר יסדירו את הרישום בסוכנות וברשות מקרקעי ישראל. בהתאם לסעיף 5 לחוק המתנה תשכ"ח–1968, אם מקבל המתנה שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו רק לנוכח התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו, או בהרעה חמורה שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.

פסק דין – סכסוך משפחתי.

בית המשפט קובע כי אומנם הבת שינתה את מצבה לרעה לנוכח התחייבות האב, בכך שהתחייבה כלפי בנק לאומי למשכנתאות בתשלום הלוואת משכנתא וכן בכך שהחלה לבנות בית במקרקעי המשק, עם זאת מגיע בית המשפט למסקנה כי הבת התנהגה התנהגות מחפירה כלפי אביה. משכך, בית המשפט מבטל את הסכם המתנה (שכאמור קבעו כי היה בגדר התחייבות לתת מתנה בלבד).

עוד הוסיף בית המשפט, כי גם אם היו קובעים, כי זוהי מתנה שהושלמה, ראוי לקבוע, כי כל הסכם מתנה להעברת משק חקלאי מהורה למי מילדיו, בעודו של ההורה בחיים, הוא בגדר הסכם מתנה הכולל תנאי מפסיק מכללא, כאשר התנאי הוא חובת כיבוד הורים, בבחינת "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על הנחלה החקלאית שקיבלת מהם במתנה". תוצאת הפרת התנאי עלולה להיות במקרים המתאימים (כבעניין זה) ביטול המתנה כולה, כאשר יבחנו כל מקרה לגופו. עוד קבעו כי ככל שחלוף הזמן ממועד המתנה הוא קצר יותר, כך יש להגביר ההגנה השיפוטית על ציפיית נותן המתנה להתנהגות מכבדת של מקבל המתנה ויש להקל עמו מבחינה ראייתית, ולהיפך. 

לאור פסק הדין הנ"ל אתה יכול בהחלט לפעול לביטול המתנה.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" עוסקת בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL