לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אחריות נושא משרה להחזר ההלוואה/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

החזר הלוואה ע"י נושא משרה

מעת לעת פונים לקוחות למשרדי ומספרים, בפנים נפולות, על הלוואה שנתנו לצד ג' ולא הוחזרה. פעמים רבות מדובר בסיפור דומה. נושא משרה באותו צד ג' הצליח לשכנע אותם כי הגוף הלווה אמיד. וכי ההלוואה תוחזר עם ריבית. אולם בסופו של דבר התברר כי להתחייבות זו אין כיסוי. חשוב לדעת, כי במקרים מתאימים ניתן לנקוט בהליך משפטי ולחייבו בהחזר הלוואה ע"י נושא משרה בחברה הלווה. בסוגיה חשובה זו דן פסק דין שניתן ממש לאחרונה (29.1.19) בבית משפט השלום בנצרת*. ובחרתי להביא את עיקריו בפניכם.

תיאור מקרה – הלוואה.

באותו עניין שררו בין בעלי התובעת לבין הנתבע קשרי ידידות על רקע קשרים עסקיים. בשנת 2010  פנה הנתבע לבעלי התובעת בהצעה לעסקה. במסגרתה תעמיד התובעת הלוואה לחברה בה עבד הנתבע. הנתבע הציג בפני התובעת נתונים אודות מצבן הכלכלי השפיר של החברה, הלווה, וחברות קשורות נוספות. ורווחיהן הצפויים. הנתבע אף הציע כי החברה הלווה תעמיד לזכות התובעת בטוחה לפירעון ההלוואה. בדמות שיעבוד של מניותיה בחברת אחרת, שהינה חברה ציבורית. בסופו של דבר אכן העמידה התובעת הלוואה בסך של 2 מיליון ₪ לחברה הלווה. ואולם, לאחר מספר חודשים התברר כי חברות הנתבע קרסו עד כדי חדלות פירעון. וההלוואה לא הוחזרה.

טיעוני הצדדים – הסיכון שבעיסקה.

לטענת התובעת, מתקיימים בענייננו הרכיבים להטלת חבות אישית על הנתבע. ולהחזר הלוואה ע"י נושא משרה. בשל מצג השווא שהציג אודות מצבן הכלכלי של החברות. מנגד טען הנתבע כי כלל לא היה נושא משרה בחברה הלווה. כמו כן נטען כי הציג בפני בעלי התובעת מאזנים, דוחות כספיים, נתונים רשמיים של החברות. ונתונים שהופיעו בספרי החברה נכון למועד הצגתם. ככל שהמידע בספרי החברה לא היה אמין הרי שלנתבע לא היתה כל אחריות לכך. נטען כי החובה לבדוק את כדאיות העסקה חלה על התובעת. וכי מידת הסיכון שבעסקה היתה ידועה היטב לתובעת, כעולה משיעור הריבית שנקבעה להלוואה.

דיון – נושא משרה.

בראשית פסק דינו סוקר בית המשפט את הפסיקה. לפיה היותו של אדם אורגן או נושא משרה בתאגיד אינה מקנה לו חסינות. מפני מעשים או עוולות שביצע במסגרת תפקידו. עם זאת, במישור הנזיקי קבעה הפסיקה סייגים לתחולת החבות האישית. זאת, בשל החשש שהטלת אחריות אישית תוביל לחתירה. תחת ההגדרה של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. באותם מקרים שבהם הוטלה אחריות אישית ישירה מכוח עוולה נזיקית – הודגש כי מדובר "בנסיבות מיוחדות". הודגש כי האחריות האישית תוטל במקום שבו התנהגותו העסקית של האורגן חרגה באופן משמעותי. ממתחם הסיכונים העסקיים הסבירים ואינה ראויה להגנה. בפסיקה נקבע כי לתובע המגיש תביעה כנגד אורגן או נושא משרה. בגין הפרת חוזה שנחתם עימו על ידי החברה, היכולת לפעול בשני מסלולים אפשריים:. המסלול הנזיקי. או המסלול החוזי. עם זאת, עליו להעדיף תחילה את המסלול הנזיקי.

מצג שווא.

מכאן עובר בית המשפט לדון במקרה דנן וקובע כי הנתבע שימש כאיש כספים בכיר בקבוצת החברות המדוברות, בעל זכות חתימה, שבמסגרת תפקידו פנה לגייס כספים מחוץ למערכת הבנקאית. ברור אם כן כי הנתבע עונה להגדרת "נושא משרה", לאור מעמדו ותפקידו המרכזי בחברות. מסע השכנועים שהפעיל הנתבע על התובעת היה אגרסיבי ואינטנסיבי ולווה במצגות ונתונים שהוצגו על ידי הנתבע עצמו שהיה מצוי היטב במצבן הכספי של החברות. המצג שהוצג היה כי מדובר בחברות איתנות המצויות בצמיחה שמצבן הכספי מצוין וברשותן צבר הזמנות של מאות מיליוני שקלים והסיכוי כי החזר ההלוואה יעמוד בסכנה כלשהי הינו אפסי. אולם למעשה מצבן של החברות היה שונה בתכלית כאשר, בין השאר, כל רכושן היה משועבד והן סבלו מהפסדים כבדים. הנתבע הצליח, באמצעות מצגי השווא שלו, לשכנע את התובעת ליתן את ההלוואה.

חוסר תום לב.

בית המשפט ממשיך וקובע כי יש להחיל על הנתבע את עוולות הרשלנות וחוסר תום הלב במו"מ. באשר לעוולת הרשלנות, השאלה העיקרית היא האם יכול היה הנתבע למנוע את הנזק שנגרם לתובעת על ידי נקיטת צעדים סבירים. לדעת בית המשפט, בעניין זה אין כל קושי מיוחד שכן לו היה הנתבע פורש בפני התובעת את מלוא המידע אודות מצבן האמיתי של החברות ואמינותם של הבטחונות, היה מאפשר לה לקבל החלטה מושכלת האם לתת את ההלוואה תוך לקיחת הסיכון הגלום במצבה הכלכלי הרעוע של החברה, אם לאו. כמו כן, בענייננו קיים קשר ברור בין מתן ההלוואה לנזק שנגרם לתובעת. שכן, אלמלא מצג השווא לא היתה התובעת מקבלת החלטה לחתום על הסכם ההלוואה שהיתה בבחינתה כהנחת כספה על קרן הצבי. עוד קובע בית המשפט כי מעשיו של הנתבע מצויים ברף הגבוה של הפרת חובת תום הלב ועל פי הפסיקה בהחלט יש מקום לקבוע כי הפר את חובת תום הלב בשלב המו"מ כלפי התובעת.

לפיכך, בית המשפט מחייב את הנתבע לבצע החזר הלוואה ע"י נושא משרה לתובעת. בצירוף הוצאות משפט בסך 50,000 ₪. ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 200,000 ₪.

*ת"א (שלום נצ') 4536-11-12 עומר טל הסעים ונכסים בע"מ נ' גדי חזות (פורסם בנבו, 28.01.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פסילת שופט- אימתי ?

לעיתים, במהלך הליך משפטי המתנהל בפני בית המשפט או כל ערכאה שיפוטית מוסמכת אחרת. נוצרת אצל אחד הצדדים המתדיינים. תחושה כי למרות שההליך המשפטי טרם

אבנה לי בית, בית בקיבוץ

רחש בחדר האוכל בקיבוץ מבשר על עוד בתי קרקע חדשים שיגיעו לידי החברים עוד לפני פסח! מרגש, אך יחד עם זאת, הכול יודעים כי ליקויי

Call Now Button