כבכל עסק, גם בקיבוץ מכהנים בעלי תפקידים המוגדרים כ"נושאי משרה". אלו יכולים להיות נושאי משרה בקיבוץ עצמו או בתאגידים שבבעלותו. על נושאי המשרה, אשר מתווים את מדיניות העסקים שתחת ניהולם ומקבלים את ההחלטות לגביו, ישנן חובות על פי החוק. שהפרתן עלולה לגרור הטלת חבות על נושא המשרה לנזק שנגרם לעסק.
תביעת קיבוץ נגד תאגיד.
כך, במסגרת פסק דין בן למעלה ממאה עמודים שנתן לאחרונה בית משפט המחוזי בנצרת*. כבוד השופט זיאד הווארי קיבל, באופן חלקי, תביעה של קיבוץ ותאגיד המדגה שבבעלותו. והטיל אחריות אישית על חברי הועד הממונה בתקופה הרלוונטית לתביעה. ביהמ"ש חייב אותם לפצות את הקיבוץ בסכום הנזק שנגרם לו ולמדגה עקב מחדליהם. בגובה של עשרות למאות אלפי ₪. לאור חשיבות הדברים בחרתי להקדיש את מדורי לסוגיה זו.
נושאי משרה.
נושאי המשרה הם, למשל: מנכ"ל עסק קיבוצי, דירקטורים של תאגיד קיבוצי ומנהל עסקים של הקיבוץ. ההגדרה נמצאת בסעיף 1 לחוק החברות תשנ"ט – 1999. הקובע ומגדיר: "נושא משרה – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי. כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה. וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי".
על נושאי המשרה בתאגיד ישנה חובת זהירות באופן אישי. חובה זו קיימת גם על נושאי משרה בתאגיד מסוג אגודה שיתופית ועל חברי וועד האגודה.
אחריות נושאי משרה.
חוק החברות קבע כי על נושא משרה לפעול "ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות. ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו. או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו. ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור".
חובת אמונים.
כך גם על פי החוק נושא משרה חב חובת אמונים לתאגיד. ועליו לנהוג בתום לב ולטובתו. בכלל זה על נושא המשרה להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בתאגיד לבין מילוי תפקיד אחר שלו. או לבין ענייניו האישיים. כמו כן עליו להימנע מלנצל הזדמנות עסקית של התאגיד כדי להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר. הפרת חובת האמונים של נושא משרה היא למעשה כהפרת חוזה ההתקשרות של אותו אדם עם התאגיד.
תביעה.
תאגיד שנפגע מפעולתו של ממלא תפקיד בו, יכול לתבוע אותו בעילה נזיקית.
מנגד יש לזכור כי לא כל החלטה פחות טובה של נושא משרה תגרור קביעה בבית המשפט כי זוהי רשלנות. קיימת חזקת תקינות הנובעת מהחלת הכלל של שיקול דעת עסקי. רק במקרים מהותיים, בהם יוכיחו שברור כי נושא המשרה קיבל את החלטותיו באופן בלתי מקצועי, ו/או ההחלטות היו נגועות באינטרס אישי או נבעו משיקולים זרים – יתערב בית המשפט ויפסוק פיצויים לטובת הגורם שניזוק.
אחריות נושאי משרה בעניין הנדון.
פסק הדין בעניין המדגה של הקיבוץ סיפק דוגמאות להתנהלות לא מקצועית של נושא משרה. כך למשל ציין ביה"ד כי אותו נושא משרה הסתפק בקבלת מידע באופן פאסיבי ולא אסף מידע מהימן בעצמו. הוא לא בחן את המסמכים שהגישו בפניו ולא בדק את החלטות ההנהלה לפני שהוא חתם על כך שהוא קיבל החלטה עסקית. כך גם נושא המשרה לא ניסה לייעל או לשפר את המצב בעסק של הקיבוץ. ואף לא נקט בפעולות נגד גורם, סוחר דגים, עם חובות בהיקפים של מיליוני ש"ח ללא כל בטחונות.
המלצה על ייעוץ משפטי (גם) בנושא אחריות נושאי משרה.
זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לתביעות שמדגישות את הצורך בליווי משפטי שוטף גם לתאגיד שבבעלות קיבוץ. לתשומת הלב בעיקר לכך שדברים היו יכולים להימנע בשלבים מוקדמים. כגון סיוע בטיפול בחובות, ניסוח הסכמים עם בטוחות מתאימות לכל עסקה, מענה בשם נושאי המשרה שהינם ללא ידע משפטי לפניות של גופים אותם מלווים עורכי דין בעלי ידע משפטי בעניינים שיכולים להגיע לפתחו של בית משפט, ועוד. בעניין זה עליכם לדעת כי אף אם הנזק הוא לתאגיד עצמו, גם עליו חלה החובה להקטין את נזקיו. אחרת, לדוגמא אם יש שיהוי בגביית חוב או יצירת נזקים נוספים, בית המשפט יכול לקבוע השתתפות בתשלום אחוזים מסכום הפיצוי, כאשם תורם.
* תא (נצ') 4663-11-11 קיבוץ תל-יוסף נ' אבי בן אהרון. (נבו, 29.12.2016).
* המידע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כתבנו אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
