לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרישה ממשא ומתן

זכרון דברים.

פנה אליי חבר באחד הקיבוצים שאני מייצגת וביקש- תקדישי טור לזכרון דברים. האם הוא מחייב? האם ניתן לבצע פרישה ממשא ומתן לאחר חתימה על זכרון דברים בכל שלב? אני בטוחה שזה יעניין גם בעלי תפקידים בקיבוץ וגם חברי קבוץ. נעניתי לאתגר ובמסגרת טור זה אסקור בפניכם

פסק דין שניתן לאחרונה* דן בסוגיות אלו ממש. אקדים את המאוחר ואציין כי לאור מורכבות הנושא מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי טרם ביטול זכרון הדברים.

תיאור מקרה – הסכם מכר.

באותו עניין, התובעים ביקשו לרכוש שתי חנויות מהנתבעת, חברה קבלנית. בין הצדדים נחתם מסמך שהוכתר כ"זכרון דברים". בזכרון הדברים הוגדרו הצדדים כ"מוכר" ו"קונה" וצוין כי עניינו "בנוגע לרכישת חנויות..". הצדדים סיכמו על מחירה של כל חנות, וכן התחייב "המוכר" להשלים לחנות חניה צמודה ותוספת בניה. כמו כן נרשמה בזכרון הדברים הוראה העוסקת בהתחייבות הצדדים. בה הוסכם "להגיע לחתימת חוזה מכר עד 25 יום". הצדדים אף קבעו פיצוי מוסכם לצד אשר יבטל עסקה.

ביטול הסכם – פרישה ממשא ומתן.

הנתבעת העבירה לתובעים שתי טיוטות של הסכם מכר, אחת ביחס לכל חנות. התובעים שלחו הערות לטיוטות להן לא הסכימה הנתבעת. בסופו של יום לא נחתם חוזה מכר.

טענות התובעים – הרוכשים.

בכתב התביעה ציינו התובעים כי ניסו מספר פעמים לתאם פגישה לצורך חתימה על חוזה מכר. אך נתקלו בחוסר שיתוף פעולה. ובטענת הנתבעת כי מאחר ואין הסכמה לנוסח החוזה והמועד של 25 יום חלף, המשא ומתן מופסק. התובעים טענו כי העסקה לא מומשה בשל סירובה של הנתבעת להשלימה מסיבות לא ענייניות. ולפיכך עתרו לפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים.

דיון – משא ומתן.

בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה הידועה. אשר לפיה הכתרת מסמך בכותרת "זכרון דברים" אינה קובעת את מהותו. ואין מניעה לקבוע כי מסמך שהוכתר כך מהווה למעשה הסכם בתנאים מסוימים.

נוסחת קשר.

בענייננו, בזכרון הדברים ציינו הצדדים כי הם מתחייבים להגיע לחתימת חוזה מכר תוך 25 ימים. משפט כזה מכונה בפסיקה "נוסחת קשר". ונודעת לו חשיבות לצורך בחינת המעמד שביקשו הצדדים להעניק לזכרון הדברים. כך מקובל שאם נוסחת הקשר מציינת כי זכרון הדברים "כפוף לחוזה פורמלי". אזי יש בכך להעיד שהצדדים לא ביקשו להעניק לזכרון הדברים מעמד של חוזה מחייב. אלא מדובר בשלב במשא ומתן. מנגד, באם נוסחת הקשר מציינת למשל כי "עד חתימת חוזה פורמלי יחייב האמור בזכרון הדברים". הכוונה היא להקנות לזכרון הדברים מעמד מחייב.

דיון – חוזה מקרקעין.

בהסכם דנן לא צוינו מספר פרטים שהוגדרו בפסיקה כמהותיים לצורך השתכללות חוזה מקרקעין. והם: מועד התשלום, מועד המסירה ותשלומי המיסים. עם זאת, במהלך השנים ריככה הפסיקה את דרישת המסוימות הנדרשת בחוזי מקרקעין. והתירה השלמת החסר, על פי הקבוע בדין או בנוהג המקובל. הודגש שהשלמה כאמור לא תעשה כאשר קיימת אי הסכמה מפורשת או משתמעת לגבי אותם פרטים חסרים. בסופו של דבר קובע בית המשפט כי לא הוכח שזכרון הדברים בענייננו מהווה הסכם לרכישת החנויות. ולכן לא מדובר בעסקה מחייבת.

"שמירת" החנויות.

עם זאת בית המשפט קובע כי את זכרון הדברים יש לראות כתיעוד של שלב מתקדם ביותר במשא ומתן שבין הצדדים. הכולל הסכמה של הצדדים שהחנויות "שמורות" לתובעים לפרק הזמן של 25 ימים. בהם על הצדדים להגיע לחתימת חוזה מכר. העובדה שהחנויות שמורות לתובעים, משמעה שהנתבעת היתה מנועה מלהציע אותן לאחרים.

ביטול עסקה כתוצאה מפרישה ממשא ומתן.

בית המשפט קובע כי אין ספק כי לכל צד הזכות לפרוש ממשא ומתן בכל שלב. עם זאת יש לעשות כן מטעמים ענייניים ובתום לב. ככל שהצדדים קרובים יותר ליצירת הקשר החוזי, מצופה מהם להציג סיבה ברורה יותר. להצדקת פרישתם מהמשא ומתן.

תום לב.

בענייננו, הנתבעת ידעה היטב כי התובעים מעוניינים להגיע לפגישה לצורך ניהול משא ומתן וחתימה. לפיכך, למרות שחלפו 25 הימים לא היתה רשאית הנתבעת להפסיק את המשא ומתן באופן חד צדדי. וללא הודעה מוקדמת. ובוודאי שלא להתקשר בהסכם עם אחר. עוד נקבע שאין מקום לדון בשאלה אם משחלפו 25 הימים, בטל זכרון הדברים. וזאת מכיוון שבנסיבות העניין הנתבעת ראתה עצמה מחויבת להסכמה זו גם לאחר חלוף 25 הימים.
בענייננו דובר בשלב הסופי של המשא ומתן בו הוסכמו כמעט כל הפרטים העיקריים. ונותר רק לחתום על החוזה תוך עיצובו המוסכם. אולם, הנתבעת לא הציגה סיבה עניינית להתנהגותה.

פסק דין – פיצוי.

בית המשפט קובע כי לצורך פרישה מהמשא ומתן המתקדם עם התובעים. היה על הנתבעת, לכל הפחות, להודיע להם כי באם לא ייחתם חוזה בתוך פרק זמן שתגדיר. היא תראה עצמה חופשית להתקשר עם אחר, בשל חלוף המועד שהוגדר בזכרון הדברים. עוד נקבע, כי אין המדובר רק בהפרה של החובה לנהל משא ומתן בתום לב. אלא גם בהפרה של ההתחייבות שבזכרון הדברים. הפרה זו מזכה את התובעים בפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים. לפיכך התביעה התקבלה.

*ת"ק (קריות) 30138-07-15 איגור ויינרובסקי נ' חיים רוזנר בע"מ, בפני כב' השופט יוסי טורס (פורסם בנבו, 24.07.2016).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תנאי מקפח בתקנון הקיבוץ?

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד?. תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג

Call Now Button