לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פיצויים בגין הפקעת קרקע לצרכי הקמת כביש "חוצה ישראל" כביש 6

כמעט ואין קיבוץ בארץ שסוגיית הפקעת הקרקעות אינה נוגעת בו. לא אחת אין הסכמה בין הגוף המפקיע ובין הקיבוץ באשר לסך הפיצוי. לו זכאי הקיבוץ בשל ההפקעה. במקרים אלו נדרשת התערבות ערכאה שיפוטית אליה יגיש הקיבוץ תביעה על סך הפיצוי שהוא סבור שמגיע לו בגין ההפקעה. בשנים האחרונות, לאור התפתחות כביש 6. והפקעת שטחם של קיבוצים אשר החזיקו שטחים סמוך לכביש 6. עלתה השאלה לאיזה ערכאה על קיבוצים אלו לפנות לקבלת פיצויי הפקעת קרקע. במקרה שניתן להם סכום שאינו משקף לדעתם את ערך הקרקע. בימים אלו ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בלוד* אשר נותנת תשובה לשאלה זו. וראיתי חשיבות להביאה בפניכם, מה גם שהפקעות לצרכי כביש 6 צפויות להיות גם בעתיד.

פיצויים בגין הפקעת קרקע.

באותו עניין דובר בתובענות שהגישו שלוש אגודות, ביניהן שני קיבוצים. נגד מדינת ישראל, נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ונגד חברת כביש חוצה ישראל בע"מ. חברת כביש חוצה ישראל תכונה להלן: "החברה". לטענת התובעות הן זכאיות לקבל פיצויי הפקעה מהרשות המפקיעה על מלוא השטח המופקע.

ועדת הפיצויים.

לאחר הגשת התביעה הגישו התובעות בקשות להעברת מקום הדיון לפורום המוסמך. באשר לתביעה נגד החברה, לוועדת הפיצויים שהוקמה מכח חוק כביש ארצי לישראל תשמ"ה – 1994. (להלן: "וועדת הפיצויים"; להלן: "החוק"), שליד בית המשפט השלום – שלו הסמכות לדון בתובענה. לטענת המבקשות, לאחר הגשת התביעה. משהוסבה תשומת ליבן של המבקשות, על ידי החברה, לכך שקיימת הוראה ספציפית בסעיף 6 לחוק. בקשר לבירור מקום התביעה כנגד החברה, הן עותרות להעברת הדיון לפורום המוסמך.
החברה מצידה התנגדה לבקשה. שכן לטעמה לא ניתן להעביר את התובענה לוועדת הפיצויים כמבוקש. ומשכך דינה של התובענה בכל הנוגע אליה להיות מסולקת על הסף.

דיון – ערכאות בנושא הפקעת קרקע.

בית המשפט פותח את פסק דינו. ומציין כי סעיף 2(א) לחוק נקבע "חוק זה יחול על קרקעות הכלולות בתוואי הכביש. לרבות המחלפים בקטעי הדרכים המסומנים בתוכנית כחלק מתוואי הכביש". בסעיף 6 לחוק נקבע שהשמאי הממשלתי ינחה את החברה בכתב לעניין סכומי הפיצויים שתשלם לפי חוק זה. בהתאם להוראת פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. בהתאם להוראות סעיף זה, לפי בקשת בעל זכות בקרקע, על החברה להודיע על סכומי הפיצויים שישולמו לו. וככל שיסכימו החברה ובעל הזכות על סכום הפיצויים, תשלם החברה את הפיצויים המוסכמים. ואם לא הסכימו יהיה כל אחד מהם רשאי להעביר את התביעה להכרעה לוועדת הפיצויים שתוקם לפי סעיף 7. בהתאם לסעיף 7 לחוק, תוקם ועדת פיצויים המורכבת משופט שיהיה יו"ר הוועדה. ושני נציגים שימונו על ידי שר המשפטים, שלפחות אחד מהם בכל השכלה משפטית.

ערעורים.

בהתאם לסעיף 10 לחוק. החברה ובעל הזכויות רשאים בתוך 45 יום מיום המצאת החלטת ועדת הפיצויים:. "לערער על סכומי הפיצויים שקבעה הוועדה לפני בית המשפט המחוזי". על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה: "ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון בשאלות משפטיות בלבד".

כביש 6 – חוצה ישראל.

לפיכך, בית המשפט קובע כי לוועדת הפיצויים סממנים ברורים של טריבונאל שיפוטי. בראשותו עומד שופט שתפקידו להכריע בסכסוכים שבין האזרחי לבין הרשות בקשר לפיצויי ההפקעה. שנעשו לצורך הקמתו של כביש חוצה ישראל הידוע בכינוי כ"כביש 6". ועל החלטת ועדת הפיצויים ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי וברשות לעליון.

בית דין לכל דבר ועניין.

ועדת הפיצויים מתנהלת לכל דבר ועניין כטריבונאל שיפוטי, שומעת עדים, מוצגות בפניה ראיות, והגם שאינה כפופה לדיני הראיות, החלטותיה ניתנות בהתחשב בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים, ופסקי הדין שלה מהווים פסקי דין חלוטים.

העברה לבית דין אחר.

סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע: "מצא בית המשפט שאין הוא יכול לדון בעניין שבפניו מחמת שאינו מסמכותו העניינית או המקומית או בסמכות של בית משפט או בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית דין האחר…".

סמכות ועדת הפיצויים.

בית המשפט בענייננו קובע כי ועדת הפיצויים לפי ייעודה ותכליתה, לשפוט ולהכריע בסוגיית פיצויי הפקעה של ניפקעים בתוואי כביש 6, והינה בגדר "בית דין אחר", כמשמעותו בסעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט. תכליתו של סעיף 79 לחוק בתי המשפט הינה למנוע ממתדיין את הצורך להגיש תובענה חדשה לאחר שתובענה שהגיש נמחקה מחוסר סמכות. תכלית זו נכונה בדרך כלל, ונכונה שבעתיים, כאשר אם לא ייעשה שימוש בסעיף 79(א), יש חשש שתיפגע זכות יסודית ומהותית של מתדיין, כמו בענייננו, כשקיים חשש שטענת ההתיישנות תטען אם התובענה לא תועבר אלא תמחק. סעיף 79 לחוק בתי המשפט אינו מגדיר מהו בית דין, וגם בפקודת הפרשנות לא נמצא פירוש למונח זה ולכן בהתאם לדין יש לפרשו בפרשנות ההגיונית התכליתית והנרחבת למושג זה, על מנת שזכותו של המתדיין לא תקופח. בהתאם יש לראות בועדת הפיצויים בית דין אחר שניתן להעביר אליו תובענה.

סיכום / פסק הדין בעניין הפקעת קרקע.

 לפיכך, בית המשפט מקבל את הבקשות ומורה על העברת התביעה נגד החברה לדיון בוועדת הפיצויים.

371

54678313

*ת"א (מחוזי-מרכז) 39796-03-16 קיבוץ עינת – אגודה שיתופית נ' מדינת ישראל-שר התחבורה, בפני כב' השופט יעקב שינמן, סגן נשיא (פורסם בנבו, 13.11.2016).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

שאלת יחסי עובד מעביד בקיבוץ

הפעם בחרתי לדון בשאלת יחסי עובד-מעביד בין החבר לקיבוץ. ובין החבר לתאגידים הקשורים לקיבוץ. מצאתי כי יש חשיבות להביא בפניכם את ההלכות המחייבות בנושא. לאור

Call Now Button