מעת לעת אני נשאלת מה ניתן לעשות כנגד מטרד מסוג רעש, מה עמדת הדין בנושא זה. שהרי רעש ללא צל של ספק פוגע באיכות חייו של הפרט. לפיכך, הפעם בחרתי לסקור בפניכם פסק דין* שניתן לאחרונה ועוסק במתח שנוצר בין סוגיית "מטרדי רעש" אל מול איכות חייו של הפרט.
תיאור מקרה – שכנות לבית ספר.
באותו עניין התגורר התובע בסמוך לבית ספר. וסבל, לטענתו, ממטרדי רעש והשלכת כדורים וחפצים שונים אל תוך חצר ביתו משטח בית הספר. במטרה להסיר מטרדים אלו הגיש התובע תביעה כנגד משרד החינוך, בכל הנוגע לתפעולו בשעות הלימודים. וכנגד העירייה כאחראית על מבנה בית הספר ונותנת הרשות לפעילויות שונות מחוץ לשעות הלימודים.
טענות הנתבעים.
הנתבעים לא חלקו על כך שבית הספר, מעצם טבעו וטיבו, גורם להפרעה לסביבתו. אך טענתם היתה כי הפרעה זו היא הפרעה בלתי נמנעת מעצם קיומו של בית הספר בתוך שכונת מגורים. הנתבעים הדגישו, כי פעילות בית הספר נעשית בהתאם לחוק. וכל עוד ילדיו של התובע למדו בו – לא הייתה לו כל טענה. עוד נטען כי התובע עבר להתגורר בסמוך לבית הספר במודע וחי במקום שנים רבות. ורק לאחרונה החל להתלונן כי פעילות בית הספר גורמת לו למטרד.
שיפורים שנעשו להפחתת עוצמת הרעש.
עוד טען משרד החינוך כי בעקבות תלונת התובע, הנמיכו את עוצמת צלצול הפעמון למינימום האפשרי. כמו כן לא מפעילים את מערכת הכריזה אלא במקרי חירום, ובמערכת ההגברה משתמשים באופן שבו הרמקולים אינם לכיוון בית התובע. וכן אסרו על התלמידים לשחק ברצועה החולית הסמוכה לגדר ביתו.
דיון – הגדרת מיטרד.
בפסק דינו קובע בית המשפט. כי המבחן לקיומו של מטרד, כתוצאה משימוש במקרקעין שהם לטובת הציבור (כגון בית ספר) הוא. כי הנזק אינו חורג מתחום שאפשר לסבול, והמשתמש נקט אמצעים סבירים להקטנתו.
תקנה למניעת רעש.
תקנה 3(א) לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג – 1992, קובעת:
"לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש. באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה. בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-7.00 למחרת, באזור מגורים…". כלומר, על פי תקנות מניעת רעש, פעילות רועשת בין השעות 14:00 – 16:00 – . אסורה באזור מגורים, ולבית הספר אין הקלות בעניין הזה.
רעש מבית הספר.
בית המשפט קובע כי פעילותו השוטפת של בית הספר ופעילות התלמידים במהלך השיעורים וההפסקות. הן פעילויות מרעישות, אך בלתי נמנעות. את שיעורי הספורט יש לקיים וכך גם לאפשר לתלמידים חופש משחק במהלך ההפסקות. גם פעילות התושבים בשעות אחה"צ. לרבות חוגים, צהרונים ופעילות חופשית של התושבים, הם צורך ציבורי בעל חשיבות רבה. בית המשפט מוסיף כי לפתיחת שערי בית הספר ומגרש הספורט לשימוש התושבים יש חשיבות באזור מגורים עירוני צפוף. ולנוכח מחסור במגרשי ספורט בקרבת מקום. לתובע אין יתרון על תושבים אחרים בעיר. או זכות יתר המצדיקה סגירת מגרש הספורט דווקא בסמוך לביתו.
שעות מנוחה.
יחד עם זאת מדגיש בית המשפט כי הפעילות המרעישה בשעות המנוחה שבין 14:00 ל-16:00 אינה פעילות בלתי נמנעת. היא יוצרת מטרד שאפשר להגדירו כבלתי נסבל עבור התובע ובניגוד לדין האוסר פעילות מרעישה בשעות אלה. כך גם הפעילות הרועשת בשעות הערב המאוחרות.
בית המשפט מציין כי תקנות מניעת רעש מגבילות את שעות הפעילות הרועשת החל מהשעה 23:00, אולם יישום הוראות פקודת הנזיקין במקרה זה מחייבת הגבלה רחבה יותר על פעילות מגרש הספורט ופעילות בית הספר – לרבות מערכות הצלצול, הכריזה וההגברה.
סיכום ביהמ"ש.
כמו כן, מלבד מניעת רעש ומטרד בלתי נסבלים, יש להבטיח כי תלמידי בית הספר לא ישליכו כדורים או חפצים אחרים לחצרו של התובע, כפי שכבר עשתה באופן יזום הנהלת בית הספר.
הוראות.
לאור האמור לעיל, במסגרת פסק הדין נותן בית המשפט את ההוראות הבאות: א. אסור לקיים כל פעילות ספורט או פעילות מרעישה אחרת בשטח מגרש הספורט בין השעות: 14:00 – 16:00 והחל מהשעה 20:30 ועד לשעה 7:00 למחרת. מגבלת הפעילות בשעות הערב לא תחול על טקסים רשמיים של בית הספר שעורכים בשעות הערב. ב. יש למנוע כניסת הציבור לשטח בית הספר ולדאוג לכיבוי האורות במגרש הספורט – בכל יום החל מהשעה 20:30. ג. אין לעשות שימוש במערכת הכריזה של בית הספר, אלא במקרי חירום. ד. אין לקיים פעילות משחקי כדור בשטח הרצועה החולית ליד גדר ביתו של התובע. ה. אסור לעשות שימוש במערכת ההגברה בין השעות 14:00 ל-16:00. ו. אסור לעשות שימוש בפעמון הצלצול ובמערכת ההגברה בעוצמה העולה על הקבוע בחוק.
פיצויים.
בנוסף מורה בית המשפט למשרד החינוך להעניק לתובע פיצוי בסך של 3,500 ₪ בגין עגמת הנפש שגרמו לו, וכן, ביחד עם העירייה, לשלם לתובע את הוצאות המשפט.
* ת"א (שלום כ"ס) 16503-12-15 רחמים שפריר נ' בית ספר ע"ש גולדה מאיר בכפר סבא (פורסם בנבו, 01.07.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
