לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תאונה או תאונת עבודה?

שאלה: חבר קיבוץ נפצע בדרכו למקום העבודה הקיבוץ. האם בהכרח מדובר בתאונת עבודה?

 

תשובה:

בשאלה זו דנו לאחרונה, במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה*.

תיאור מקרה – תאונה בקיבוץ.

באותו עניין חבר קיבוץ הלך בשבילי הקיבוץ, נתקע בסלע גדול ונפל. וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף. בגין הנזקים הגיש החבר תביעת פיצויים נגד הקיבוץ לבית המשפט השלום. בית המשפט מינה מומחה אשר קבע כי לחבר נותרה נכות (תפקודית) צמיתה בשיעור של 15%.
החבר טען, כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותו של הקיבוץ. שהינו האחראי על תחזוקת הדרכים והשבילים בשטחי הקיבוץ. מאידך, הקיבוץ טען, כי הסלע במקום לא היווה מפגע. שכן אפשר היה להבחין בו בקלות כתוצאה מגודלו. וכן כי יש להטיל על החבר אשם תורם משמעותי, לאור זאת שהוא התגורר בסמוך למקום הנפילה וידע על קיומו של הסלע.
עוד טען הקיבוץ, וזה העיקר לענייננו, כי התאונה ארעה עת שהחבר היה בדרכו לעבודה. כמנהל חנות הכלבו של הקיבוץ. ולפיכך, יש לנכות מסכום הפיצויים שיפסקו לו את תגמולי המוסד לביטוח לאומי. שהיה מקבל לו היה ממצה את זכויותיו מול המוסד.

פסק הדין.

פסק דינו של בית משפט השלום קבע, כי קיומו של הסלע אכן היווה מכשול להולכי הרגל שצעדו בשביל ויצר לגביהם סיכון ממשי. עוד קבע, כי צמחיה שהיתה במקום התאונה הסתירה במידה רבה את התאורה. כך שהאזור היה חשוך בשעות הלילה, דבר שהגביר את הסיכון. לפיכך, מצא את הקיבוץ כאחראי לקרות התאונה. בית משפט השלום הטיל אשם תורם על החבר בשיעור של 30%. שכן השביל הינו בסמוך לביתו, והימצאות הסלע בשביל הייתה ידועה לו והיה עליו להיזהר בעת הליכתו בשביל זה.

תאונת עבודה בקיבוץ?

בית משפט השלום דחה את טענת הקיבוץ, כי התאונה הייתה תאונת עבודה. הוא קבע, כי התאונה התרחשה בשעות הערב, לאחר שעות העבודה. עוד קבע, כי החבר עבר בדרכו דרך החנות. על מנת לוודא, כי עובד החנות שעזב אחרון סגר את דלת החנות כראוי. בית המשפט קבע, כי פעולה זו לא הייתה קשורה באופן מובהק לעבודתו. ואין היא חיונית לצורך ניהול החנות או לשם קידום אינטרסים של המעביד. אדרבא, מטרת הליכתו של החבר באותה העת הייתה לצורך בילוי עם משפחה וחברים. לפיכך, זו איננה בתאונת עבודה.
לעניין שאלת הנזק, בית המשפט השלום אימץ את חוות דעתו של הרופא המומחה וחייב את הקיבוץ בתשלום פיצויים בסך של  125,000 ₪. מסכום זה ניכו אשם תורם בשיעור של 30%.

ערעור.

הקיבוץ סרב להשלים עם פסק הדין שניתן והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בין טענותיו טען הקיבוץ כי טעה בית משפט השלום בקובעו, כי אין זו תאונת עבודה. הקיבוץ נימק טענתו זו בכך, שהתאונה ארעה בעת שהחבר הלך כדרכו, באופן שיגרתי, למקום עבודתו הקבוע, לשם ביצוע עבודה שגרתית. אולם, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי יש להותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה.
לעניין הטענה העיקרית שעלתה במסגרת הערעור, בדבר סיווגה של התאונה כתאונת עבודה – הסביר בית המשפט של הערעור, כי בהתאם לסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 תאונת עבודה היא, בין השאר, תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה של העובד לעבודה. ככלל, קבע המחוקק כי המבחן לפיו יקבעו אם פעילות העובד התבצעה במסגרת העבודה הוא מבחן מהותי, תכליתי ולא מבחן טכני.

זיקה בין הפעולה לעבודה.

עוד קבע החוק, כי על מנת שיכירו בפעילותו של העובד כתאונת עבודה, על הפעילות להתבצע תוך כדי עשיית דבר שהיה צריך או חייב הוא לעשותו וכן קיומה של זיקת חובה בין העבודה לבין הימצאו של העובד במקום ובזמן הפגיעה. יישומם של מבחנים אלה על המקרה, מובילים למסקנה אחת וחד משמעית, כי התאונה אינה מהווה תאונת עבודה. שכן, הליכתו של החבר לחנות, לאחר שעת סגירתה, כשהיה בדרכו לבילוי, על מנת לוודא שהעובד סגר את החנות, אינה יכולה להיחשב כפעולה שעשה במסגרת עבודתו בחנות ובזיקה הכרחית לעבודתו. אין מחלוקת, כי לא היה בכוונתו של החבר להישאר בחנות על מנת לבצע בה עבודה כלשהי, אלא אך לוודא כאמור שהחנות נעולה. לפיכך, ערעור הקיבוץ נדחה.

 

* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה באגודות שיתופיות, בתחום המסחרי־חקלאי וליטיגציה. המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת או ייעוץ.

עא (חי') 34563-09-13 קיבוץ מגל – יעדים נ' ישראל זלאיט (נבו, 4.3.2014).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

סילוק מבריכת הקיבוץ

פגש אותי מנהל הבריכה באחד הקיבוצים על מנת לקבל ייעוץ בעניין רשיון העסק לבריכה. אגב שיחה הוא טען בפניי "אני יחליט מי נכנס לבריכת הקיבוץ

מתקנים סולאריים

בעת האחרונה מלווה משרדי את לקוחותיו בהתקשרויות חוזיות שעניינן מתקנים סולאריים. משרדי מלווה קיבוצים, מושבים וחברות, ומנהל משאים ומתנים מול עשרות חברות העוסקות בתחום. עד לגיבושו של הסכם מחייב. דומה כי

עבדים היינו במצרים…לא עוד

ביום שני נסב לשולחן הסדר ונקרא בהגדה "עבדים היינו…עתה בני חורין". האומנם? האם העובדים בימינו חופשיים ומקבלים תנאים נאותים? גמול שעות נוספות גלובלי. רבים מהעובדים

Call Now Button