לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סמכות הבורר לפרש צוואה מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

ליווי משפטי של קיבוצים ואגודות שיתופיות.

תקנוניהם של הקיבוצים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה. ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי את הסכסוכים יכריעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר. זאת בשאר לסוגיה מסויימת או אפילו להליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות. כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

תיאור מקרה – חבר אגודה נגד אגודה – פירוש צוואה.

בפסק דין מהעת לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון. הוא דן בשאלה לגבי תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה. השאלה היא האם מוסמך הבורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה. אשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה. נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

מחלוקת בעניין פירוש צוואה.

 

באותו עניין, קיבלה בשנת 2008 האגודה כספים ממכירת מניות תנובה. את הכספים חילקו בין המשקים השונים. על פי חלוקה זו, המשק שהיה בבעלות אמו של החבר היה זכאי לשני מענקים. למענק בסך של 70,000 ש"ח, ולתשלום נוסף בסך של 392,452 ש"ח. כספי תנובה עוררו מחלוקת בין החבר לשלושת אחיו, וזאת על רקע שלוש הוראות מתוך הצוואה של האם: האחת, לפיה מלוא זכויותיה של המנוחה במשק יוקנו לחבר; השנייה, לפיה הרפת השייכת לה תוקנֶה לחבר ולאחד מאחיו; השלישית, לפיה מלוא זכויותיה הכספיות של המנוחה יוקנו לכל נכדיה בחלקים שווים ביניהם. לדידו של החבר, ובניגוד לדעת אחיו, הוא זכאי על פי הצוואה לקבלת כל הזכויות במשק האם. לרבות כל הרווחים המגיעים למשק זה מכל מקור שהוא, וביניהם כספי תנובה. על רקע המחלוקת המשפחתית פתחה האגודה חשבון מיוחד. והעבירה אליו את כספי תנובה עד לקבלת הוראות מבני המשפחה.

מניות תנובה.

בחודש מרץ 2010 פנה אחיו של החבר לאגודה וביקש שכספי תנובה אשר יעברו לחשבון בנק של האם. מפני שבחשבון הנוסף תהיה ריבית בשיעור גבוה יותר מזה אשר יתקבל בחשבון האגודה. בהתאם לבקשה זו, העבירה האגודה לחשבון הנוסף סך של 525,000 ש"ח. אלה כללו את כספי תנובה ואת התשואה שהצטברה עליהם.
לאחר שניתן צו לקיום צוואת האם המנוחה, פנו חלק מנכדיה לבנק המחזיק בחשבון הנוסף. ודרשו את הכספים המופקדים בו מכוח היותם היורשים של זכויותיה הכספיות כאמור בצוואה. על אף התנגדותו של החבר משכו הנכדים את חלקם בכספים המופקדים בחשבון.
נוכח אירועים אלו ובהתאם לתקנון האגודה הגיש החבר תביעה כנגד האגודה בבוררות. בטענה כי נהגה ברשלנות או בחוסר זהירות עת העבירה את כספי תנובה לחשבון הנוסף. ובכך נגרם לו נזק בשיעור הכספים שהועברו לבנק. האגודה, מנגד, טענה כי אין בינה לבין החבר יריבות ועליו לפנות רק לבני משפחתו. ומכל מקום בוררות איננה ההליך המתאים לבירור המוטבים על פי הצוואה.

פסק דין – יישוב סכסוכים בנושא פירוש הצוואה.

בפסק הבוררות קבע הבורר כי בהתאם להוראות הצוואה היה זכאי אמנם החבר לחלק מהכספים שהופקדו בחשבון. וחייב את האגודה לשלם לחבר כספים אלו.
האגודה לא השלימה עם כך והגישה בקשה לביטול פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי. טענתה העיקרית היתה כי הסכסוך הנוגע לפירוש צוואה מצוי במישור היחסים שבין החבר לבני משפחתו. ועל כן הבורר אינו מוסמך לדון בו. טענות האגודה נדחו בבית המשפט המחוזי. ומכאן פנתה האגודה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בראשית פסק דינו מציין בית המשפט כי מוסד הבוררות נועד להגשמת שתי תכליות עיקריות – יצירת ערוץ חלופי יעיל והוגן ליישוב מחלוקות; והפחתת העומס הרובץ על בתי המשפט. לשם השגת תכליות אלה, עילות הביקורת השיפוטית על פסק הבוררות, לפי הציטוט. "מוחלות בידי בית המשפט בזהירות רבה, ועל דרך הפרשנות הדווקנית. כשהמגמה היא ליתן, ככל האפשר, תוקף לפסק הבורר, ולא לבטלו". בית המשפט הדגיש כי האמור מקבל משנה תוקף. בשעה שמדובר בבוררות הנובעת מתקנון של אגודה שיתופית.

 

בוררות

באשר לטענת האגודה קובע בית המשפט כי ביסוד תביעת החבר מצויה ההנחה כי הוא זכאי לכספי תנובה על פי פירוש הצוואה, ולפיכך אין חולק כי לשם הכרעה בסכסוך זה היה על הבורר להידרש גם לשאלת זכאות זו. ברם, אין בעובדה שהבורר נדרש לשאלת זכאותו של המשיב לכספי תנובה על פי הצוואה כדי לפגום בסמכותו לדון בסכסוך, כל עוד קביעתו לא תחייב את מי שאינו צד להליך הבוררות. בית המשפט מוסיף וקובע כי אמנם החבר יכול היה לתבוע את בני משפחתו בגין העברת הכספים. אולם, קיומה של טענה כלפי בני משפחתו אינה מונעת קיומה של טענה גם כלפי האגודה. כך, על אף שמקורו של הסכסוך ב"מגרש" המשפחתי, בשעה שהאגודה העבירה את הכספים לחשבון הנוסף ללא ידיעתו או הסכמתו, הסכסוך עבר למישור היחסים שבין המשיב לבין האגודה.
בית המשפט לא קיבל אף את יתר טענות האגודה ובסופו של דבר דחה את בקשת רשות הערעור והותיר על כנו את פסק הבוררות.

* רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button