לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סעד עצמי של פינוי דירה בקיבוץ

ללא ספק בית המגורים מהווה את אחד מהנכסים היקרים ביותר לאדם, הן לכיסו והן לליבו. על רקע זה אנו עדים למחלוקות בין קיבוציםבעלי הזכויות, לבין מחזיקים למיניהם – חברים, בנים של חברים, אשת חבר וכיו"ב. בהקשר זה עולה השאלה האם בכלל רשאי קיבוץ לנקוט ב"סעד עצמי" ולפנות בכח דירה? על מנת לשפוך אור על נושא פינוי דירה בקיבוץ מצאתי לנכון לסקור בפניכם החלטה, שניתנה ממש לאחרונה בבית המשפט השלום בעכו. על ידי כבוד השופטת ג'ני טנוס.

תיאור מקרה – פינוי דירה בקיבוץ.

באותו עניין דובר על בת של חברת קיבוץ שנפטרה, אשר הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני. הצו לבקשתה יאסור על הקיבוץ לפנות אותה מבית אמה. המבקשת טענה בבקשה, בין השאר, כי מאז לידתה היא מתגוררת בבית אמה בקיבוץ בהיות האם חברת קיבוץואף השקיעה בבית ובתחזוקתו כספים. המבקשת טענה כי ביום 16.8.16 החל הקיבוץ באופן מפתיע וללא התרעה מוקדמת, לפנות את מטלטליה מהבית. ללא ידיעתה או הסכמתה. וזאת לאחר ששבר את מנעול הדלת ופרץ פנימה. כמו כן, הקיבוץ הכניס דייר אחר לבית על מנת להציב עובדה מוגמרת בשטח. המבקשת טענה כי מטלטליה פונו למקום לא ידוע.

טענות המבקשת – בת משק.

לגופו של עניין טענה המבקשת, כי אמנם אין היא חברת קיבוץ או בעלת זכויות רשומות בבית,נכון לעכשיו. אולם אם הקיבוץ 'יפשיר' בעתיד הליך קבלת חברים חדשים, אז יהיה ניתן להניח כי משהמבקשת היא היורשת של אמה המנוחה, היא תהיה זכאית לקבל זכויות בבית.

טענות הנתבע – קיבוץ.

בתגובה לבקשה טען הקיבוץ, בין היתר, כי למבקשת אין זכויות בבית. וכי ממילא אין היא חברת קיבוץ, באופן אשר יכול היה להקנות לה זכויות כלשהן כלפיו. עוד נטען כי מאז פטירת האם, המבקשת התבקשה לפנות את הבית, אך ללא הועיל. הקיבוץ טען כי המבקשת לא מתגוררת בבית וכי ככל הנראה מגיעה לבית לעיתים, רק על מנת לשמר את החזקתו.

דיון – זכויות המבקשת על הדירה.

בראשית פסק דינו קבע בית המשפט כי אמנם למבקשת אין זכויות חוזיות בבית. שכן היא אינה חברת קיבוץ ואין היא צד להסכם כלשהו עמו.
לאחר פטירת האם, אשר היתה בעלת זכויות חוזיות בבית אל מול הקיבוץ מכוח היותה חברת קיבוץ, המבקשת המשיכה להחזיק את מטלטליה בבית. ולהתגורר בו לסירוגין במהלך סופי השבוע. בית המשפט קובע כי למעשה ניתן להגדיר את המבקשת כברת רשות להשתמש בבית. וזאת על פי הרשות שניתנה לה על ידי הקיבוץ מאז פטירת האם. בין אם בצורה מפורשת ובין אם מכללא, כלומר במשתמע. אלא שאין ספק כי הקיבוץ גילה את דעתו בשלב מסוים לאחר פטירת האם וזמן רב לפני הגשת הבקשה, כי הוא לא מסכים עוד למתן הרשות. וכי על המבקשת לפנות את הבית.

פינוי דירה בקיבוץ ע"י הקיבוץ.

יחד עת זאת, בית המשפט קובע כי מעשה הקיבוץ, היינו פינוי מטלטלי המבקשת מהבית ללא צו שיפוטי המתיר לו לעשות כן, היה שלא כדין. בעניין זה קובע סעיף 18 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 כדלהלן"(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין. (ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין, רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם".

צו פינוי.

בית המשפט קובע כי הסעיף הנ"ל מאפשר לבעל המקרקעין לנקוט בפעולה עצמית כולל שימוש בכוח סביר. לשם שימור זכויותיו הקנייניות והוצאת מסיג גבול. אולם, בהתאם לסעיף, כאשר התרחשה הסגת גבול ואדם תפס במקרקעין שלא כדין, המחזיק יכול לפעול נגדו בדין עצמי אך ורק במשך 30 יום מיום התפיסה. אם לא עשה כל פעולה בפרק זמן זה, הוא לא יוכל להרחיק את הפולש באמצעות סעד עצמי. אלא הוא יהיה מחויב לפנות לבית המשפט, לקבל צו פינוי. בענייננו, הקיבוץ פעל על פי הדין העצמי שלא במסגרת אותם 30 יום שהקציב לו החוק. ועל כן קבע בית המשפט כי פעולת הקיבוץ היתה בניגוד לדין. על רקע האמור המלצתנו לקיבוצים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מייד כשנודע להם על התפיסה. ובטרם עשיית שימוש בדין העצמי של פינוי.

החזקה בנכס.

עוד הבהיר בית המשפט כי פינוי חפציה של המבקשת מהבית הוא אקט פינוי חד צדדי שנעשה שלא כדין. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי ניתן להחזיק בנכס מקרקעין על ידי תפיסתו באמצעות הצבת מיטלטלין. ולאו דווקא על ידי נוכחות פיזית של המחזיק בנכס.

מצבה של המבקשת – בת הקיבוץ.

מנגד, בית המשפט מציין כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מצב הזכויות של המבקשת בבית כפי שהוא כיום אינו יכול להאריך ימים. שכן בעתיד הקרוב היא לא צפויה להיות חברת קיבוץ. מכאן, שקיים ספק לא מבוטל לגבי סיכויי התביעה אשר תוגש מטעם המבקשת לאסור באופן קבוע על פינויה מהקיבוץ. גם הטענה בדבר השקעה כספית בבית אינה מקימה למבקשת זכות קניינית או מעין קניינית בבית.

פסק הדין – פינוי דירה בקיבוץ.

לסיום קובע בית המשפט למרות שפעולותיו של הקיבוץ היו שלא כדין. כי בהתחשב בדייר החדש שנכנס לדירה, יהיה רשאי הקיבוץ לפנות את המבקשת מהבית אם יימצא לה דיור חלופי במסגרת הקיבוץ.

כמובן שהקיבוץ יהיה רשאי לפעול בהמשך לפינוי המבקשת, כדין.

* ת"א (שלום-עכו) 40482-08-16 אלונה שקד נ' קיבוץ עין המפרץ. בפני כבוד השופטת ג'ני טנוס (פורסם בנבו, 18.8.2016).

המידע המופיע הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

 

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

הזכות לפרוש מהאגודה

בשנים האחרונות אנו עדים לכך כי חברי אגודות מבקשים לפרוש מחברותם באגודה מצד אחד. ומצד שני מבקשים להמשיך להתגורר במעמד תושבים באגודה. במסגרת טור זה

צוואה ירושה
ירושה / צוואה – איך זה עובד?

כיום, יותר מבעבר, ערים חברי הקיבוצים השונים, מופרטים ומסורתיים כאחד, לחשיבות הסדרת חלוקת רכושם לאחר מותם. במסגרת הרצאות שאני מעבירה לחברי קיבוצים בנושא ירושות וצוואות אני למדה כי אצל

Call Now Button